השבוע קובי לוי, הלום קרב מאשדוד שמוכר על ידי משרד הביטחון ומשתמש בכלב שירות, ניסה לעלות לאוטובוס ביחד עם כלבו - והנהג מנע ממנו. זאת, למרות שהציג תעודת כלב שירות. העימות עם הנהג הסתיים במעצרו של לוי תוך שימוש באלימות, איומים בטייזר והשארתו בתא מעצר למשך 5 שעות - ללא מים לכלב. אטימות של משטרה, ושל נהג בתחבורה ציבורית.
הזעזוע המוצדק מהמקרה הזה מביא אנשים להסתכל על זה כמקרה מסויים שצריך לטפל ולחקור אותו. אבל זו טעות גדולה.
מדובר במגמה ולא במקרה בודד. מדובר בגישה נוראית, רשלנית ממש של המשטרה כלפי אנשים עם מוגבלות!
בשנים האחרונות, היו לפחות 8 מקרים של אנשים עם מוגבלות נפשית, חלקם עם פוסט טראומה והלם קרב, שנקלעו לעימות עם שוטרים או אנשי בטחון. כמה מהמקרים הסתיימו במוות: לפני מספר שנים נעצרו יוסף פליישמן, אדם חרדי עם מוגבלות נפשית וכן מוישי, בחור חרדי בן 34, עם מוגבלות שכלית באלימות על ידי שוטרים בירושלים.
ב-2023 מיכאל חסן נורה למוות בנתניה, לאחר ששוטרים הוזעקו לביתו בידי שכנים שדיווחו כי הוא תוקף את אמו. לחסן הייתה מוגבלות נפשית.
לפני מספר שנים נהרג איאד אלחאלק, בחור בן 34 עם צרכים מיוחדים, על הרצף האוטיסטי, מירי של שוטרים במזרח ירושלים לאחר מרדף.
גם מוסטפא יונס- שהיה עם אפילפסיה ועבר בדיקה פסיכיאטרית בביה"ח שיבא, ונהרג לאחר עימות עם מאבטחים ביציאה מביה"ח. מוסטפא שלף סכין לעבר המאבטחים, נורה – ונהרג.
שיראל חבורה, שהייתה לו מוגבלות נפשית, השתולל ברחוב בראש העין, גם הוא שלף סכין ופצע שוטר – ונורה למוות.
אלו כמה דוגמאות למקרים, אבל יש עוד רבים אחרים.
מגמה מדאיגה
הדברים מעידים על כך שהמשטרה לא באמת מבינה ולא באמת מעניין אותה התנהגויות שונות של אנשים עם צרכים מיוחדים. כשמדובר בשילוב של הלומי קרב, או אנשים מהציבור החרדי, הערבי או האתיופי וצרכים מיוחדים, יש סכנה גבוהה יותר לצערי.
15% מאזרחי ישראל בני 20 ומעלה (בערך 815 אלף איש) הם עם מוגבלות תפקודית חמורה. בנוסף, 235,000 ילדים לומדים בחינוך המיוחד.
המשפחות של מי שיש לו מוגבלות - מודאגות. יש להן בן או בת משפחה שמתנהגים בצורה שונה, מוזרה, לא מקובלת. לעיתים אלה הפרעות התנהגות, שכוללות טווח רחב של תבניות התנהגותיות חוזרות, אנטי-חברתיות, תוקפניות ומרדניות, שיש בהן הפרה של הזכויות הבסיסיות של אחרים או של נורמות וחוקים חברתיים תואמי גיל. לפעמים קושי בהדדיות חברתית ורגשית ומוגבלות ביכולת לפתח קשרים חברתיים. זה יכול להיות תנועות חזרתיות, קיבעון התנהגותי והיצמדות לרוטינות.
ולעיתים מוגבלות נפשית שיכולה לבוא לידי ביטוי במחשבות, בלחץ ובהצפה רגשית, שפוגעים ביחסים חברתיים, בכישורי טיפול עצמי ובשיפוט המציאות. זו מוגבלות שכוללת מצבים כמו דיכאון, חרדות, פוסט-טראומה, סכיזופרניה של גיל הילדות והנעורים והפרעות אכילה. לפעמים אנשים פשוט לא שומעים - חירשים, לפעמים יש שלא מבינים סיטואציות חברתיות.
פוטנציאל נפיצות
מפגש של אנשים כאלה עם שוטר הוא עם פוטנציאל נפיצות גבוה מאוד. שני הצדדים לא מפרשים נכון את ההתנהגות של השני, וזה יכול להביא לעימות, לאלימות, להתנגדות וכמו שאנחנו רואים – גם למוות.
שוטרי ישראל חייבים לקבל הדרכה מקיפה, יסודית, במסגרת ההכשרה שלהם, על מה הם צרכים מיוחדים. איך לזהות את הצרכים המיוחדים, איך להתמודד איתם, איך להימנע מעימות איתם
משטרת ישראל חייבת להבין של- 15% מהאזרחים, שהיא חייבת להגן עליהם יש מוגבלות. הם שונים. הם מתנהגים שונה, מדברים שונה, שומעים ורואים שונה (או בכלל לא), חלקם לא מדברים והאחרים לא מבינים.
שוטרי ישראל חייבים לקבל הדרכה מקיפה, יסודית, במסגרת ההכשרה שלהם, על מה הם צרכים מיוחדים. איך לזהות את הצרכים המיוחדים, איך להתמודד איתם, איך להימנע מעימות איתם, איך להכיל התפרצויות ולהבין שלא כל מי שמאיים – באמת מתכוון לבצע.
הם חייבים ללמוד להבין שאם מישהו לא עוצר כששוטר מורה לו לעצור, אולי הוא פשוט לא שומע אותו כי הוא חירש. אם מישהו בורח מהשוטר, אולי הוא עם מוגבלות שכלית ונבהל. ואם הוא לא עונה לשוטר, אולי הוא פשוט נבהל ממנו, לא מבין אותו, נכנס להתקף חרדה או לא יודע לדבר!
הפיקוד של המשטרה צריך להבין, שעליו להגן על הילדים שלנו, ועל אנשים עם מוגבלות - ולא לפעול כלפיהם באלימות שלפעמים מסתיימת אפילו במוות.
אורן הלמן הוא אב לילדה בחינוך המיוחד ומייסד דף הפייסבוק והלינקדין - "סיכוי שווה" לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה