נתניהו, אמש: "אין סיבה להפחדות"
(צילום: גיל יוחנן)
לגילויי הדעת הרבים נגד תוכנית נתניהו-לוין לשינויים במערכת המשפט, שעל חלקם חתומים אנשי הייטק, משפטנים בכירים, אנשי חינוך ועוד, הצטרפו אתמול (רביעי) כפי שנחשף ב-ynet יותר מ-270 כלכלנים בכירים, ומאוחר יותר גם אנשי אקדמיה. בשילוב האזהרה של נגיד בנק ישראל, זיהה ככל הנראה ראש הממשלה בנימין נתניהו פוטנציאל - וכינס מסיבת עיתונאים שבה, יחד עם שרי האוצר, החוץ והכלכלה, טען כי הכול "הפחדות".
למעשה, כבר מראשית דרכה, תוכנית נתניהו-לוין התקבלה בהתנגדויות מקיר לקיר. תחילה נשמע קולם של בכירי מערכת המשפט בעבר ובהווה, שזמן קצר אחרי ששר המשפטים יריב לוין הציג את תוכניתו במסיבת עיתונאים דרמטית בתחילת החודש יצאו למתקפה. עם רוח גבית מהמחאות ברחבי הארץ, נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק התראיין בערוצי התקשורת השונים, יועמ"שים לשעבר חתמו על מכתב נגד הרפורמה, נשיאת בית המשפט העליון בעצמה נאמה בחריפות נגדה - וכולם טענו כי מדובר בסכנה לדמוקרטיה.
7 צפייה בגלריה
"התוכנית מיועדת להנחית מכה אנושה על הרשות השופטת". חיות
(צילום: העמותה למשפט ציבורי בישראל)
"מדובר במתקפה שלוחת רסן על מערכת המשפט, משל הייתה אויב שיש להסתער עליו ולהכניעו", טענה חיות בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי שנערך בחיפה. לדבריה, "התוכנית מיועדת להנחית מכה אנושה על עצמאותה ואי-תלותה של הרשות השופטת ולהפוך אותה לרשות שותקת". ברק, מצידו, אמר כי הדבר המקביל לרפורמה של לוין הוא מהפכה של טנקים - והזהיר כי מדובר ב"אוסף של הצעות רעות שעלו במשך השנים". הנשיא יצחק הרצוג ששוהה כעת בבלגיה ניסה לגשר בין הצדדים, אך מלבד כמה פגישות שקיים לא הצליח - ובגין מאמציו ספג קריאות בוז בהפגנה נגד התוכנית.
על אף הטענות שהם פתוחים לדיונים ולפשרות, נתניהו ולוין תקפו את הביקורת שהגיעה מכיוון מערכת המשפט - וכמוהם גם חברי הקואליציה, שחלקם אף קראו להתפטרותה. "זו ההוכחה הטובה ביותר לאובדן הדרך של מערכת המשפט", אמר לוין על נאומה של חיות, שאותו כינה "רטוריקה מוכרת מהפגנות הדגלים השחורים". נתניהו מצידו טען כי "כשאומרים שהתיקון הכי קטן זה הרס הדמוקרטיה, זה לא נותן אפשרות להגיע להבנות" - על אף שמדובר ברפורמה הגדולה ביותר בתולדות מערכת המשפט הישראלית. בשלישי כבר הפגינו פעילי ימין מול ביתה של חיות.
7 צפייה בגלריה
חלק מהכלכלנים החתומים. מימין לשמאל למעלה: מומי דהן, דלית גפני, איתן ששינסקי, אייל וינטר ואבי בן בסט. מימין לשמאל למטה: רפי מלניק, צביקה אקשטיין, משה חזן, מנואל טרכטנברג ומישל סטרבנצ'ינסקי
לקרב הטיטאנים הזה הצטרפו בינתיים גורמים רבים, אך לפי שעה כל צד מתבצר בעמדתו ולא נראה שמתחת לפני השטח מתנהל איזשהו דיון רציני על הגעה להסכמות. אתמול קיבל יו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, אור ירוק מיועמ"שית הכנסת להמשיך בדיונים על הרפורמה - כשרק חוק היועמ"שים לפי שעה יתעכב.
עד כה התקיימו בכנסת דיונים על חלקים שונים בתוכנית של נתניהו ולוין, שבהם הזהירו היועצים המשפטיים מפני פגיעה אפשרית חמורה בדמוקרטיה - וספגו קיתונות של ביקורת מצד כמה חברי כנסת מהקואליציה, שתקפו אותם בתגובה והפריעו לדבריהם. ניסיונות להקשיב ולהתפשר, מכל צד, לא נראו עד כה בדיונים הללו. האופוזיציה מצידה מתכננת להאריך את ההליך בכנסת כמה שיותר, כולל פיליבסטרים, עתירות לבג"ץ ודיונים ממושכים בוועדות.
לאחרונה הצטרפו לאזהרות המשפטיות והציבוריות גם אזהרות כלכליות - בין היתר כשנגידי בנק ישראל לשעבר הזהירו מהרפורמה, וכשחבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל פרש כדי להשתתף במחאה. בשלישי הצטרף לאזהרות הללו גם הנגיד הנוכחי פרופ' אמיר ירון, שחזר מוועידת קרן המטבע הבינלאומית בדאבוס ואמר לנתניהו כי חברות הדירוג והמשקיעים מודאגים מהמצב בישראל.
לאזהרה הזו הצטרפו אתמול יותר מ-270 כלכלנים בכירים, חלקם אנשי מנהל עסקים מהאקדמיה בארץ ומהפקולטות המובילות בעולם, בהם ראשי המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר ובכירים בבנק ישראל שעבדו עם נתניהו. הכלכלנים חתמו על מסמך אזהרה מפני יישום הרפורמות המשפטיות, וטענו כי מדובר ב"נזק חסר תקדים לכלכלת ישראל".
הכלכלנים הסבירו כי "פגיעה בעצמאות הרשות השופטת תגביר מאוד את הסבירות לפגיעה בדירוג האשראי של ממשלת ישראל, ובגיוסי ההון של חברות ישראליות. לדוגמה, הורדת דירוג האשראי המפתיעה של אגרות החוב הממשלתיות של פולין בינואר 2016 על ידי סוכנות הדירוג S&P נומקה בפגיעה בעצמאות בית המשפט החוקתי ובשידור הציבורי. הפגיעה ביכולת הממשלה וחברות במגזר העסקי לגייס מקורות מימון תוביל לירידה בהיקף ההשקעות, וזו תפגע בראש ובראשונה בענף ההייטק הישראלי, קטר הצמיחה של המשק.
"פגיעה זו צפויה להתעצם לנוכח המשבר המסתמן בענף, והאפשרות שחברות הייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ לגבולות המדינה. זאת ועוד, השילוב בין פגיעה בענף ההייטק לבין פגיעה בזכויות הפרט עקב היחלשות מערכת המשפט צפוי גם להוביל לתופעה של 'בריחת מוחות' - הגירה בעלת השלכות על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל.
"מעבר להשפעות המיידיות של מהלכי הממשלה, קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תוביל לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק ובאיכות החיים של תושבי ישראל. הערכה זו מבוססת על מחקרים מהמצוטטים ביותר במחקר הכלכלי, ביניהם אלה של זוכה פרס הנובל דגלאס נורת', ושל כלכלנים מהחשובים בעולם כמו אנדריי שלייפר ודארון אצ'מוגלו. מחקרים אלו מראים שקיומו של כוח פוליטי רב בידי הקבוצה השלטת, בלא איזונים ובלמים חזקים, הוא גורם עיקרי לנחשלות כלכלית. המחקרים מראים שללא מגבלות אפקטיביות על כוחם של מוסדות השלטון, גוברת החקיקה הפרסונלית והמנגנון הביורוקרטי נחלש והופך לבלתי מקצועי. לא במפתיע, בשנים האחרונות ניכרת עליה ברמת השחיתות בהונגריה ובפולין. המחקרים מראים שפגיעה באיכות מוסדות השלטון היא כמעט בלתי הפיכה. שיווי-משקל מוסדי תומך צמיחה הינו עדין, וסטייה ממנו עלולה להיות ארוכת טווח, שכן מוסדות פוליטיים וכלכליים מזיקים נוטים להנציח עצמם לאורך עשורים רבים".
את האזהרה המנומקת הזו כינה אמש נתניהו "הפחדות", והוא והשרים שהיו עימו טענו כי "הרבה מהצעדים הכלכליים של ישראל נתקעו במשך שנים בגלל עודף המשפטיזציה", על אף שטיב הקשר בין זה לבין מרכיבי התוכנית אינו ברור. הוא הביא כדוגמה את כביש 6 והרכבת המהירה בין תל אביב לירושלים - אך כלכלנים ציינו אתמול כי הטענות האלה לא מדויקות. הרכבת המהירה לא נתקעה בגלל בתי משפט אלא מהרבה סיבות אחרות, כולל באשמת ממשלות ישראל, גם לפני ממשלות נתניהו. פרשן ynet ו"ידיעות אחרונות" גד ליאור הבהיר כי ניכר שדבריו של נתניהו כוונו לכלכלני חברות דירוג האשראי, מתוך דאגה אמיתית שדירוג האשראי ירד לראשונה אי פעם.
נתניהו האשים את האופוזיציה ב"צונאמי של שקרים" על פגיעה כלכלית אפשרית בעקבות הרפורמה, ואז הוסיף כי בניגוד לאזהרות - "שלטון החוק והדמוקרטיה דווקא יתחזקו". לכך הצטרף שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהבטיח כי דווקא בזמן המשבר הכלכלי העולמי, "ישראל היא אי של יציבות ואחריות, המקום הנכון ביותר לשים בו את הכסף".
ומלבד הכלכלנים, אלפי אנשי אקדמיה אחרים הצטרפו אתמול למחאה - כשחתמו על מסמך גילוי דעת נגד התוכנית. הם אף הקימו מטה משותף "למאבק להצלת הדמוקרטיה" וטענו כי "הממשלה יוזמת הפיכה משטרית שתוצאתה פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית".
על המכתב חתמו חברי סגל מהאוניברסיטה העברית, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן גוריון, מכון ויצמן, האוניברסיטה הפתוחה, המרכז האקדמי רופין, המכללה האקדמית תל אביב יפו. בשאר המוסדות כמות החותמים הייתה נמוכה יותר והסתכמה בכמה עשרות - כולל באוניברסיטת בר אילן.
לאזהרות הללו מצטרפת גם התקשורת העולמית, שמסקרת בהרחבה את התוכנית של נתניהו ולוין. לאחרונה אף קרא פרשן בכיר ב"ניו יורק טיימס" לנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן להתערב ברפורמה, ולהכריז ש"לא נהיה האידיוטים השימושיים של נתניהו". שר החוץ אלי כהן טען אמש כי מאז מונה לתפקיד לא שמע מאף מדינה חששות לגבי הרפורמה, אך את ההשלכות שלה על הזירה המדינית ניתן יהיה להבין ככל הנראה רק עוד זמן רב.
ומול כל אלה, נתניהו ולוין לא מתכוונים לעצור. הם טוענים כי איש מהמתנגדים לא הציע פשרה אפקטיבית, כשברקע ניסיונות התיווך של הרצוג וגם הצעות שונות שעלו, בהן המתווה של פרופ' דניאל פרידמן שפורסם ב-ynet ו"ידיעות אחרונות". בכירים בליכוד אמרו אתמול כי חרף ההתייעצויות שמקיים ראש הממשלה בימים האחרונים, אין בכוונתו לחשב מסלול מחדש. עם זאת, בליכוד אומרים שנתניהו מקיים התייעצויות רבות תוך כדי הדיונים בכנסת, וייתכן גם שברגע האחרון ישתנו חלק מפרטי התוכנית.
לפי לוחות הזמנים שנקבעו בין היתר על ידי לוין, הרפורמה תמשיך לקבל עדיפות בכנסת, כשהמטרה היא לסיים את החקיקה במקביל לתקציב המדינה - כלומר, לכל המאוחר בחודש מאי. מדובר בלוח זמנים קצר יחסית, ולא ברור אם בקואליציה יצליחו לחוקק בהליך בזק רפורמה עמוקה וגדולה שדורשת שעות דיון רבות.
באופוזיציה נחושים מנגד לנהל מאבק פרלמנטרי ולנסות לעכב ככל הניתן את הדיונים באמצעות עשרות אלפי הסתייגויות, פיליבסטר במליאת הכנסת ואף עתירות לבג"ץ. באופוזיציה מאשימים את נתניהו בחוסר אחריות קיצונית בעניין המהלכים האחרונים, ויש גם מי שטוענים שהוא מאפשר הקצנה בכוונה - כדי להכשיר את התנאים לכניסתם של יאיר לפיד או בני גנץ לקואליציה. עם זאת, לפחות כרגע מדובר בתרחיש לא סביר.
פורסם לראשונה: 23:14, 25.01.23
