נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הבטיח הערב (יום ב') לנקום על הפיצוצים שהתרחשו בגשר קרים – גשר אסטרטגי המוביל משטחי רוסיה לחצי האי קרים שאותו סיפחה מאוקראינה לפני כעשור – והאשים כי מדובר ב"פעולת טרור" מצד הממשלה בקייב. פוטין ציין כי הגשר ספג במתקפה "נזק חמור" וכי משרד ההגנה במוסקבה שוקל כעת דרכים שונות לספק לכך תגובה. את הדברים אמר במפגש עם בכירים בממשלתו שעסק בהשלכות הפגיעה בגשר ושודר בטלוויזיה הממלכתית – עובדה המלמדת בעצמה על החומרה הרבה שבה פוטין רואה את הפיצוץ בגשר קרים.
המלחמה באוקראינה – עוד כותרות:
• פיצוצים ב"גשר פוטין" בקרים: "מתקפה אוקראינית, הורים נהרגו ובתם נפצעה"
• גנרל רוסי בכיר מאשים: "נפטרו ממני בבוגדנות". המערב לקייב: "אנחנו לא אמזון"
• זלנסקי זעם, אבל צירוף אוקראינה לנאט"ו לא יואץ: "שתנצח קודם במלחמה"
• הקרמלין חושש מצירוף שבדיה לנאט"ו ומגיב לארדואן: "אירופה לא רוצה אתכם"
13 צפייה בגלריה
נשיא רוסיה פוטין בדיון המקוון הערב עם בכירי ממשלתו בעקבות המתקפה על גשר קרים. הודה שהנזק כבד, והבטיח לנקום
(צילום: EPA/ALEXANDER KAZAKOV / SPUTNIK / KREMLIN POOL)
13 צפייה בגלריה
הנזק לגשר בצילום לוויין. פוטין היה מעורב באופן אישי בבנייתו
(צילום: AFP PHOTO / Satellite image ©2023 Maxar Technologies)
בתום המפגש עם בכירי ממשלתו אמר פוטין כי המתקפה הייתה "אכזרית" ו"חסרת תועלת", כיוון שלטענתו הגשר לא שימש בחודשים האחרונים להעברת אספקה ותחמושת מרוסיה לכוחותיה בשטחים הכבושים באוקראינה, אם כי פרשנים במערב מעריכים כי הוא כן מהווה עורק אספקה חשוב לכוחות הללו. במפגש שנערך בשיחת וידאו ציין סגן ראש ממשלת רוסיה מאראט חוסנולין כי אחד המקטעים בגשר נהרס לחלוטין, וכי תיקון הנזק יימשך כמה חודשים. הוא העריך בפני פוטין שרק ב-15 בספטמבר ניתן יהיה לחדש את התנועה בכיוון אחד בכביש, וכי התנועה בשני הכיוונים תוכל להתחדש רק בתחילת נובמבר. לדבריו מסילת הרכבת שעוברת גם היא בגשר לא ניזוקה.
גשר קרים, נזכיר, מחבר בין חצי האי שסופח לבין מחזור קרסנודר בדרום רוסיה. אורכו של הגשר, שמכונה גם גשר קרץ' על שם המצר שמעליו הוא עובר, הוא 19 ק"מ – מה שהופך אותו לגשר הארוך ביותר באירופה והארוך ביותר שרוסיה בנתה אי-פעם. הגשר נחשב לפרויקט הדגל של הנשיא הרוסי, ובעבר כונה בשל כך "גשר פוטין". הוא דאג באופן אישי לבניית הגשר לאחר סיפוח קרים, וב-2018 חנך אותו ונסע עליו במשאית. בתקשורת הרוסית תיארו אז את בנייתו, בעלות של 3.6 מיליארד דולר, כ"פרויקט המאה".
מלבד היותו סמל בולט ביותר של הכיבוש הרוסי בקרים, יש לגשר חשיבות אסטרטגית רבה עבור מוסקבה, והוא משמש כאמור כנתיב מרכזי להעברת ציוד צבאי מרוסיה לכוחות שלה שפועלים בדרום אוקראינה. מאז הפלישה שלה לאוקראינה רוסיה שולטת גם ברצועה בדרום המדינה – שנותנת לה גישה ישירה נוספת, וקרקעית, אל חצי האי. עם זאת, התנועה באותה רצועה כבושה חשופה יותר למתקפות מצד אוקראינה, שפתחה בחודש שעבר במתקפת-נגד. הגשר גם קריטי למעבר של דלק, מזון ופריטים חיוניים אחרים מרוסיה לקרים. בחצי האי נמצא נמל סבסטופול, שם שוכן הבסיס של הצי הרוסי בים השחור.
13 צפייה בגלריה
השריפה בגשר קרים באוקטובר. אז הפיצוץ נעשה עם משאית תופת, הפעם הוא הותקף עם כלי שיט בלתי מאוישים
(צילום: AP)
תיעוד הפיצוץ בגשר קרים באוקטובר אשתקד
המתקפה שבה ניזוק הגשר הייתה השנייה מאז תחילת המלחמה, אחרי זו שאירעה באוקטובר ויוחסה גם היא לקייב. בדצמבר, אחרי שיקומו, פוטין נסע עליו שוב, הפעם במרצדס, אבל רק בפברואר השנה הגשר נפתח לתנועה מלאה. בעוד המתקפה באוקטובר נעשתה באמצעות משאית תופת, לדברי רוסיה המתקפה הנוכחית נעשתה לפנות בוקר על ידי שני כלי שיט בלתי מאוישים (כשב"מים) של אוקראינה. הרשויות הרוסיות מסרו כי במתקפה נהרגו גבר ואישה וכי בתם בת ה-14 נפצעה. כלי תקשורת אוקראיניים ציטטו במקביל גורמים בעילום שם שדיווחו כי שירות הביטחון של אוקראינה וחיל הים שלה אחראים לפיצוצים. גם לפי הגורמים שצוטטו באוקראינה התקיפה נעשתה באמצעות כשב"מים.
קייב, נזכיר, עמדה לפי ההערכות מאחורי שורה ארוכה של מתקפות מל"טים או פעולות חבלה אחרות בחצי האי קרים וגם בעומק רוסיה. היא מקפידה שלא לקחת עליהן אחריות ישירה, אולם בכירים אוקראינים סיפקו שלל רמזים לאחריות הזו. גם כעת קייב נמנעת מלהצהיר רשמית שתקפה את הגשר, אבל דובר שירות הביטחון האוקראיני ארטם דחטיארנקו רמז לכך כשאמר כי הסוכנות שלו תוכל לחשוף פרטים על הפיצוצים בגשר רק אחרי שאוקראינה תנצח במלחמה. קייב, יצוין, מתעקשת להחזיר לידיה את השליטה בקרים ואף מצהירה שמדובר ביעד צבאי לגיטימי, אבל ההערכות הן שבהסכם שלום עתידי – שהסיכויים להגעה אליו כעת אפסיים – ייתכן שכן תסכים לוותר עליו.
בינתיים גוברת בעולם הדאגה מהשלכות ההחלטה הרוסית לבטל את הסכם התבואה בינה לבין אוקראינה – הסכם דיפלומטי נדיר ביותר שהושג במהלך המלחמה בין הצדדים, ואשר אפשר לחדש את ייצוא החיטה והדגנים מנמלי אוקראינה לשווקים ברחבי העולם. שלל מדינות וארגונים בינלאומיים הביעו אכזבה קשה מההודעה הרוסית, ומזכ"ל האום אנטוניו גוטרש, שסייע בתיווך ההסכם בשנה שעברה, הביע חשש שכמו עם פרוץ המלחמה, גם כעת יוחרף משבר המזון בעולם: "מאות מיליוני בני אדם מתמודדים עם רעב ועם משבר של יוקר מחיה. הם אלו שישלמו את המחיר", אמר.
13 צפייה בגלריה
ספינת סוחר שהפליגה מנמל אודסה ביומו הראשון של הסכם התבואה, ביולי אשתקד. חשש שמשבר המזון שוב יחריף
(צילום: AFP / TURKISH DEFENCE MINISTERY PRESS OFFICE)
13 צפייה בגלריה
קוצרים חיטה בשדה באזור קייב. אוקראינה וגם רוסיה הן יצואניות ענק של תבואה
(צילום: AP Photo/Efrem Lukatsky, File)
גם הבית הלבן גינה את החלטת רוסיה והזהיר כי היא תפגע במיליוני בני אדם, ומזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן אמר שמדובר בהחלטה "חסרת מצפון". במקביל, שגרירת ארה"ב באו"ם לינדה תומאס-גרינפילד תיארה אותה כ"אכזריות" כלפי האנשים הפגיעים והחלשים ביותר בעולם. משרד החוץ הצרפתי קרא מצדו למוסקבה להפסיק את מה שתיאר כ"סחיטה", וקנצלר גרמניה אולף שולץ אמר שביטול הסכם התבואה "שולח מסר רע" לעולם. "כולם יבינו מה עומד מאחורי זה, זו בעיקר פעולה שיש לה קשר רב לעובדה שרוסיה לא חשה אחריות כלפי דו-קיום עם העולם", אמר.
גם אוקראינה גינתה כמובן את ביטול ההסכם, ושר החוץ שלה דמיטרו קולבה קרא לרוסיה "להפסיק לשחק במשחקי רעב". סין, שנחשבת לבעלת בריתה של רוסיה ולאורך המלחמה מקפידה להימנע מגינויה, הביעה אף היא תקווה שניתן יהיה למצוא פתרון שיאפשר לחדש את ההסכם. עם זאת, השגריר הסיני באו"ם ז'אנג ג'ון הדגיש בדבריו את ההסתייגויות שהיו לרוסיה מההסכם.
הסכם התבואה, נזכיר, הושג בתיווך טורקיה והאו"ם ביולי אשתקד, חמישה חודשים מפרוץ המלחמה, והקל משמעותית על משבר המזון העולמי שפרץ בעקבותיה. רוסיה ואוקראינה הן יצואניות ענק של תבואה, ולפני המלחמה היו אחראיות יחדיו ל-30% מאספקת החיטה העולמית. הפלישה הרוסית שיבשה דרמטית את שרשראות האספקה – דבר שגרם לעלייה חדה במחירי המזון בעולם ולחשש ממחסור של ממש.
ההסכם הצליח לצמצם משמעותית את המשבר הזה, ורוסיה הסירה במסגרתו את המצור שהטילה בפועל על הנמלים האוקראיניים בים השחור. ספינות סוחר קיבלו מסדרון בטוח כדי לעבור משם לטורקיה וממנה לנמלים ברחבי תבל, ונדרשו בדרכן לאוקראינה לעבור בדיקות על מנת לוודא שהן לא מבריחות אליה נשק. בתמורה הובטחו לרוסיה הקלות שונות על ייצוא התבואה שלה, אולם אף שבמערב מדגישים כי הסנקציות שהוטלו עליה אינן כוללות את ענף התבואה, מוסקבה טוענת להגבלות על הייצוא הזה.
היא האשימה כי ההבטחות שקיבלה במסגרת ההסכם לא מיושמות, אבל למרות שאיימה לפרוש ממנו שוב ושוב היא הסכימה להארכת ההסכם שלוש פעמים בשנה האחרונה. לקראת המועד שבו תוקפו אמור היה לפוג – היום – היא אותתה שאין בכוונתה לעשות זאת שוב, תוך שהיא ממשיכה להאשים שההבטחות להקל על ייצוא התבואה הרוסית לא ממומשות. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב הצהיר בצהריים באופן רשמי על ביטול ההסכם, וטען כי אין קשר בין ההחלטה הזו לבין המתקפה על גשר קרים. משרד החוץ הרוסי ציין כי מוסקבה תהיה מוכנה לשקול הצטרפות מחודשת להסכם אם תראה "תוצאות קונקרטיות", ולא רק "הבטחות".
למרות הזעם במערב, גורם רוסי בכיר צוטט הערב בסוכנות הידיעות הרוסית TASS באומרו שההחלטה לפרוש מהסכם התבואה היא "סופית", ומוסקבה הודיעה לאו"ם כי תפסיק מעתה להעניק ערבויות לשלומן של ספינות אזרחיות שמייצאות תבואה מנמלי אוקראינה. יצוין כי באוקטובר אשתקד רוסיה כבר השעתה לזמן קצר את ההסכם, בעקבות מתקפה אוקראינית על הצי שלה בים השחור (שנעשתה גם אז באמצעות כלי שיט בלתי מאוישים), אבל למרות שגם אז השעתה את אותן ערבויות, הייצוא נמשך.
כעת קוראת קייב להמשיך לייצא את הסחורה שלה באותו אופן, ללא הסכם, ולכך עשויה לתרום העובדה שמאז המצור הימי הרוסי בשלביה הראשונים של המלחמה מאזן הכוחות בים נטה מעט לכיוונה של אוקראינה: זו אמנם לא מחזיקה בצי של ממש, אבל החזירה לעצמה את השליטה באי הנחשים, אותו אי מפורסם שהפך לסמל ההתנגדות האוקראינית – אשר חולש על נתיבי השיט של ספינות הסוחר.
13 צפייה בגלריה
נשיא אוקראינה זלנסקי מציע להמשיך לייצא בלי הסכם. "לא מפחדים"
(צילום: LUDOVIC MARIN / AFP)
"גם בלי הפדרציה הרוסית, הכול צריך להיעשות על מנת שנוכל להשתמש במסדרון (הייצוא) בים השחור. אנחנו לא מפחדים", אמר הערב הנשיא וולודימיר זלנסקי בציטוטים שסיפק דוברו. "פונים אלינו חברות ובעלי ספינות. הם אומרים שהם מוכנים. אם אוקראינה תאפשר להם, וטורקיה תמשיך לתת להם לעבור, כולם יהיו מוכנים להמשיך לספק תבואה", הוסיף זלנסקי.
הערב הודיע הנשיא האוקראיני כי פנה למזכ"ל האו"ם גוטרש ולנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן וביקש מהם להמשיך ביישום חלקם בהסכם הייצוא גם ללא רוסיה. הוא טען כי ההסכם יכול לתפקד בלעדיה: "אנחנו חייבים להיות מוגנים מהשיגעון הרוסי", אמר. "לעולם יש הזדמנות להראות שסחיטה היא לא דבר שיאפשר לקבוע למי יש מספיק אוכל על השולחן".
אלו שכנראו יכריעו אם קייב תוכל להמשיך לייצא תבואה גם ללא הסכם הן חברות הביטוח של ספינות הסוחר, וגורמים בתעשיית הביטוח הימית אמרו לסוכנות הידיעות רויטרס שהחברות הללו בוחנות כעת אם להקפיא את הכיסוי שהן מעניקות או להמשיך לספקו. "השאלה המרכזית היא האם רוסיה תמלכד את האזור, באופן שלמעשה יעצור כל אפשרות לספק ביטוח", אמר אחד הגורמים.
