3 צפייה בגלריה
ועדת חוקה, חוק ומשפט
ועדת חוקה, חוק ומשפט
לוין ורוטמן
(צילום: ערוץ כנסת)
ביום ראשון תחל ועדת החוקה לדון בהצעת החוק של יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), שנועדה לעצב מחדש את דרך בחירת השופטים, ביטול עילת הסבירות ודרך ההתגברות על חוקים שפסל בג"ץ. בתוך חודש תוצג בוועדה גם הצעת החוק של שר המשפטים יריב לוין, שמטרתה להסדיר את אותם הנושאים, והן יאוחדו. ynet מסביר את ההבדלים בין הצעות החוק.

ועדה לבחירת שופטים

נכון להיום, הוועדה מורכבת מתשעה חברים: שלושה נציגי בית המשפט העליון, בהם הנשיא, שני שרים, בהם שר המשפטים - שהוא גם יו"ר הוועדה, שני חברי כנסת - אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה - הנבחרים בבחירות חשאיות במליאת הכנסת, ושני נציגים של לשכת עורכי הדין.
לפי הצעת החוק של ח"כ רוטמן, הוועדה תהיה מורכבת מתשעה חברים: נשיא בית המשפט העליון, נשיא בדימוס של בית משפט מחוזי ונשיא בדימוס של בית משפט השלום - אלו ימונו על ידי שר המשפטים ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון - שיהיה בעל זכות וטו, שר המשפטים ושני שרים אחרים שתקבע הממשלה, שלושה חברי ועדות הכנסת - חוקה, ביקורת המדינה וועדת הכנסת. שר המשפטים יהיה יושב ראש הוועדה, ולא יהיו נציגים ללשכת עורכי הדין. במצב כזה, השליטה בוועדה תהיה בידי הפוליטיקאים של הקואליציה השולטת.
לפי הצעת החוק של שר המשפטים לוין, ועדת הבחירה תגדל ל-11 חברים: שלושה שופטי עליון, שלושה חברי ועדות הכנסת - חוקה, ביקורת המדינה וועדת הכנסת, שלושה שרים - ובראשם שר המשפטים שיהיה יו"ר הוועדה, שלושה נציגי ציבור שייבחרו על ידי שר המשפטים, בהם אישה אחת לפחות. גם בהצעת החוק של לוין, לא יהיו נציגים ללשכת עורכי הדין. במצב זה, השליטה בוועדת הבחירה תהיה בידיהם של שר המשפטים והקואליציה.
3 צפייה בגלריה
אסתר חיות
אסתר חיות
הסכימה שהשימוע לבחירת שופטי העליון יהפוך לפומבי. הנשיאה חיות
(צילום: גיל נחושתן)

סניוריטי - השיטה למינוי נשיא בית המשפט העליון

נכון להיום, השופט הוותיק ביותר בעליון יהיה הנשיא, שנבחר ברוב של שבעה מתוך תשעה חברי הוועדה. שימוע בוועדה לבחירת שופטים למועמדי העליון מתבצע בתוך הוועדה לבחירת שופטים בלבד. עם זאת, הנשיאה אסתר חיות הסכימה שהשימוע יהפוך בקרוב לפומבי. אין מגבלת זמן כהונה לנשיא.
לפי הצעת החוק של שר המשפטים לוין, יידרש רוב של תשעה מתוך 11 חברי הוועדה, והמועמדים יעברו שימוע פומבי בוועדת החוקה של הכנסת. בדומה למקובל בארה"ב, הוועדה תוכל למנות נשיא וסגן נשיא לבית המשפט העליון שלא כיהנו תחילה בבית המשפט העליון. נשיא העליון ייבחר לכהונה בת שש שנים.

סבירות

נכון להיום, הפסיקה בבית המשפט העליון פיתחה את עילת הסבירות. לפי הצעת החוק של ח"כ רוטמן, יהיה ביטול מוחלט של שימוש בעילת הסבירות. אף שופט לא ידון ולא ייתן צו נגד הממשלה, ראש הממשלה, שר משריה או נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, בעניין סבירות החלטתם.
לפי הצעת החוק של שר המשפטים לוין, יהיה ביטול של עילת חוסר הסבירות. לדבריו, "הממשלה מחויבת לפעול לפי חוק בגבולות הסמכות שניתנה לה ובהליך הוגן. ביקורת סבירות שיקול הדעת של הרשות המינהלית מסורה לכנסת הנותנת אמון בממשלה". עם זאת, הביקורת השיפוטית על מעשי המינהל תהיה רק בשאלות של חוסר-סמכות, תקינות ההליך ועמידה בדרישות חוקים מפורשים. המשמעות היא שה"אזרח הקטן" יוכל לבקש סעד בנושאים אלה.
לוין: "לקח לי שנים לשכנע שצריך רפורמה - 3 כתבי אישום תרמו לזה"
(צילום: ערוץ כנסת)

3 צפייה בגלריה
מחאה נגד ההפיכה המשטרית מול ביתו בקיסריה של ראש הממשלה בנימין נתניהו
מחאה נגד ההפיכה המשטרית מול ביתו בקיסריה של ראש הממשלה בנימין נתניהו
המחאה מחוץ לביתו של נתניהו בקיסריה, אמש
(צילום: נחום סגל)

ביטול חוקים

נכון להיום, בית המשפט העליון יכול לבטל חוק של הכנסת ברוב רגיל, אך נהוג שהוא מתכנס בבקשות לביטול חוקים בהרכב מורחב. עד כה ביטל בית המשפט העליון 22 חוקים - רובם סעיפי חוק. מעולם לא בוטל חוק יסוד.
לפי הצעת החוק של ח"כ רוטמן, בית המשפט העליון לא יעסוק - במישרין או בעקיפין - בשאלת ביטול חוק יסוד. בנוגע לחוק רגיל - הסמכות לבטלו תהיה נתונה רק לבית המשפט העליון, שיישב בהרכב מלא של 15 שופטים. כל שופטי ההרכב צריכים להסכים לפסילה.
לפי הצעת החוק של שר המשפטים לוין, בית המשפט העליון לא יפסול חוקי יסוד. בנוגע לחוק רגיל - בית המשפט העליון יהיה רשאי לפסול חוק רק בהרכב מלא וברוב של 12 מתוך 15 השופטים.

התגברות של הכנסת

נכון להיום, אין הוראת התגברות למעט בחוק יסוד: חופש העיסוק וברוב של 80 ח"כים. חקיקת התגברות הייתה עד כה למשל בחוק המסתננים, ונעשתה ברוב קואליציוני גבוה יחסית.
לפי הצעת החוק של ח"כ רוטמן, הוראת ההתגברות תתקבל ברוב 61 ח"כים בשלוש קריאות. לפי הצעת החוק של שר המשפטים לוין, אם נפסל חוק בהסכמת כלל השופטים, הכנסת, שחוקקה את החוק, לא תוכל תוכל בתקופת כהונתה להתגבר על הפסיקה של העליון.
מנגד, אם פסיקת בית המשפט התקבלה שלא בהסכמת כלל שופטיו, מוצע כי הכנסת תוכל להתגבר על פסיקת העליון ברוב של 61 חברי כנסת - אם קבעה הכנסת במפורש כי החוק יעמוד בתוקפו על אף פסיקת בית המשפט. ההתגברות תהיה בתוקף עד לכהונתה של הכנסת הבאה, שתוכל לבחון אותה מחדש.
המחאה מול ביתו של נתניהו
(צילום: שמיר אלבז)

בתוך כך, כ-100 בני אדם הפגינו אמש (חמישי) בקיסריה סמוך לביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, וקראו "דמוקרטיה", "הון שלטון עולם תחתון" ו"לא ניתן להרוס את שלטון החוק". בהפגנה נכחה חברת הכנסת נעמה לזימי (העבודה), שאמרה למפגינים: "אתם באמת הכוח. אנחנו נכנסים לכנסת עוינת, מקווה ומאמינה שננצח".
גם אלוף במיל' עמירם לוין הגיע למקום, ואמר כי "מפה נשלח מסר לאנשים הטובים בליכוד שנשבו בקסמו של מנהיג שקר. בן גביר וסמוטריץ' מבזים את הדת. המדינה הפכה לבית גידול של שחיתות". הוא הוסיף כי "צריך להפגין כל שבוע, אחרת לא תהיה לנו ציונות והמדינה תלך 'פייפן'".
בלטו שלטיהם של חניכי ומדריכי תנועת "השומר הצעיר", שעליהם נכתב: "אוהבות את הדמוקרטיה, שומרות על הדמוקרטיה". גם שלט עם תמונתו של יו"ר ש"ס אריה דרעי הונף, ועליו נכתב כי "היה היה חתול גנב".