יוסף אלזיאדנה, בדואי תושב רהט, הציל בשבת שעברה את חייהם של 30 משתתפים במסיבת הטבע ברעים. הוא חילץ אותם תחת אש ולמרות שנשקפה סכנה לחייו.
"ביום שישי שישה יהודים ביקשו ממני להסיע אותם למסיבה בקיבוץ רעים ולהחזיר אותם ביום שבת", הוא משחזר. "הסעתי אותם, ואז בשבת בשש בבוקר אני מקבל מהם שיחה להגיע בגלל צבע אדום. יצאתי במהירות וראיתי את הרקטות מעל הראש, אבל המשכתי כי אנחנו רגילים להיות במצב כזה".
סיפור גבורה נוסף מרעים: המאבטח שנלחם במחבלים
(צילום: חגי דקל, ירון ברנר)
"הבית שלי רחוק בערך חצי שעה ממקום האירוע", הוסיף אלזיאדנה. "לפני שהגעתי לקיבוץ שמעתי ירי ללא הפסקה ואז עצר אותי יהודי שאמר לי: 'אל תמשיך, יש כאן ירי ומי שמתקרב יורים לעברו. תרד מהרכב'. ירדתי, ואני והוא שכבנו בצד הכביש. בכל פעם שהרמתי את הראש מישהו ירה לעברי, חיכה שאני אקום כדי לרצוח אותי. ראיתי את המוות מול העיניים, אבל הייתי מחויב להגיע לאנשים שמחכים לי".
"סיכנתי את עצמי ועליתי לרכב באמצע הירי. המשכתי בנסיעה כי המטרה שלי הייתה להציל את האנשים, ולא עניין אותי החיים שלי - אמרתי, מה שיקרה יקרה. נסעתי והירי לא הפסיק עד שהגעתי בשלום לקיבוץ ולקחתי את האנשים שהסעתי. עלו איתם 24 אנשים נוספים. כלומר, במיניבוס היו יותר מהמותר, אבל במצב כזה הייתי חייב להציל את חייהם. בדרך ראיתי אישה פצועה ברגל ואת חבר שלה שפצוע ביד, לקחתי גם אותם למקום בטוח ושני הפצועים פונו לבית החולים. אחרי כמה שעות יצאנו מהאיזור דרך היישוב ביר הדאג'".
אלזיאדנה המשיך בדבריו: "אני עשיתי דבר אנושי והאנשים שהצלתי הם בני אדם כמוני. כולנו חיים במדינה אחת ואני כמעט היחיד שיכולתי להציל אותם. שמח מאוד שכולם חזרו לבני משפחותיהם שלמים".
האיזור שבו נערכה המסיבה סמוך לרעים אחרי הטבח
אלזיאדנה אמר שסיפור החילוץ שלו הגיע ככל הנראה לאנשים שלא היו מרוצים שסייע ליהודים, והוא ספג איומים. "קיבלתי שיחה מאדם כלשהו, שהתחיל לאיים עליי בגלל מה שעשיתי - אז הגשתי תלונה במשטרה. ראיתי גם אנשים שהתחילו לקלל אותי ברשתות. אני לא רוצה להתייחס אליהם כי אני לא מצטער על מה שעשיתי, אלא גאה בעצמי ותודה לאל שהעניק לי חיים חדשים".
"אני נמצא במצב נפשי קשה מאוד, הייתי אצל פסיכולוג ואני מקבל כדורי הרגעה, ועדיין לא מעכל את מה שעברתי", הוא מספר. "עברתי את השעות הכי קשות בחיי. אני לא מצליח לישון ונשאר ער כמעט כל הלילה כי אני חושש על חיי בני משפחתי כי אין לנו מקלטים. כשיש צבע אדום אני מעיר אותם כדי לשמור עליהם. קיבלתי המון שיחות שהודו לי על המעשה, אבל האמת שלא סיכנתי את חיי כדי שיודו לי, עשיתי את הצעד הזה בלי להסס".
"מה שעשה החמאס זה דבר שלא מאפיין את האיסלאם והמוסלמים. גם אני איבדתי קרוב משפחה שנרצח ויש לנו עוד ארבעה בני משפחה שנחטפו ואני מקווה שהם יחזרו אלינו בקרוב".
