אחת העדויות המעניינות שפורסמו היום (רביעי) על-ידי ועדת הצוללות היא זו של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. בעדותו בוועדת החקירה הממלכתית, שניתנה לפני חצי שנה, דיבר בין היתר בנט על יחסיו עם ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, הביע את דעתו על שרי ביטחון - וחשף כיצד התכונן לדיון חשוב בקבינט על רכש מטוסי הקרב החמקניים F-35.
"לקראת הדיון על ה-F-35 עשיתי גוגל בשביל ללמוד על היתרונות והחסרונות", גילה בנט, שהתבקש על-ידי הוועדה להתייחס לקבלת ההחלטות בסוגיות בניין הכוח וההצטיידות. בנט, שאמר כי בתקופת דיון הרכש היה שר חינוך, אמר: "היינו מגיעים לדיון בקבינט בלי הכנה, לא העמידו לנו גם מראש אופציה, ואני זוכר שקראתי באינטרנט על היתרונות והחסרונות. זה נשמע מצחיק, אבל זה היה מאוד לא רציני".
בנט, שלפי מרבית הסקרים בתקופה האחרונה מפלגה בראשותו תקבל את מספר המנדטים הגבוה ביותר אחרי הליכוד, אמר כי "בדרך כלל ישיבות הקבינט הן חותמת גומי. הרבה פעמים מתאמים אותן בזמן שיש דד-ליין, כאילו 'בוא נגמור את זה', וההנחה היא שעשו את עבודת המטה".
על שרי ביטחון אמר שככלל "הם תמיד מאוד דפנסיביים. כאילו - 'די, תפסיקו לבלבל את המוח, אני שר הביטחון, הבאתי את זה, מה אתם רוצים?' ההמלצה שלי בהקשר הזה היא שרים ייעודיים לקבינט. שני שרים ייעודיים, אבל איכותיים. זה תמיד בעיה, אבל זו בסוף אחריות ראש הממשלה למנות שרים נכונים. אם ממנים שרים מצ'וקמקים לתפקידים האלה...". כדוגמה לשרים "שהם אנשים חושבים" הוא הביא את משה (בוגי) יעלון, דן מרידור, בני בגין ויובל שטייניץ. דוגמאות לשרים "מצ'וקמקים", כלשונו, בנט לא הביא.
המלצות נוספות של בנט נגעו למטה לביטחון לאומי (המל"ל). הוא אמר כי העדיף להתייעץ עם סגן ראש המל"ל, "כי הייתה לי תחושה שרמת התיאום מול ראש הממשלה על לשמור ממני דברים, להסתיר ממני דברים, קטנה יותר. אז הייתי מקבל מידע יותר חופשי".
בנט למעשה האשים את ראשי המל"ל לשעבר בהסתרת דברים ממנו בעת שהיה שר, ואמר כי "יכול להיות שבאמת צריכה להיות הגדרה שמי שבא למל"ל לא יכול לחזור לצה"ל. אני אגיד לכם דווקא ממי אני מתרשם לטובה, ואלו אנשים שאוהבים תמיד להגיד עליהם דברים לא יפים - זה אגף התקציבים של משרד האוצר. הם לא תמיד צודקים, הם לפעמים שחצנים, אבל הם מצליחים לשמור על יושרה לטובת האינטרס של המדינה, וגם על מקצועיות די עקבית".
ספציפית, הוא מתח ביקורת על ראש המל"ל לשעבר יוסי כהן, שהיה לאחר מכן ראש המוסד ונחשב למקורבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא השווה בין כהן לבין קודמו בתפקיד יעקב עמידרור, ואמר: "אצל יוסי כראש המל"ל האופי היה נטו ריכוז עבודת מטה. לא היה שאר רוח. אצל עמידרור היה שאר רוח. אצל יוסי לא היה added value בהיגדי המל"ל בקבינטים".
כשנשאל אם הסיבה היא לתת בעצם תמיכה בראש הממשלה, ענה בנט: "כן. בנטייתי אני אוהב לשמוע עמדות ספייסי. אני לא יודע אם אפשר בחוק לקבוע, אבל יוסי היה צריך אחר כך להתמנות לראש מוסד. אבל תראו, ראש מל"ל בכל מקרה לא יילך נגד ראש ממשלה". בנט נשאל אם יש היגיון לקבוע או להמליץ שראש מל"ל יהיה "תפקיד אחרון", וענה: "כן, ממש, זה רעיון טוב".
בוועדה אמרו לבנט כי "כהן אמר שלא התייעצת איתו כשמינית לראש המל"ל את איל חולתא, בעת היותך ראש הממשלה". בנט ענה על כך: "באותה תקופה יוסי היה מאוד צבוע ביבי ולכן הכול היה בעייתי כי הכול דלף. דווקא בעניינים אלה, למשל בעניין ראש שב"כ, עשיתי תהליך מאוד יסודי של מינויים".
גנץ: לא היה תר"ש? בגלל המחאה
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ העיד חודש לפני בנט, ב-28 במרץ השנה. גנץ, שהיה זה שהגיש את ההצעה להקמת ועדת החקירה, אמר לחבריה כי הוא "מגיע לפגישה הזו כשבסיס הידע שלי מאוד נמוך. לא עברתי על מסמכים חוץ מלדבר עם העוזרים שלי 'תגידו מה אתם זוכרים'".
רוב עדותו התמקדה בתחילת תקופתו כרמטכ"ל, לפני יותר מעשור. הוא נשאל תחילה על העובדה שבמהלך תקופתו כרמטכ"ל לא הייתה תוכנית רב-שנתית (תר"ש), והסביר זאת בין היתר במחאה החברתית: "יש מה שנקרא רודנותן של הנסיבות. אנשים לוקחים אוהל של 12 שקל בתחנת דלק, ואני איבדתי 43 מיליארד שקל - השווי של התר"ש".
בנט בעדותו אמר כי הקבינט לא דן כלל בחלופות אפשריות - למשל טנקים במקום צוללות - וגם גנץ אמר דברים דומים: "אני יכול לחשוב שדרג מדיני בגלל שיקולים תקציביים יכול לקחת החלטה X בניגוד להמלצת Y, אבל לא ראיתי מקרה שבו מישהו הגיע עם המלצה לקנות מוצר X, ואמרו לו תקנה מוצר Y. זה לא ראיתי. אני כן יכול לחשוב, ונדמה לי שזה אפילו רלוונטי, שאנחנו אומרים לדרג המדיני 5, והוא אומר 'לא, 6'".
חלק מתמלילי הדיונים מצונזרים, ובין היתר דיבר גנץ על הדיונים לרכישה אפשרית של מה שכונה "פלטפורמה אווירית מסוימת". על סוגיית הצוללות אמר: "הרגשתי שיש לחץ של הדרג המדיני לסכם על 6". הדיון נערך זמן קצר אחרי מינויו לרמטכ"ל במקומו של גבי אשכנזי, שהתנגד לצוללת שישית, וגנץ אמר: "יכול להיות שניצלו את זה. אבל 6 צוללות לא נראה לי מחוץ למתחם הסבירות".
גנץ אמר כי בעיניו, "המל"ל אינו גוף מקצועי שיכול להוביל עבודת מטה קונקרטית. זה לא פוטר אותו מלתכלל את התהליך, זה לגיטימי שהוא יתייחס אליו. זו גם לא קטסטרופה אם מישהו מתייחס ואחר כך פוסלים שלושה סעיפים ומאמצים שניים".
הוא נשאל "האם יכול להיות שהצעות המל"ל, בהיותו גוף שנמצא בתוך משרד ראש הממשלה, הן בעצם הצעות ראש הממשלה?", וענה: "טוב, את זה אני מתכנן לדעת בעתיד, אני לא יודע כרגע". גנץ מתח ביקורת גם על תפקוד המל"ל בתקופת הקורונה: "בתקופה הזו במשך שמונה חודשים התעסק בלרוץ אחר חיידקים ולא דאג לביטחון הלאומי של ישראל".
יעלון: רה"מ רצה לחתום בלי דיון
משה (בוגי) יעלון סיפר בעדותו ב-19 ביולי 2023 על הפגישה שהתקיימה באוגוסט 2015, אז היה שר הביטחון, שבה לדבריו שמע בפעם הראשונה על הבקשה לרכוש תשע צוללות. בתחילת הדיון, העיד, הניח על השולחן יוסי כהן, אז ראש המל"ל, מסמך - הנחיות ראש הממשלה לתר״ש גדעון (תוכנית רב-שנתית שנועדה להוביל תהליכי מודרניזציה בצבא).
"הסעיף הראשון הוא להעלות את מספר הצוללות לתשע וכולנו קופצים כנכושי נחש", סיפר יעלון. "מה תשע? לא התקיימה שום עבודת מטה ופתאום תשע? ואז אני מוביל כמובן את הפיצוץ מול ראש הממשלה". בהמשך הסביר יעלון מדוע לטעמו אין צורך מבצעי לרכישה כזו והדגיש כי נתניהו התעקש על מספר הצוללות. "נתניהו כועס, רוצה תשע צוללות ואני לא נותן. אני גם מסביר לו שאמורה להגיע צוללת שישית שהייתה בוויכוח והתקבלה החלטה לגביה עוד קודם. אני אומר לו שכשהיא תגיע אני אפלוט את הישנה, הראשונה הישנה, אני לא אחזיק יותר מחמש צוללות".
יעלון אמר כי בסוף הדיון הנחה ראש הממשלה את ראש המל"ל לכתוב נייר עמדה בנושא, שבו בסופו של יום הסבירו שיש לרכוש חמש צוללות. "מי במל"ל כתב את הנייר של תשעה צוללות אני לא יודע עד היום", הסביר, "בהחלט היה פה משהו מאוד לא תקין שהקפיץ אותי בהרבה מאוד מובנים".
בהמשך סיפר יעלון שבפברואר 2016 מגיע לידיו מסמך טיוטה למזכר הבנות, שראש הממשלה אמור לחתום עליו מול קנצלרית גרמניה דאז על שלוש צוללות ושתי ספינות לחימה נגד צוללות. "עכשיו אני נרעש, מה זה הדבר הזה? זה לא עבר שום דבר אפילו לא בפגישת עבודה איתי שהוא הולך לחתום על המסמך הזה".
לדבריו, אחרי שבדק את הנושא התקשר לראש הממשלה ואז נרשם עימות נוסף בין השניים. "כבר בשיחה הראשונה אני מבין שתפסתי אותו על משהו רע", אמר יעלון. "הימים האלו היו נוראיים, הוא ניסה ללחוץ עליי ואני לא הסכמתי. הולכים לחתום על מסמך כזה בלי שמקיימים עבודת מטה עם משרד הביטחון? זה הקפיץ אותי והעלה חשד״.
כשנשאל מדוע בתצהיר חשב שרכישת הצוללת השישית תגרום לפגיעה בביטחון המדינה השיב: "לכל אורך כהונתי כשר הביטחון לא העליתי על דעתי שתהיה פה העדפה של בצע כסף על חשבון ביטחון המדינה. אחרי התחקיר של דרוקר ומה שגיליתי את מה שגיליתי אני לא לא בטוח שהשיקולים של נתניהו בנושא הצוללת השישית היו שיקולים נקיים".
