היועמ"שית גלי בהרב-מיארה מתנגדת לצמצום עילת הסבירות. בחוות דעת שהציגה בעבר נגד ביטול עילת הסבירות, ושתוצג בפני ועדת החוקה של הכנסת בשבוע הבא, כתבה: "ביטול העילה ישלול אמצעי חיוני לביקורת על מעשי המינהל כמגן מפני קבלת החלטות הפוגעות בזכויות הפרט, לא תקינות, שרירותיות, ובלתי סבירות באופן קיצוני, יפגע קשות באיזונים והבלמים המתקיימים בין רשויות השלטון וישליך על עילות וכללים רבים בתחום המשפט המינהלי. ביטול העילה כפי שמוצע אינו הולם את חובותיה היסודיות של המדינה כלפי הציבור".
בחוות דעתה החריפה שהוצגה בעבר בפני יוזם החקיקה, שר המשפטים יריב לוין, שתוצג כאמור בשבוע הבא, מזכירה היועמ"שית כי במדינה דמוקרטית תפקידה של רשות מינהלית הוא לשרת את הציבור: "המושג 'סבירות' מגלם בראש ובראשונה את החובה של המדינה לנהוג כלפי הפרט והציבור כולו בהגינות, ולקבל את החלטותיה לאחר שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים ונערך ביניהם איזון ראוי. מחובת הרשות לנהוג בסבירות נגזרת הסבירות כעילת ביקורת שיפוטית וככלי מרכזי לאכוף ולהבטיח את קיום חובה זו".
עוד צופה בהרב-מיארה כי אם תבוטל עילת הסבירות כעילת ביקורת שיפוטית, הדבר יגרום לביטול היכולת לאכוף על הרשויות את חובתן לנהוג בסבירות. לדבריה, "לא יהיה עוד בידי האזרח סעד למנוע את הפגיעה בו ובזכויותיו, כתוצאה מקבלת החלטה בלתי-סבירה באופן קיצוני, והכל ברמה יומיומית. גם לא תהיה אפשרות לערוך ביקורת משפטית על מצבים שבהם החלטה בלתי-סבירה באופן קיצוני תפגע בתקינות פעילות המינהל או בטוהר המידות של השירות הציבורי".
הדיון בחוק שיצמצם את עילת הסבירות בפסיקות בג"ץ יחל ביום ראשון בוועדת החוקה של הכנסת. החוק הוא תיקון לחוק יסוד: השפיטה - עילת הסבירות. בכנסת צופים שהדיון יהיה סוער בשל האשמות האופוזיציה והמערכת המשפטית שמדובר בפגיעה מהותית בשיקול דעתו ובסמכותו של בג"ץ, ובפגיעה מהותית בזכויות אדם. בשל חשש מהתנגדות בית המשפט העליון ושל היועמ"שית הוחלט בהתייעצות בין לוין ליו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן להעביר את ההצעה כיוזמת הוועדה, ובכך להניע מיד את החקיקה.
לקואליציה נותרו חמישה שבועות עד תום כנס הקיץ, שבהם ינסו לסיים את חקיקת התיקון בחוק בקריאה שנייה ושלישית, אך ההתקדמות תלויה גם בהתנגדות שיתקלו בה מצד חברי האופוזיציה וגם, כמובן, אם תתגבר עוצמת המחאה.
הדיונים יתקיימו בכל יום מראשון עד שלישי, כשיועמ"שית הכנסת שגית אפיק לא אישרה לדחות את הנושאים האחרים הנידונים בוועדה לטובת קידום המהפכה המשפטית, כפי שנעשה בכנס החורף. לכן, רוטמן ייאלץ לתמרן בין הנושאים ולקיים דיונים משעות הבוקר המוקדמות, ולמשוך אותם מאוחר ככל שיוכל.
הנוסח שהוצג בפני חברי הוועדה קובע כי "על אף האמור בחוק יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון, לא ידון ולא ייתן צו נגד הממשלה, ראש הממשלה, שר משריה או נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, בעניין סבירות החלטתם". הצעת החוק תוכן לקריאה ראשונה תחת הכותרת "ציון במשפט תיפדה - מחזירים את הצדק למערכת המשפט". על פי ההצעה, בג"ץ לא יוכל להתערב בסבירות החלטות של ראש הממשלה, שריה וראשי רשויות בכל הנוגע למדיניות, אבל יוכל להתערב בסבירות החלטות פקידי הממשלה כשהן פוגעות בזכויות אדם.
תיקון החוק מתבסס על מה שמכונה "מתווה סולברג", המכונה כך בשל הרצאה שנשא שופט בית המשפט העליון נועם סולברג בשנת 2019, ובה קרא לצמצם את השימוש בעילת הסבירות. במתווה שלו הוצגו פגמיה של עילת הסבירות, שמביאה את בית המשפט להתערב גם בהיבטים מקצועיים, לא משפטיים, של שיקול הדעת שמפעיל המינהל הציבורי.
4 צפייה בגלריה
בקואליציה ממשיכים לקדם את התיקון לחוק הבחירות ברשויות. דרעי ויוסף
(צילם: שלו שלום, אושרי וייצמן)
על פי "מתווה סולברג", הפתרון לקשיים איננו בביטול עילת הסבירות, אלא בהבחנה בין דרג "נבחר" לדרג "מקצועי". בהרצאתו אמר סולברג ש"ביקורת שיפוטית על החלטות המשקפות הכרעה ערכית-מקצועית של דרג פוליטי נבחר פוגעת בגרעין הקשה של הפרדת הרשויות". עם זאת, אין לשופט מומחיות, ולא הכשר דמוקרטי, לביקורת שיפוטית כזאת. לעומת זאת, לגבי הדרג המקצועי, שלא עוסק בהתוויית מדיניות, אלא ביישום מדיניות, יכולה להיות הצדקה לשימוש בעילת הסבירות.
רוטמן אמר לקראת הדיון כי "ההצעה לתיקון עילת הסבירות שהונחה על שולחן ועדת החוקה עולה בקנה אחד עם הצעותיו של השופט סולברג ועם מצע הבחירות של רבים באופוזיציה, ובראשם גדעון סער".
עוד בשבוע הבא: הצבעה על תיקון חוק הבחירות ברשויות המקומיות
במקביל להכנות הקואליציה לקידום צמצום עילת הסבירות, ממשיכים חבריה לקדם במרץ בוועדת הפנים את הצעת החוק של ח"כ עמית הלוי (הליכוד) לתיקון חוק הבחירות ברשויות המקומיות, והוא יעלה להצבעה לקריאה ראשונה ביום ראשון, אחרי דיון אחד בלבד ומבלי שנשמעה עמדת משרד הפנים לעניין.
הצעת החוק קיבלה "מדבקה" של חוק פרסונלי גם על ידי הייעוץ המשפטי של הכנסת, וגם מצד חברי כנסת בקואליציה ובאופוזיציה, מאחר שנועדה לאפשר את התמודדותו של בועז יוסף, שמונה על ידי שר הפנים דאז אריה דרעי ליו"ר הוועדה הקרואה בטבריה, בבחירות שייערכו בעיר באוקטובר הקרוב. המצב הקיים, שבו ראש ועדה קרואה רוצה להתמודד בבחירות המקומיות הקרובות לראשות עיר מתקיים רק בטבריה ועל כן מדובר בהצעת חוק שמיועדת לאיש אחד. אך נראה שגורמים בקואליציה לוחצים לקדם אותה על אף המניע הפרסונלי ולמרות התנגדות הייעוץ המשפטי להחיל את החוק באופן מיידי.
בדיון שנערך בצהריים הציג עו"ד תומר רוזנר, היועץ המשפטי של הוועדה, את עמדת הייעוץ המשפטי של ועדת הפנים והגנת הסביבה, ואמר כי ישנם שני קשיים עם הצעת החוק. הראשון נוגע לחקיקה פרסונלית והשני לטענה כי מדובר בשינוי כללי המשחק תוך כדי תנועה. לדבריו, לכל קושי ייתכנו מצבים חריגים שבהם, למרות הקושי, ניתן לבחון חקיקה. "בהינתן העובדה שמדובר בשני קשיים מצטברים אנחנו מוצאים שאם הוועדה רוצה להתמודד עם העניין היא לא צריכה להחיל את הצעת החוק על הבחירות הקרובות", אמר.
המחאות יחזרו גם בשבת הקרובה
גם בשבת הקרובה צפויים ישראליות וישראלים להגיע אל מוקדי המחאה השונים ולהביע התנגדות למהפכה המשפטית. ראשי המחאה מקווים לחזור למספרים הגבוהים שנמדדו בשיא המחאה ולהוציא את הציבור אל הרחוב. ההפגנות צפויות להתקיים ברחוב קפלן בתל אביב ובעשרות מוקדים נוספים ברחבי הארץ, ביניהם: חיפה, ירושלים, פרדס חנה כרכור ועוד.
ההפגנה השבוע צפויה לקרות בצל הכרזתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ביום ראשון האחרון כי הקואליציה תמשיך לקדם את החקיקה באופן חד-צדדי, אי-בחירת מועמד מטעם הקואליציה לוועדה לבחירת שופטים ואי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים, מה שהוביל להקפאת השיחות בבית הנשיא.
כמו כן, השבוע היה סוער במיוחד עם הבחירות לראשות לשכת עורכי הדין, ובהתאם להחלטה מי יהיה חבר הלשכה בוועדה לבחירת שופטים. הבחירה לראשות הלשכה של עו"ד עמית בכר, המזוהה עם מתנגדי המהפכה, גרמה לחלק ממובילי המחאה לנשום לרווחה. אך הם ממהרים להסביר כי זהו קצה הקרחון וניצחון קטן בדרך, ושנתניהו ממשיך בדרכו בשיטת הסלמי.
