"אמא שלי הייתה אישה מדהימה": כך פתחה את דבריה אחת מבנותיה של יעל גרינברג, קורבן פרשת האונס הקבוצתי בקיבוץ שמרת, באירוע שנערך לזכרה אמש (יום ראשון) בכיכר הבימה בתל אביב. "גיליתי מה עבר עליה רק כשהייתי בת 13 וחצי. הרבה פעמים לא הבנתי אותה. אני כועסת, ומקווה שיהיו דרכים לטפל בדברים כמו אלו שקרו לאמא שלי". עוד אמרה: "אני לא סולחת לאלו שאנסו את אמא שלי. כואב לי שהם בווילות שלהם והיא מתחת לאדמה".
בתה הוסיפה כי "קראתי השבוע דברים שלא ידעתי עליה. כואב לי שרק עכשיו כולם מתעוררים. אמא שלי הייתה זקוקה לאנשים שיעמדו לצידה, לחברות שידברו איתה, ולא היה לה את זה. עצוב לי שמתה בודדה. היא הייתה האישה הכי טובה בעולם, לביאה שגידלה חמש ילדות ושלושה נכדים".
אוראל, עוד אחת מבנותיה של גרינברג, לא יכלה להגיע לערב לזכר אמה, אך שלחה דברים שהוקראו באירוע: "אמא שלי, הלב שלי שפועם מחוץ לגוף, איך אפשר לדבר עליך בלשון עבר? רק כמה שעות לפני שעזבת אותנו ישבתי איתך ודיברנו וצחקנו. אמא, לא הכירו אותך כמו שאנחנו, הבנות והנכדים שלך, הכרנו אותך. הכרנו אמא מושלמת שהיה לה זמן לכל אחת ואחת מחמש הבנות שלה, ובחיים לא החסירה מאיתנו דבר. אמא שזוכרת ומטפלת בכל הדברים של כולן, שדאגה שלפני הכל תמיד נהיה ביחד ולא הרימה עלינו את הקול אפילו פעם אחת".
הבת אוראל הוסיפה כי "אמא שלי הייתה לביאה שגידלה חמש לביאות. היא ההשראה והכוח שלנו, היד המלטפת והאוזן הקשבת. היא בחיים לא שפטה אותנו ותמיד רצתה שנגלה לה הכל. אמא שלי היא מיוחדת, היא מלאך. אני אוהבת אותך אמא, ומקווה שטוב לך. אני מחזיקה את השרביט שנתת לי ושומרת על האחיות שלי שנהיה מאוחדות וחזקות, והכי חשוב, שנאהב אחת את השנייה. אני יודעת שזה הדבר היחיד שהיית רוצה. נוחי על משכבך בשלום אמא, עכשיו את חופשיה".
גרינברג, שהלכה לעולמה בשבוע שעבר בעקבות מחלה, הייתה בת 14 בלבד כשנאנסה ב-1988. חרף הזעזוע הציבורי מהפרשה בישראל, בתחילה זוכו הנאשמים באונס, אך בהמשך הורשעו ארבעה מהם - נדב ביטון, אריק חזון, אופיר בארי וצפריר צביסון. ב-9 בדצמבר 1993 ניתן בבית המשפט העליון פסק הדין המטלטל בערעור שהגישה הפרקליטות על זיכוי המעורבים בפרשה, שם צוין כי "כשאישה אומרת 'לא' היא מתכוונת ל'לא'. אין 'לא' שהוא 'כן'. גופם של איש או של אישה הוא לעולם שלהם, ואין אישה הופכת חופשית לכול בשל כך שהיא מקיימת יחסים עם זה או אחר".
את אירוע הזיכרון ארגנה הפעילה החברתית דנה גת, שכתבה בהזמנה לאירוע: "יעל, נלחמת על האור בשבילנו. אנחנו נלחם לזכרך". גת אמרה כי מטרת האזכרה היא "להביע כבוד וגם להגיד תודה ליעל, שהאומץ שלה לעמוד מול כל העולם סלל לנו את הדרך לחיים בטוחים יותר, וגם בשביל להראות לבנות שלה שלא שכחנו מאמא שלהן".
גת הוסיפה: "כשישבתי בעבודה וקראתי את הידיעה על מותה של יעל והרגשתי שהלב שלי יוצא מהמקום, שאני חייבת לעשות משהו. הרגשתי שאיכזבנו אותה כחברה, שהפקרנו את הבנות שלה, ובגלל זה היה לי חשוב לשתף אותן. היא הפכה לסמל מאבק, אבל האובדן שלה לא אמור להיות סביבנו. היא הייתה אמא וסבתא ואסור לשכוח את זה. צריך שהבנות שלה ידעו שהן לא לבד". לאחרונה נפתח קמפיין גיוס המונים לסיוע למשפחה.
פורסם לראשונה: 22:11, 14.05.23
