ממצאים חדשים שהתפרסמו היום (ג') העלו שאלות נוספות לגבי מקורו של הזן החדש של נגיף הקורונה, האומיקרון, ומראים כי הוא נכח באירופה עוד לפני שהתגלה לראשונה בשבוע שעבר בדרום אפריקה. בינתיים הוא מתגלה בעוד ועוד מדינות – צרפת ויפן הן האחרונות ברשימה ארוכה של מדינות שדיווחו על גילוי ראשון שלו בשטחן – ובאירופה, שבה מתמודדים ממילא עם התפרצות קורונה קשה, ממשיכים להטיל הגבלות בניסיון לאלץ את סרבני החיסונים לקבל את הזריקה.
18 צפייה בגלריה
בדיקת קורונה בנמל התעופה סחיפהול שליד אמסטרדם. נדבקים ראשונים בזן החדש עוד לפני הזיהוי בדרום אפריקה
(צילום: AFP)
הזן החדש, נזכיר, מעורר בהלה ברחבי העולם בעקבות המוטציות הרבות שהופיעו בו והחשד שהוא מידבק הרבה יותר מזנים אחרים, ואולי אף עמיד בצורה כזו או אחרת בפני החיסונים. רשויות הבריאות בדרום אפריקה דיווחו עליו לראשונה לארגון הבריאות העולמי ב-24 בנובמבר, אך היום הודיעו הרשויות בהולנד כי גילו את הזן החדש בבחינה מחודשת של בדיקות שנלקחו שם בין 19 בנובמבר ל-23 בנובמבר. יצוין כי גם הנדבקת הראשונה בזן שדווחה בבלגיה כבר בסוף השבוע, חזרה לפי הדיווחים משם ממצרים כבר ב-11 בנובמבר, ומבלי ששהתה בכלל בדרום אפריקה.
הבהלה העולמית מהנגיף הביאה מדינות רבות בעולם להגביל משמעותית את הטיסות מדרום יבשת אפריקה. ישראל, מרוקו ויפן אף הודיעו על איסור מוחלט של כניסת זרים לשטחן. כמו בישראל שבה הזן כבר התגלה בקרב כמה וכמה תושבים, גם ביפן ההגבלות הללו לא מנעו את חדירתו של האומיקרון, והרשויות שם הודיעו הבוקר על מקרה ראשון של הזן החדש. בגרמניה הודיעו הרשויות כי אחד הנדבקים שם באומיקרון הוא אדם שכלל לא עזב את המדינה ולא היה במגע עם מישהו אחר שעזב אותה.
העובדות הללו מעלות בסימן שאלה את יעילותן של ההגבלות שהטילו מדינות העולם, ויש המשווים אותן להגבלות התנועה הכאוטיות שהוכרזו בימים הראשונים של פרוץ המגפה בתחילת 2020. "אני מבין מאוד את החשש של המדינות ורצונן להגן על אזרחיהן מפני וריאנט שאנחנו עדיין לא מבינים במלואו", אמר היום ראש ארגון הבריאות העולמי, טדרוס אדהנום גברייסוס. "אבל באותה מידה אני חושש שכמה מהמדינות החברות בארגון נקטו צעדים גורפים ובוטים, שלא מבוססים על ראיות ולא יעילים בפני עצמם, ורק יחריפו את בעיית אי-השוויון".
פרופ' ערן סגל מעריך: החיסון הקיים יעיל מול הווריאנט
(צילום: שמוליק דודפור)
במפגש סגור של נציגי המדינות החברות בארגון הבריאות, קרא להן גברייסוס להיצמד לצעדים "פרופורציונליים ורציונליים". ארגון הבריאות, נזכיר, כבר מתח בימים האחרונים ביקורת על עצירת הטיסות מדרום אפריקה, בטענה כי מדובר בעונש על המצוינות המדעית של המדינה הזו – והדיווח המהיר שלה לעולם על גילוי הזן החדש.
האומיקרון מעורר גם חשש בסין, שנמצאת כעת בשלבי ההכנה האחרונים לאירוח משחקי אולימפיאדת החורף בבייג'ינג בפברואר הקרוב. דובר משרד החוץ הסיני, ז'או ליג'יאן, אמר היום בתדרוך לכתבים כי גילוי הווריאנט "בהחלט מביא עמו אתגרים מסוימים בנוגע למניעה ולבקרה". עם זאת, הוא הדגיש כי הוא "סמוך ובטוח שהמשחקים ייערכו כמתוכנן, בהצלחה ובצורה חלקה".
סין, שבה התגלה לראשונה נגיף הקורונה לפני כשנתיים, הצליחה לבלום בתוך שבועות ספורים את ההתפרצות הראשונית בשטחה, בזמן שהנגיף התפשט אז ברחבי העולם, ומאז היא מונעת התפרצויות משמעותיות חדשות באמצעות כללים קפדניים ביותר, בהם הגבלה על כניסת זרים, וגם כעת הודיעה שלא תאפשר כניסה של צופים למשחקי אולימפיאדת החורף. ספורטאים, אנשי צוות ועיתונאים, ישהו לכל אורך המשחקים ב"בועות" מבודדות.
18 צפייה בגלריה
בועות לספורטאים ולאנשי הצוות, בלי צופים. ההכנות לאולימפיאדת החורף בבייג'ינג
(צילום: רויטרס)
בינתיים, ובצל החשש מהזן החדש, באירופה ממשיכים כאמור במאמצים הקדחתניים להעלאת שיעור ההתחסנות נגד הנגיף, בעקבות ההתפרצות הקשה שממנה סובלות מדינות היבשת, ממזרחה ועד מערבה. שורת מדינות שם כבר הטילו הגבלות קשות על לא-מחוסנים ועל כלל האוכלוסיה, ובאוסטריה ובסלובקיה אף הטילו סגר מלא. היום דווח בגרמניה כי אולף שולץ, שצפוי להחליף כבר בשבוע הבא את אנגלה מרקל כקנצלר, תומך בהפיכת החיסון לחובה עבור כלל הגרמנים, וכן באיסור על כניסתם של לא-מחוסנים לחנויות שאינן חיוניות.
לפי גורמים ששוחחו עם סוכנות הידיעות רויטרס, שולץ אמר בפגישה שקיים היום עם מרקל ומנהיגי מדינות המחוז השונות שמהן מורכבת גרמניה – ושאישורן דרוש כדי להוציא לפועל מהלך שכזה – כי הוא יתמוך ביוזמה שמקודמת על ידי מספר מפלגות, להפיכת חיסוני הקורונה לחובה עבור הגרמנים, עד סוף חודש פברואר. בהודעה שפרסמו בהמשך הממשלה הפדרלית והממשלות המחוזיות השונות, נאמר כי סוכם במפגש הזה לנקוט בפעולות נוספות, אך הודגש כי מדובר עדיין בהצעות שנבחנות. אוסטריה השכנה, שמתמודדת גם היא עם התפרצות קשה וכמו גרמניה שיעור ההתחסנות בה נמוך בהשוואה למערב אירופה, כבר הודיעה כי תוטל חובת התחסנות עד פברואר.
לשמור על המבוגרים עם קנסות: "אי-נוחות זמנית"
הדיווח על נכונותו של שולץ להטיל הגבלות חמורות שכאלו מגיע כשברקע דווקא נראה שישנה התייצבות מסוימת בשיעורי התחלואה בגרמניה, אף שהשיעורים עדיין גבוהים מאוד: לפי הנתונים שפרסמו היום רשויות הבריאות הגרמניות, מספר הנדבקים במדינה לכל 100 אלף איש ירד בשבוע שעבר מ-452.4 ל-452.2. מדובר בפעם הראשונה מאז תחילת נובמבר שבה הנתון הזה יורד. מנגד, מספר הנדבקים היומי עלה היום במעט ביחס לנתון שנרשם לפני שבוע, ועמד על 45,753 נדבקים חדשים. במקביל, בבתי החולים ממשיכים להתאשפז עוד ועוד חולי קורונה, וגם נתוני התמותה נותרים גבוהים מאוד: עוד 388 חולי קורונה מתו בגרמניה ביממה שעברה, הנתון הגבוה ביותר מאז תחילת מרץ. בסך הכול מתו בגרמניה 101,344 נשאי קורונה מאז פרוץ המגפה.
נתונים דומים על התייצבות בשיעורי ההדבקה דווחו גם באוסטריה ובהולנד, אך השיעורים הללו מתייצבים גם בהן על מספרים גבוהים מאוד. בהולנד, למשל, דווח כי בשבוע שעבר אובחנו בסך הכול 155,152 נדבקים חדשים, מספר שיא לשבוע שלם, אך העלייה ביחס לשבוע שקדם לו הייתה נמוכה יחסית, כ-1%. בבתי החולים שם העומס רב, וישנן פחות מ-100 מיטות פנויות ביחידות הטיפול הנמרץ. בהולנד הוטל סגר חלקי בניסיון לבלום את התפשטות הנגיף, ובמסגרתו רוב החנויות, לצד ברים ומסעדות, נדרשים לסגור את שעריהם כבר בשעה 17:00, והעובדים נדרשים לעבוד מהבית.
גם ביוון מנסות הרשויות לעודד את אזרחיהן להתחסן, והיום הודיע ראש הממשלה קיריאקוס מיצוטקיס כי מ-16 בינואר כל בני ה-60 ומעלה יהיו חייבים לקבל את הזריקה. מי שיסרב ייקנס בסכום של 100 אירו. מיצוטקיס אמר כי אינו יודע עדיין כיצד תיאכף ההנחיה הזו. 100 אירו, יצוין, הוא סכום משמעותי ביותר עבור המבוגרים היוונים, שהפנסיה הממוצעת שלהם עומדת על 730 אירו בחודש.
בישיבת הממשלה היום אמר מיצוטקיס כי ההחלטה הזו הייתה קשה מאוד עבורו, אך הוא נדרש לקבל אותה כדי להגן על חייהם של כחצי מיליון יוונים מבוגרים שטרם התחסנו. "זה המחיר שצריך לשלם בשביל הבריאות", אמר. רק 63% מ-11 מיליון תושבי יוון קיבלו את כל מנות החיסון הנדרשות, ולמרות שקצב ההתחסנות עלה בשבועות האחרונים, כ-520,000 יוונים מעל גיל 60 עדיין לא התחסנו.
"אנחנו מממקדים את המאמצים שלנו בהגנה על אזרחינו הפגיעים, ומסיבה זו החיסון יהיה חובה מעתה והלאה", אמר מיצוטקיס. "ההחלטה הזו ייסרה אותי, אבל אני חש אחריות כבדה לעמוד לצד אלו שנמצאים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר, אפילו אם לכמה רגעים ברי חלוף הם יחושו אי-נוחות". גם ביוון הודיעו מוקדם יותר החודש הרשויות על הגבלות שונות בנוגע לתנועתם של לא-מחוסנים, כשברקע שיאי הדבקה אף שם. מאז תחילת המגפה אובחנו ביוון 931,832 נדבקים, ומתו 18,067 נשאים.
באנגליה נכנסו היום לתוקף ההגבלות החדשות שעליהן הכריז ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון כבר בסוף השבוע, במטרה למנוע התפרצות של זן האומיקרון, ומעתה נדרשים האנגלים לעטות מסכות ברכבות, באוטובסים, בחנויות ובמספרות. ההגבלה הוסרה רק לפני חודשים אחדים כחלק ממהלך של ביטול כל הגבלות הקורונה באזור אנגליה, אך באזורים אחרים בממלכה, סקטולנד, וויילס וצפון אירלנד, היא נותרה בעינה. בעלי חנויות ומרכולים באנגליה הביעו היום חשש שהדרישה החדשה תעמיד בסכנה את עובדיהם בעקבות עימותים אפשריים עם לקוחות שיסרבו לעטות מסכה, ובעקבות זאת הודיעה המשטרה שם כי תגביר את נוכחותה במקומות הללו – על מנת לסייע באכיפת ההנחיה.
במקביל להגבלות החדשות בבריטניה, שכוללות גם חובת בדיקת PCR לכל מי שנכנס לשטח הממלכה ובידוד עד קבלת תוצאה שלילית, ראש הממשלה ג'ונסון מדגיש כעת את הצורך בהתחסנות המונית כדי להגן על הבריטים מפני האומיקרון. בתחילת השבוע הודיעו שם רשויות הבריאות כי את הבוסטר יוכלו מעתה לקבל גם צעירים עד גיל 18, והערב הודיע ג'ונסון כי במסגרת הניסיון להאיץ את מבצע החיסונים יוקמו 150 מתחמים זמניים, שיצוצו לדבריו "כמו עצי חג המולד". הוא אמר כי את המתחמים הללו יפעילו חיילים ומתנדבים. המטרה, הוא הוסיף, היא שכל הזכאים לחיסון יקבלו את כל המנות הנדרשות עד לסוף ינואר. לדבריו, מדובר "בהגנה הטובה ביותר מפני האומיקרון".
בנט בשיחה עם קנצלר אוסטריה וראש ממשלת צ׳כיה
(צילום: איתי בית און, לע"מ)
בתוך כך, שוחח היום ראש הממשלה נפתלי בנט עם קנצלר אוסטריה אלכסנדר שלנברג ועם ראש ממשלת צ'כיה היוצא אנדריי באביש, וקרא להם להגביר את קצב ההתחסנות במנת החיסון השלישית, כאמצעי הגנה חשוב ביותר מפני הנגיף. "יש הרבה דברים שאנחנו יכולים ללמוד אחד מהשני. שיתוף הידע והתובנות בין מנהיגים שונים הוא יעיל מאוד", אמר להם בנט. "נגיף הקורונה, ובמיוחד הזן החדש, מהווים איום על כל אחת מהמדינות שלנו ועל העולם כולו. כשעובדים יחד בנושא, אנחנו הופכים לאפקטיביים הרבה יותר. יחד אנחנו יכולים להגן על המדינות שלנו, על אנשינו ועל הכלכלה שלנו".
