תכנים מזויפים, שנצפו על ידי מיליוני ישראלים: דוח שפרסם ה-FBI, ונכלל בכתב אישום שהוגש על ידי משרד המשפטים האמריקני נגד מספר גורמים רוסים, חושף פרטים חדשים ומטרידים על הניסיונות של הקרמלין להשפיע על דעת הקהל בישראל. לפי הדוח, הרוסים השתמשו בדיס-אינפורמציה מקוונת ומניפולציות פוליטיות במטרה לחזק את מעמדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו - "שנחשב לחבר של פוטין", לפי המסמכים הרוסיים.
הדוח בן 280 העמודים מפרט על קמפיין דיס-אינפורמציה עולמי, שבו רוסיה ניסתה בין השאר להשפיע על קהילות יהודיות, עם דגש מיוחד על ישראל וארה"ב. חלק מרכזי מהקמפיין כלל פלטפורמה ליצירת תוכן ומדיה, תוך שימוש בשיטות מתוחכמות ומתקדמות שמטרתן להשפיע על דעת הקהל בישראל, על רקע המשברים הפוליטיים המקומיים והמתיחות הביטחונית. בחודש יולי שעבר פרסם נדב איל ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" כי גורמי מודיעין בישראל דרשו מרוסיה להפסיק את מבצעי ההשפעה ברשת הישראלית. מסר חריף הועבר גם לפני מערכת הבחירות האחרונה. הדרג המדיני לא עסק בנושא.
בדוח נכתב כי הפרויקט המקיף של רוסיה להשפעה על דעת הקהל בישראל ובקהילה היהודית בארה"ב התמקד ביצירת מערך שלם של תוכן מקוון, שנועד להשפיע על עמדות הציבור בנוגע למלחמה באוקראינה, כמו גם על הקשרים בין ישראל לרוסיה. הפרויקט כלל שימוש נרחב במדיה מקוונת, שיתופי פעולה עם משפיענים ישראלים, יצירת פורומים ברשתות חברתיות (כמו טוויטר, פייסבוק, אינסטגרם וטלגרם), הפעלת ערוצים ביוטיוב ופרסום ממוקד המיועד לעורר דיון בנושאים שנבחרו בקפידה. המטרה העיקרית הייתה לעצב דעת קהל חיובית כלפי רוסיה בישראל ובקהילה היהודית בארה"ב.
מטרתו המרכזית של הפרויקט, לפי הדוח, היא "להתנתק מהאג'נדה המערבית האנטי-רוסית, שהפכה לדומיננטית במערב בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. באמצעות הפצת מידע מכוון, הפרויקט שואף לייצר דעת קהל שתתמוך בטענות רוסיות נגד נאציזם כביכול באוקראינה, ולשכנע כי התמיכה המערבית באוקראינה מעצימה את הסכסוך. הדגש מושם על ישראל ועל הקהילה היהודית בארה"ב בשל ההשפעה הגדולה שלהן בזירה הבינלאומית". בין הנושאים שקודמו בפרויקט היו "נאציזם באוקראינה", "מקבילות בין ישראל לרוסיה", "הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2024" ו"חשיפת עובדות על מתנגדי רוסיה".
הפרויקט אף ניתח את המצב הפוליטי בישראל, ולפי הניתוח "השמאל הישראלי מקדם בין היתר תמיכה נרחבת באוקראינה, כולל מתן סיוע צבאי, קבלת פליטים אוקראינים ללא רקע יהודי ותמיכה בעולים מרוסיה הליברלית שמתנגדים לממשלת פוטין". מנגד, הימין הישראלי, הוצג כ"מבקש להקטין את הסיוע לאוקראינה, להתמקד בבעיות פנימיות של ישראל ולשמור על מדיניות קשוחה כלפי פליטים. בין היתר, הימין פועל לשנות את חוק השבות כך שנכדי יהודים לא יוכלו לעלות לארץ, מהלך שמיועד לצמצם את ה'העלייה הגדולה' של יהודים ליברליים מרוסיה".
אחת הדוגמאות הבולטות ביותר בדוח היא הניסיון של רוסיה ליצור אתרים מזויפים, שנראים כאילו הם שייכים לעיתונים מובילים כמו "The Forward" וה-"Washington Post". באתרים אלו הופצו כותרות כוזבות וכתבות שהתחזו להיות מאמרי דעה וכתבות חדשותיות. בנוסף, הופצו תכנים מזויפים של עיתונאים ישראלים שנראו כאילו הם משתפים את השקפתם הפוליטית, אך למעשה נועדו לתמוך בנרטיבים פרו-רוסיים. מטרת התכנים הייתה להעמיק את הקרע החברתי והפוליטי בישראל, במיוחד בתקופה של מאבקים פוליטיים פנימיים סביב המהפכה המשפטית והמלחמה בעזה.
דוגמה נוספת שמצוינת בדוח היא קמפיין ספציפי שנועד להכפיש את תנועות המחאה נגד המהפכה המשפטית, במטרה להציג את המתנגדים כגורמים המערערים את היציבות הפוליטית של המדינה. ברשתות החברתיות ובאתרים מזויפים, שהוקמו לצורך הקמפיין, הופצו ידיעות המראות את המוחים כ"מסוכנים לדמוקרטיה", במטרה לפגוע בלגיטימיות שלהם בעיני הציבור הרחב ולחזק את עמדת הממשלה בראשות נתניהו. לפי המסמכים, רוסיה ראתה בנתניהו שותף פוטנציאלי בשל קרבתו למדיניות הפרו-רוסית, וקיוותה שבעקבות החלשת תנועות המחאה יתחזק מעמדו של נתניהו בזירה הפוליטית, המקומית והבינלאומית.
המסמכים מראים כי רוסיה תכננה ליצור תוכן שמדגיש את תמיכתה של ממשלת נתניהו בעמדות ביטחוניות קשוחות, לצד זלזול במדיניות הפרו-מערבית והאנטי-רוסית של השמאל הישראלי. קמפיין זה נועד לגרום לציבור להאמין כי המחאה נגד המהפכה המשפטית אינה מוצדקת, ולחזק את תדמיתו של נתניהו כמנהיג יציב ומנוסה שמגייס תמיכה בינלאומית.
במסגרת הפרויקט, רוסיה שיתפה פעולה עם משפיענים ישראלים מזויפים, בעיקר ברשתות החברתיות, כדי להפיץ את המסרים המגמתיים. כמה מהם שיתפו סרטונים ותכנים שכביכול מדברים על "סכנת השמאל" והציגו את המוחים כמונעים מאינטרסים זרים. משפיענים אלו, שהציגו עצמם כאנשים רגילים מהעם, יצרו תמונה שלכאורה יש קונצנזוס רחב במדינה התומך ברפורמה המשפטית ובעמדותיה של ממשלת הימין.
4 צפייה בגלריה
הפגנה נגד המהפכה המשפטית בתל אביב, יולי 2023. המפגינים הוצגו על ידי הרוסים כ"מסוכנים לדמוקרטיה"
(צילום: גלעד פירסט)
הדוח גם מפרט כיצד מוסקבה פעלה לחזק את התכנים האלו באמצעות מודעות ממומנות ברשתות החברתיות ואתרי חדשות מזויפים, שבהם פורסמו כתבות שהתחזו להופיע באתרים ועיתונים ישראלים מוכרים, כולל ynet ו"ידיעות אחרונות". מטרת התכנים הללו הייתה לשכנע את הציבור שהמחאה היא "מתוזמנת על ידי אינטרסים זרים" ושישראל חייבת לשמור על יציבות פוליטית בשעה של לחצים חיצוניים, בדגש על הקשרים עם ארה"ב והמערב.
תפוקת הפרויקט כללה יצירה של מאות מאמרים, פוסטים וסרטונים, כשכמה מהם הצליחו להגיע לכמויות גדולות של חשיפות. על פי הדוח, התכנים המזויפים נצפו על ידי מיליוני גולשים ישראלים, חלקם לא היו מודעים לכך שמדובר בדיס-אינפורמציה.
הצוות שניהל את הפרויקט היה תחת פיקוחו הישיר של סגן ראש המטה של הקרמלין, סרגיי קיריינקו. הדוח מתאר כיצד קיריינקו ניהל צוות של מומחי מדיה ומודיעין, שהתמקדו ביצירת תכנים שיכולים להשפיע על קהלים ספציפיים, עם דגש על ניצול המשברים הפוליטיים והחברתיים בישראל. בין יתר האסטרטגיות המפורטות בדוח, צוין כי הושם דגש על ניצול הפילוג הפנימי סביב המהמפכה המשפטית ועל ה"טרגוט" של אוכלוסיות שמרניות ודתיות במדינה, שנראו כמפתח לשינוי דעת הקהל.
הפרויקט עשה כאמור שימוש במשפיענים ישראלים וברשתות חברתיות כדי להפיץ תכנים התומכים ברוסיה ומקדמים את מטרותיה, לדוגמה - שימוש בערוצים ביוטיוב וטלגרם, פרסום פוסטים ברשתות החברתיות ופרסום ממוקד עם מסרים נגד אוקראינה ובעד חיזוק הקשרים בין ישראל לרוסיה. במסגרתו הוקם פורטל חדשות מרכזי שעסק בהפצת תוכן התומך בעמדות הימין ובתכנים פרו-רוסיים, שבו הופצו חדשות, פוסטים קצרים ברשתות החברתיות, מאמרי דעה ארוכים, סרטונים מונפשים, ממים, קריקטורות ותמונות ערוכות.
לצורך ניהול הפרויקט הוקם צוות נרחב הכולל מנהלי מדיה, צוות אנליטי, צוות ליצירת תוכן ופרסום ברשתות החברתיות, וכן כתבים מיוחדים ומנהלי מדיה בישראל. הצוות עסק במעקב יומי אחרי פרסומים רלוונטיים, בהכנת תכנים חדשים ובהפצתם בפלטפורמות השונות.
