השר בר-לב על המעקב: "לא אוהב את זה"
(צילום: משה מזרחי, משי בן עמי)
בעקבות תחקיר העיתון כלכליסט, לפיו המשטרה השתמשה בתוכנת הריגול של NSO כדי לפרוץ מרחוק לטלפונים של אזרחים ישראלים ללא צווי חיפוש או פיקוח, בהם ראשי ערים ופעילי מחאת בלפור, ארגוני זכויות הפרט שיגרו היום (ג') מכתב למשטרה וליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, בדרישה להפסיק לאלתר את השימוש בתוכנת הריגול "פגסוס", בטענה כי מדובר בפגיעה חמורה בזכויות הפרט. המשטרה, יצוין, מכחישה חלק מפרטי התחקיר, וטוענת כי הפעילות קיבלה את האישורים המשפטיים הנדרשים.
בינתיים, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הודיע שפתח בבדיקת הפרשה - אחרי שבשבועות האחרונים המבקר כבר בוחן את נושא שימוש גורמי אכיפת החוק, ובפרט משטרת ישראל, באמצעים טכנולוגיים לצורכי אכיפה. לדברי אנגלמן, "ביקורת המדינה שמה דגש מיוחד על ההגנה על פרטיותם של אזרחי ישראל ותושביה. האמצעים הטכנולוגיים משמשים כראיות בהליך הפלילי ומעוררים שאלות של איזון בין התועלת שבהם אל מול פגיעה בזכות לפרטיות ובחירויות נוספות. האמצעים הללו גם מעלים סיכונים מפני זליגת מידע אישי ושימוש לרעה במאגרי מידע".
ראש הרשות להגנת הפרטיות שמשמש כרגולטור שאמון על הגנת המידע האישי בישראל, עו"ד גלעד סממה, פנה למפכ"ל המשטרה כדי לבחון את השלכות השימוש בתוכנה על פרטיות האזרחים - וביקש לקיים איתו פגישה דחופה. לדבריו, לכאורה נראה כי הייתה "פגיעה חמורה בפרטיות האזרחים שאחריהם בוצע מעקב".
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מצוי בקשר עם המשטרה במטרה לברר ממצאי תחקיר "כלכליסט" שלפיהן המשטרה השתמשה בתכנת הריגול "פגסוס" של NSO כלפי אזרחים. במשרד המשפטים הבהירו שחדירה למחשב או טלפון סלולרי ללא צו בית משפט אינה חוקית ובמקרה שהיתה כזו היה צריך ליידע ואף לקבל אישור של היועץ המשפטי לממשלה. גם מחלקת הסייבר בפרקליטות המפקחת על האזנות הסתר והחדירה למדיה דיגטלית לא אישרה שימוש כזה.
עו"ד אן סוצ'יו, מהאגודה לזכויות האזרח, טוענת כי מדובר בשערורייה של ממש. "יש הסדרים מאוד מפורטים בחוק מתי מותר להאזין לשיחות ולחדור לטלפונים. התגלה שהמשטרה עושה הרבה מעבר למה שהחוק מאפשר. גם אם היו מוציאים צו שיפוטי בכל פעם שהפעילו את התוכנה, אין שום הסדר בחוק שמתיר שימוש בכלי הזה כי חוץ מהאזנות, היא גם משתלטת על הטלפון והאפשרויות האלה לא עמדו לנגד עיני המחוקק. גם אם היינו מקבלים את טענת המשטרה שהכול נעשה כחוק, תוכנה כזו שהיא סוס טרויאני שחודר לתוך הטלפון, היא משהו שהחוק לא מאפשר".
עו"ד סוצ'יו טוענת כי השימוש בכלי כזה שווה ערך למצב שבו יש לאזרח מצלמה על הכתף שמקליטה אותו ומלווה אותו רטרואקטיבית גם. "אפשר להפעיל את המיקרופון ולשמוע כל מה שהאזרח עושה, והפגיעה בפרטיות היא דרמטית וקיצונית ברמה שאנחנו לא מכירים, זה הרבה מעבר למשהו מידתי גם במקרה של עבירות חמורות".
"לטעמנו צריך להפסיק לאלתר את השימוש בכלי הזה ולהודיע לכל מי שבוצעו נגדו הפעולות הללו שזה נעשה. ראוי לבחון תיקים משפטיים מהעבר גם ברמה של עריכת משפטים חוזרים", היא אומרת. "גם חקיקה לא יכולה להסדיר דבר כזה, כי הפגיעה היא לא מידתית. כרגע פנינו לשרים וליועמ"ש וככל שהמערכת הזו אכן פועלת, אנחנו בהחלט נעתור נגדה. עתרנו לפני שנה נגד מערכת אחרת הרבה פחות פוגענית בשם 'עין הנץ', שמאפשרת מעקב אחרי נהגים בכבישים, ורק לפני שבוע בית המשפט קבע שבלי חקיקה אי אפשר להשתמש באמצעי הזה בלי שיש חוק מסדיר. קל וחומר אחרי מערכת מעקב כל כך דרמטית וחריגה שהמשטרה לא יכולה לעשות בזה שום שימוש".
על המכתב שנשלח ליועמ"ש חתומים בין היתר הארגונים פרטיות ישראל, התנועה לחופש המידע, איגוד האינטרנט הישראלי, המכון הישראלי לדמוקרטיה, הקליניקה למשפט טכנולוגיה וסייבר, מכון זולת לשוויון וזכויות אדם.
"מתקפה חסרת תקדים על זכויות הפרט"
שקמה שוורצמן, ממובילות מחאת הדגלים השחורים, הגיבה על התחקיר שבו צוין כאמור כי חלק מאותם פעילים היו נתונים למעקב באמצעות תוכנת "פגסוס", דבר שבמשטרה טענו שאינו נכון. "ברור שיש כאן משהו שחייב להיחקר בצורה אובייקטיבית עד תום כדי להבין מי משומרי הסף שהיו אמורים להגן על האזרחים, כשלו בו", אמרה בשיחה עם ynet.
"אנחנו רוצים להבין מי האנשים שפרצו להם לטלפונים ואיפה היה הכשל שארגון שהיה אמור לשמור על האזרחים, עבד בשביל השלטון כנגד האזרחים", הוסיפה. "בהיבט יותר רחב, זה רק מדגיש עד כמה חשוב היה שמאות אלפי אזרחים ישראלים יצאו להגן על הדמוקרטיה הישראלית. זו דוגמה נוספת למצב העגום של השלטון הקודם שבראשו עמד נאשם בפלילים ולמקום שאליו הגיעה הדמוקרטיה הישראלית".
לדבריה, למרות ההפתעה מהתחקיר, לה ולמובילי המחאה עברו מחשבות על אפשרות של מעקב. "ידענו שזה אפשרי ושאם רוצים, אין בעיה לעשות את זה. זה כן מפתיע שזה משויך למשטרה כי כעת מבינים עד כמה חשובה הייתה המחאה כאשר מי שהיו אמורים להגן על האזרחים, מעלו בתפקיד שלהם. בתוך הטרפת שהיינו בה, ניסיתי להימנע ממחשבות קונספירטיביות. זה לא הטריד אותי ברמה האישית כי כל מה שעשינו היה תמיד במסגרת החוק. אני יותר מרחמת על השוטר שהיה צריך להיכנס ולהאזין לשיחות שלי".
"אנחנו דורשים לדעת של מי הטלפונים שנפרצו", מוסיפה שוורצמן. "מגיע לאנשים לדעת תחת איזה צידוק וטיעון הדבר נעשה ואנחנו דורשים שתהיה חקירה אמיתית, שהאמת תצא לאור. ברגע שנדע, נשקול את צעדינו. אם באמת הסתבר שגם אני נפגעתי, אני אשקול מה לעשות".
נעמה מטרסו-קרפל, מנכ"לית עמותת פרטיות ישראל, סבורה כי מדובר במתקפה חסרת תקדים על זכויות הפרט בישראל. "מדובר ברמיסה של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. השימוש של משטרת ישראל בכלי ריגול אזרחי, ללא מנגנוני פיקוח - זה דבר שצריך להטריד כל אזרח בישראל. התחקיר מראה שהמשטרה עשתה שימוש בכלי הזה אצל מגוון רחב של אישים - לרבות כאמצעי להפעלת לחץ על אזרחים חפים מפשע".
5 צפייה בגלריה
ח"כ גלעד קריב. מבטיח לעקוב בוועדת החוקה אחרי הנושא
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
לדבריה, המדינה צריכה לעשות בדק בית רציני באשר לשימוש בכלי מעקב טכנולוגיים על ידי המשטרה. "יש המון כלים וטכנולוגיות מעקב - זה מתחיל בשטחים לצורכי סיכול טרור, ולאחר מכן זולג לאוכלוסייה אזרחית חפה מפשע. ישראל צריכה לחדול לאלתר את השימוש הלא חוקי בכלי ריגול אזרחיים. הגיעה העת להתחיל לקדם חקיקה טכנולוגית בישראל שתסדיר את תחום הסייבר ההתקפי במדינת ישראל. אנחנו נשקול להגיש עתירה נגד הפעילות הלא חוקית ולא חוקתית הזו".
"עדות נוספת להידרדרות שלטון החוק"
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ גלעד קריב (העבודה) פרסם גם הוא תגובה בעקבות הסערה שחולל התחקיר: "הפרטים העולים מהתחקיר מטרידים מאוד ומחייבים בדיקה מעמיקה. אסור למשטרת ישראל לפרוץ מרחוק לטלפונים של אזרחים ישראלים ללא צווי חיפוש או האזנה. ככל שהדברים האמורים אכן התקיימו, יש כאן עדות נוספת להידרדרות החמורה בנורמות הבסיסיות של שלטון החוק בשנים האחרונות, במהלכן הממשלה הקודמת נכשלה כישלון חרוץ בטיפול בענייני משטרת ישראל".
הוא הוסיף כי הוועדה שבראשות תעקוב אחרי הסוגיה: "פניתי לידידי, השר לביטחון הפנים עמר בר לב, ואני סמוך ובטוח שאם אכן נעשה שימוש לא ראוי במעקב אחר אזרחים ישראלים - השר יבצע בירור מקיף ומעמיק כדי לגלות את מימדי התופעה ולהפסיקה לאלתר".
במשטרה פרסמו אחר הצהריים תגובה נוספת שבה הכחישו את הטענה שהשימוש בכלי הזה נעשה ללא פיקוח משפטי, והכחישו שהוא הופעל גם נגד ראשי רשויות או המפגינים שלקחו חלק במחאת בלפור, אך לא את עצם השימוש בו. המפכ"ל רב-ניצב יעקב שבתאי אף הורה לבדוק את המקרים המפורטים בתחקיר, ולדבריו "חלק" מהמקרים נמצאו כלא-נכונים. "בכל הנוגע לשימוש באמצעי אכיפה באופן כללי, הכול נעשה עם האישורים המשפטיים הנדרשים. משטרת ישראל אינה מפעילה את יכולותיה הטכנולוגיות המתקדמות אל מול אזרחים ומפגינים תמימים", אמר שבתאי.
השתתפה בהכנת הכתבה: טובה צימוקי
