על רקע ההתקדמות במגעים לקראת הסדרה בלבנון, שר החינוך יואב קיש אישר את התוכנית להחזרת תלמידי הצפון לבתיהם. התוכנית מותאמת להערכות כי תושבי הצפון יחזרו לבתיהם בשלושה גלים: הגל הראשון כולל חזרה ליישובים שנפגעו פחות מהלחימה, לצד סגירת בתי ספר זמניים ביישובים המיועדים לחזרה. הגל השני יכלול חזרת תושבים באופן הדרגתי (טפטופים), בהתאם להצלחת הגל הראשון. הגל השלישי יכלול את חזרת התושבים ליישובים הדורשים שיקום ממושך, ומעבר תלמידים לשנת הלימודים הבאה עם תשתית מחודשת.
עקב טבח 7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", 15,940 תלמידים פונו מ-42 יישובים בצפון. 9,494 מהתלמידים פונו ליישובים אחרים במחוז הצפון, 1,182 פונו ליישובים במחוז חיפה. 692 תלמידים פונו ליישובים במחוז תל אביב ו-602 פונו ליישובים במחוז ירושלים. 439 תלמידים פונו ליישובים במחוז המרכז, ו-341 תלמידים פונו ליישובים במחוז הדרום. היעד המרכזי של התוכנית הוא לאפשר לתלמידים, למורים ולמשפחות חזרה יציבה לשגרה, לצד צמיחה מחודשת לטווח הארוך.
עם ההודעה על הפסקת האש במשרד החוץ יחלו מיידית בשיפוץ מוסדות החינוך ששימשו את צה"ל בשנה האחרונה. משך השיפוץ הנדרש צפוי להימשך כחודש. ההחלטה על חזרת מערכת החינוך תלויה בהחלטת משרד הביטחון והממשלה. לאחר השיפוץ הפיזי ולאחר החלטת הממשלה אפשר יהיה לפתוח את מערכת החינוך - וזו תיפתח בשלושה גלים.
הגל הראשון מתייחס כאמור לחזרתם המיידית של חלק מהתושבים ליישובים, או של אוכלוסיית יישוב בשלמותה, ויכלול לפי הערכות משרד החינוך כ-60% מהתלמידים שפונו. לפי העקרונות המנחים של הגל הראשון, מערכת החינוך ביישובים תיפתח במלואה, וכל צוותי החינוך ישובו לעבודתם. במקביל, בתי הספר הארעיים המיועדים לתלמידים ביישובים החוזרים ייסגרו, ותינתן אפשרות להורים שירצו לחזור בסוף שנת הלימודים להשתלב במוסדות החינוך במקום מגוריהם הזמני.
בגל השני התושבים צפויים לחזור בטפטופים, כתוצאה מהדינמיקה שתיווצר בהתאם להצלחת הגל הראשון. התלמידים בגל השני ישולבו במערכת החינוך הפועלת ביישובים. הגל השלישי יכלול בעיקר תושבים מיישובים שספגו נזק רב במהלך הלחימה וזקוקים לשיקום ארוך, וכן כאלה שיעדיפו לסיים את שנת הלימודים במקום מגוריהם הנוכחי. תושבים בגל השלישי צפויים לחזור לבתיהם רק עם סיום שנת הלימודים הנוכחית, ולקראת שנת הלימודים הבאה.
עבור אוכלוסיות יישובים שלמים שיחזרו בגל השלישי יישארו בתי הספר הארעיים שהוקמו בהם, או לחילופין משרד החינוך יעמיד לטובתם את בתי הספר הארעיים שיתפנו לטובת אוכלוסייה שמבקשת להתקדם צפונה, ותמשיך ללמוד כקבוצה יישובית מלאה.
ראשי רשויות בצפון על ההסכם המתגבש
( צילום: ירון ברנר)
חזרת תלמידי הצפון לבתיהם לאחר יותר משנה היא מורכבת ביותר, וכרוכה בשיקום הדרגתי, מבחינה רגשית, חברתית ולימודית, שייקח על פי הערכות כמה שנים. תלמידי הצפון, כמו כל תלמידי ישראל, גוררים פערים בתחומים אלו, שהחלו עוד בתקופת הקורונה, והעמיקו והחמירו מאז הטבח ופרוץ המלחמה.
תלמידים רבים צפויים לחזור עם קשיים רגשיים וחברתיים, לאחר שנפרדו מחברים וממורים עם המעבר למגורים זמניים במרכז הארץ ובאזורים הרחוקים יחסית מטווח הסכנה, וצברו בשנת המלחמה חוויות של תסכול, ניתוק, חוסר אמון ואכזבה. השיקום הרגשי-חברתי הוא קריטי עבור התלמידים עבור החזרה לשגרה, ולכן מחויבת רציפות במענים טיפוליים רגשיים, ובמקביל מענים פדגוגיים בהתאם לצרכים של כל תלמיד.
המערכת תידרש להעניק תשומת לב מיוחדת לתלמידים בסכנת נשירה ובעיקר בנשירה סמויה - תלמידים שנשארו בבתים במקרים שבהם ההורים חששו לשלוח אותם לבתי הספר, התקשו להשתלב בבתי הספר החדשים וחוו בדידות וניכור, ותלמידים שהתקשו להתמודד עם המצב האישי והמשפחתי במהלך המלחמה.
משפחות התלמידים יצטרכו לעמוד כעת בפני דילמה, ולהחליט האם לחזור כבר כעת ליישובי הקבע שלהם בצפון במקביל לשיקומם הפיזי, או האם להמתין לשיקום מלא של המבנים. בנוסף עולה השאלה האם להתנתק מבתי הספר החדשים שבהם הילדים השתלבו במרכז הארץ, ולחזור לבתיהם מבלי שהם בטוחים שהאיום מאחוריהם. סוגיה בעייתית נוספת קשורה למחסור במורים במערכת החינוך בכלל, ובפרט לאחר החלטתם של מורים בעלי משפחות שהתפנו מבתיהם להישאר במרכז הארץ.
לצורך יישום תוכנית החזרה הוקמו שבעה צוותי עבודה שהחלו עבודתם, בהם צוות שיקום פיזי ותשתיות מוסדות חינוך, צוות כוח אדם בהוראה למיפוי מורים, גיוס מורים ותמרוצם, צוות פדגוגי למתן מענים לפערים הלימודיים, צוות חוסן עבור מענים רגשיים לתלמידים ולמורים, צוות ביטחון ובטיחות, צוות ניתוח נתונים וצוות הסברה לציבור. בשלב הראשון יוקצה לתוכנית תקציב של 380 מיליון שקלים, אך במשרד החינוך מתכוונים לדרוש תקציבים נוספים לצורך תכניות רב-שנתיות.
החזרה תתקיים במקביל לתוכנית פיקוד הצפון, "מאיצים בחזרה" - ארבעת השלבים להחזרת התושבים: "כף בקרקע" - הקמת תשתיות הגנה בגבול הצפוני לצמצום איומים ביטחוניים. שיקום פיזי ("מגן צפון") - שדרוג ושיקום מבנים ומוסדות חינוך תוך עמידה בתקני בטיחות, תמיכה רגשית וחברתית. "משיב הרוח" - מעטפת פסיכו-חברתית לתלמידים וצוותי הוראה, כולל תכניות מותאמות אישית ושיקום המרחב החינוכי. (צפון חדש": יצירת סביבה חינוכית רציפה, משודרגת ומותאמת לכל יישוב ורשות.
שר החינוך, יואב קיש, אמר כי "מערכת החינוך בראשותי בנתה תוכנית סדורה להשבת התלמידים והצוותים החינוכיים הביתה. ראשית חייבת להיות החלטת משרד הביטחון והממשלה על החזרת המפונים. בתקופת הפסקת האש נעסוק בהשמשה פיזית של מוסדות החינוך שמרביתם שימשו את צה"ל בלחימה. במקביל נעמיד את מלוא המשאבים והתשתיות הנדרשות, לצד מעטפת תמיכה חינוכית ורגשית מקיפה. מערכת החינוך היא עוגן מרכזי בתהליך השיקום והשיבה הביתה, ואנחנו מחויבים להצלחת המהלך ולחזרה הדרגתית ובטוחה של הקהילות החינוכיות לשגרת חיים מלאה".
