המהפכה המשפטית חוזרת גם לכנסת: ועדת החוקה תדון היום (ראשון) בצמצום עילת הסבירות בפסיקות בג"ץ, בדיון שעשוי להיות סוער. בשל חשש מהתנגדות בית המשפט העליון ושל היועמ"שית, הוחלט בהתייעצות בין שר המשפטים יריב לוין ליו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן להעביר את ההצעה כיוזמת הוועדה, ובכך להניע מיד את החקיקה.
לקראת כינוס הוועדה, יו"ר יש עתיד יאיר לפיד אמר כי יש לבחור נציג קואליציה בוועדה לבחירת שופטים - ובמקביל לעצור את החקיקה. כך, אמר לפיד, תחזור האופוזיציה לשיחות בבית הנשיא.
"בימים הקרובים לוין ורוטמן יעשו הכל כדי לפוצץ את האפשרות שנחזור לבית הנשיא. הם ייקחו את הדיונים בוועדת החוקה עד לקצה, יגררו את המדינה לעימות חזיתי. כולנו יודעים מה יהיה המחיר: הכלכלה תידרדר בחדות, יוקר המחיה יילך ויאמיר, הביטחון ייפגע אנושות, מדינות העולם יפנו לנו עורף, החברה הישראלית תתרסק", אמר לפיד. "זו התנהלות מטורפת, בעיקר מפני שיש לה אלטרנטיבה שפויה: לבחור במהירות את הנציג החסר בוועדה לבחירת שופטים, ולחזור לדיונים בבית הנשיא".
הוא הוסיף: "זהו המקום הנכון, זוהי הדרך הנכונה. אני מסרב לוותר על האפשרות של חיים משותפים וטוב משותף. להרוס זה קל, אבל תפקידה של מנהיגות אחראית הוא להתמודד עם הקושי. הדיונים בבית הנשיא אינם קלים. בחודשים האחרונים אנחנו מנהלים שם משא ומתן קשוח, חשדני ומתיש על כל סעיף וסעיף. אנחנו לא נתכופף ולא נוותר לעולם על הערכים הליברליים, אבל לא כל שינוי הוא סוף הדמוקרטיה ולא כל תיקון הוא עילה למלחמת אזרחים".
עוד אמר לפיד כי "יש כמובן נושאים שהם מבחינתנו 'ייהרג ובל יעבור'. אם הממשלה תנסה להשתלט על הוועדה למינוי שופטים או לכרסם בעצמאות בית המשפט העליון, נצא מיד מבית הנשיא. כל עוד זה לא עומד על הפרק, צריך להמשיך לנסות להגיע למתווה מוסכם שישמור על הדמוקרטיה הישראלית".
לדברי ראש האופוזיציה, "כדי למנוע קריסה פנימית של ישראל על נתניהו לעצור את תהליכי החקיקה החד-צדדית בוועדת החוקה רגע לפני שהם יוצאים משליטה, ולהשלים את תהליך הקמת הוועדה לבחירת שופטים. זה תהליך פשוט וקצר. לאחר מכן נוכל לחזור לבית הנשיא ולהמשיך את המשא ומתן עד שנגיע להסכמות שישמרו על הדמוקרטיה וימנעו אסון לאומי".
מארגני המחאה נגד המהפכה המשפטית התייחסו לדבריו של לפיד, ואמרו כי "מהרגע שהחקיקה מתחדשת - אין מה לעסוק בהידברות עם חבורת הדיקטטורה". לדבריהם, "מצופה מראשי האופוזיציה להפנים אחרי חמישה חודשים שנתניהו רוצה להפוך את ישראל לדיקטטורה מסוכנת. הגיעה השעה להכרעה אם ישראל תישאר דמוקרטית ליברלית, והדרך למטרה עוברת בהחרפת המאבק ולא בכניעה".
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה מתנגדת לצמצום עילת הסבירות. בחוות דעת שהציגה בעבר נגד ביטול העילה, כתבה כי "ביטול העילה ישלול אמצעי חיוני לביקורת על מעשי המינהל כמגן מפני קבלת החלטות הפוגעות בזכויות הפרט, לא תקינות, שרירותיות, ובלתי סבירות באופן קיצוני, יפגע קשות באיזונים והבלמים המתקיימים בין רשויות השלטון וישליך על עילות וכללים רבים בתחום המשפט המינהלי. ביטול העילה כפי שמוצע אינו הולם את חובותיה היסודיות של המדינה כלפי הציבור".
באופוזיציה ובמערכת המשפטית טוענים שמדובר בפגיעה מהותית בשיקול דעתו ובסמכותו של בג"ץ, ובפגיעה מהותית בזכויות אדם. בחוות הדעת שלה, היועמ"שית הזכירה כי במדינה דמוקרטית תפקידה של רשות מינהלית הוא לשרת את הציבור: "המושג 'סבירות' מגלם בראש ובראשונה את החובה של המדינה לנהוג כלפי הפרט והציבור כולו בהגינות, ולקבל את החלטותיה לאחר שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים ונערך ביניהם איזון ראוי. מחובת הרשות לנהוג בסבירות נגזרת הסבירות כעילת ביקורת שיפוטית וככלי מרכזי לאכוף ולהבטיח את קיום חובה זו".
לקואליציה נותרו כחמישה שבועות עד תום כנס הקיץ, שבהם ינסו לסיים את חקיקת התיקון בחוק בקריאה שנייה ושלישית. ההתקדמות תלויה גם בהתנגדות שבה ייתקלו מצד חברי האופוזיציה וגם, כמובן, אם תתגבר עוצמת המחאה. הדיונים צפויים להתקיים בכל יום מראשון עד שלישי. יועמ"שית הכנסת שגית אפיק לא אישרה לדחות את הנושאים האחרים הנידונים בוועדה לטובת קידום המהפכה המשפטית, כפי שנעשה בכנס החורף. לכן, רוטמן ייאלץ לתמרן בין הנושאים ולקיים דיונים משעות הבוקר המוקדמות, ולמשוך אותם מאוחר ככל שיוכל. בתוך כך, גם הצעת החוק לשינוי לשכת עורכי הדין תעלה היום בוועדת השרים לענייני חקיקה.
מה קובע הנוסח?
הנוסח שהוצג בפני חברי הוועדה קובע כי "על אף האמור בחוק יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון, לא ידון ולא ייתן צו נגד הממשלה, ראש הממשלה, שר משריה או נבחר ציבור אחר כפי שייקבע בחוק, בעניין סבירות החלטתם". הצעת החוק תוכן לקריאה ראשונה תחת הכותרת "ציון במשפט תיפדה - מחזירים את הצדק למערכת המשפט". על פי ההצעה, בג"ץ לא יוכל להתערב בסבירות החלטות של ראש הממשלה, שריה וראשי רשויות בכל הנוגע למדיניות, אבל יוכל להתערב בסבירות החלטות פקידי הממשלה כשהן פוגעות בזכויות אדם.
תיקון החוק מתבסס על מה שמכונה "מתווה סולברג", המכונה כך בשל הרצאה שנשא שופט בית המשפט העליון נועם סולברג בשנת 2019, ובה קרא לצמצם את השימוש בעילת הסבירות. במתווה שלו הוצגו פגמיה של עילת הסבירות, שמביאה את בית המשפט להתערב גם בהיבטים מקצועיים, לא משפטיים, של שיקול הדעת שמפעיל המינהל הציבורי.
נתניהו לפני שבוע: "נתחיל בצעדים מעשיים לתיקון מערכת המשפט"
(צילום: גיל יוחנן)
על פי "מתווה סולברג", הפתרון לקשיים איננו בביטול עילת הסבירות, אלא בהבחנה בין דרג "נבחר" לדרג "מקצועי". בהרצאתו אמר סולברג ש"ביקורת שיפוטית על החלטות המשקפות הכרעה ערכית-מקצועית של דרג פוליטי נבחר פוגעת בגרעין הקשה של הפרדת הרשויות". עם זאת, אין לשופט מומחיות, ולא הכשר דמוקרטי, לביקורת שיפוטית כזאת. לעומת זאת, לגבי הדרג המקצועי, שלא עוסק בהתוויית מדיניות, אלא ביישום מדיניות, יכולה להיות הצדקה לשימוש בעילת הסבירות.
ביום ראשון שעבר הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו שהקואליציה תוביל "צעדים מעשיים לקידום השינויים במערכת המשפט". הקואליציה טענה שהגיעה להסכמה בבית הנשיא עם האופוזיציה לגבי "מתווה סולברג", אך האופוזיציה הכחישה, וגם נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר כי בניגוד לטענות - לא הושגו הסכמות באף נושא. "אני ממליץ שלא לפגוע בהגינות וביושרה של התהליך", הדגיש הרצוג בשבוע שעבר.
השתתף בהכנת הכתבה: אדם קוטב
פורסם לראשונה: 07:25, 25.06.23
