הפערים בין החזקים לחלשים מצטמצמים, אבל עדיין גבוהים - וגם הפער בתקצוב בין בתי ספר ממלכתיים-דתיים לממלכתיים נראה בבירור: משרד החינוך פרסם היום (שני) את "התמונה החינוכית", הכוללת בין היתר את נתוני הזכאות לתעודת בגרות בבתי הספר לשנת הלימודים תשפ"ב (2022). עיינו כאן ובחנו את הנתונים המלאים מהתיכון שלכם.
הנתונים מראים שוב את הפערים בין תלמידים ממעמד סוציואקונומי נמוך לגבוה, בין רשויות חזקות במרכז הארץ לרשויות חלשות בפריפריה, ובצמרת שוב יש נוכחות בולטת של בתי ספר פרטיים ממיינים, ובהם ישיבות, אולפנות ובתי ספר כנסייתיים.
הנהלות בתי הספר וראשי הרשויות המקומיות מצפים מדי שנה במתח לפרסום נתוני התמונה החינוכית, המדרגת את מוסדות החינוך את הרשויות ביחס לאחרים. הנתונים מקבלים משמעות קריטית לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, שבהן לא פעם שמים דגש מיוחד על החינוך.
לפי הנתונים, 75.9% מבוגרי י"ב בשנת 2022 - שהם 92,756 תלמידים - זכאים לתעודת בגרות, לעומת 76% בקרב בוגרי שנתון 2021. בנוסף, עולה מהנתונים כי רק 64.4% מכלל הזכאים לתעודת בגרות עומדים בתנאי הסף של האוניברסיטאות.
בוגרי שנתון 2022 נבחנו במתכונת בגרות קורונה, שנועדה לסייע להם לצלוח את הקשיים שאיתם התמודדו, ובהם הסגרים והלמידה מרחוק. על פי מתווה הקורונה, התלמידים נדרשו להיבחן במקצוע חיצוני אחד בלבד בתחום ההומני - היסטוריה, אזרחות, ספרות ותנ"ך לפי בחירת בית הספר - וביתר המקצועות ההומניים הם נבחנו בבגרות פנימית. באנגלית ובמתמטיקה הבחינה הייתה חיצונית, אבל היקף החומר צומצם.
מממצאי התמונה החינוכית עולים כאמור גם פערים על רקע כלכלי-חברתי. שיעור התלמידים מרקע כלכלי-חברתי חזק הזכאים לתעודת בגרות עומד על 84.4%, לעומת 72.1% בקרב אלו שמגיעים מרקע כלכלי-חברתי נמוך. אמנם חלה עלייה בשיעור הזכאות של תלמידים מרקע כלכלי-חברתי חלש מ-70.6% בתשפ"א ל-72.1% , אך מדובר עדיין בפערים גדולים.
תלמידי המגזר הערבי מצמצמים את הפער מול תלמידי המגזר היהודי: הפער בין המגזרים בשיעור הזכאות לבגרות עומד על 1.6%. ארבע שנים קודם לכן (תשע"ט) עמד הפער על 9.2%. צמצום פערים נוסף הוא בין הבנים לבנות: הפער ביניהם בשיעור הזכאות לבגרות בשנת תשפ"ב (2022) עומד על 0.5%. ארבע שנים קודם לכן (תשע"ט) הפער עמד על 4.6%.
גם השנה, בעשירייה הראשונה בזכאות לבגרות לפי רשויות נמצאות ארבע רשויות דרוזיות - חורפיש עם 100% זכאות, בית ג'ן, מסעדה ופקיעין-בוקייעה. בשנה שעברה הרשות הדרוזית בוקעתא הייתה במקום הראשון, אך כעת היא אינה נמנית על עשרת הרשויות המובילות.
כמו כן, גם השנה קריית עקרון, שלה 100% זכאות, וכן אלקנה, כאוכב אבו אל-היג'א, שוהם וגבעתיים (המובילה בין הערים) נותרו בעשרת המקומות הראשונים. לעשירייה הראשונה הצטרפו מסעדה וג'ש (גוש חלב), במקום בוקעתא ושפיר.
בתחתית רשימת הרשויות נמצאות שלוש ערים חרדיות - מודיעין עילית, בני ברק וביתר עילית, כמו בשנה הקודמת. גם ירושלים נותרה עם נתונים דומים לאלו של השנה הקודמת, עם 50.8% בלבד של זכאות לבגרות.
ברשימת היישובים המובילים בזכאות לחמש יחידות מתמטיקה נמצאת גבעת שמואל, שטיפסה למקום הראשון מהמקום השלישי. רמת השרון נותרה במקום השני, וקריית עקרון צנחה מהמקום הראשון למקום השישי. גם תל מונד, קריית אונו, שוהם ומעיליא נשארו בצמרת, שאליה נוספו השנה אלקנה, ברנר וזכרון יעקב.
יותר מ-30 מתוך 54 התיכונים שכל תלמידי י"ב בהם היו זכאים לבגרות הם ישיבות, אולפנות ובתי ספר כנסייתיים ואחרים, הממיינים את התלמידים בהם. מדובר בתיכונים שמקבלים תלמידים עם ממוצע ציונים גבוה וחלקם מקיימים מבחני כניסה. בתי הספר גובים שכר לימוד גבוה שיכול להגיע גם לעשרת אלפים שקלים לשנה, ומאפשר להם להוסיף שעות לימוד, קבוצות לימוד קטנות וליווי אישי.
בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת מתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד חלה עלייה מ-16.6% בשנת הלימודים תשפ"א ל-17.3% בשנת הלימודים תשפ"ב (21,173 תלמידים). לשם השוואה, בשנת תשע"ז (2017) שיעור הזכאות עמד על 14.3%.
בקרב היישובים המובילים בזכאות לחמש יחידות באנגלית נמצאת שוב קריית עקרון, שירדה ב-5% אל 92.3%. אחריה שמרו על מקומן גם קריית אונו, רמת השרון, גבעתיים ותל מונד. שוהם, גני תקוה ובנימינה גבעת עדה נשארו גם השנה בין עשרת היישובים המובילים, ואליהן הצטרפו השנה אורנית ואפרת - במקום גבעת שמואל וקדימה צורן. גם בשיעור הזכאות לתעודת בגרות הכוללת אנגלית ברמה של 5 יחידות לימוד חלה עלייה, מ-42.9% בשנת הלימודים תשפ"א ל-44.6% בשנת הלימודים תשפ"ב (54,504 תלמידים). לשם השוואה, בשנת תשע"ז (2017) שיעור הזכאות עמד על 35.7%.
צמצום פערים
במגזר היהודי עומד שיעור הזכאות בשנת הלימודים תשפ"ב על 77.2%. בשנת הלימודים תשע"ט שיעור הזכאות עמד על 73.1%, כך שמדובר בעלייה של 4.1% בשיעור הזכאות, תוך פרק זמן של ארבע שנים. לעומת זאת, בחברה החרדית שיעור הזכאות לתעודת בגרות עומד על 25.6% בשנת הלימודים תשפ"ב. בשנת תשע"ג שיעור הזכאות עמד על 17.6%, כך שמדובר בעלייה של 8% בשיעור הזכאות בתוך עשור.
במגזר הדרוזי שיעור הזכאות עומד על -91.6%, לעומת 82.5% בתשע"ט, כך שמדובר בעלייה משמעותית יותר של 9.1% בשיעור הזכאות תוך ארבע שנים. במגזר הערבי (ללא מזרח ירושלים) נרשמה עלייה של 1.1% בשיעור הזכאות לבגרות - מ-74.5% בשנת הלימודים תשפ"א ל-75.6% בשנת הלימודים תשפ"ב. בארבע השנים האחרונות עלה שיעור הזכאות ב-11.7%.
במגזר הבדואי בנגב שיעור הזכאות לבגרות עומד על 63.7%, לעומת 60.4% בשנה הקודמת - עלייה של 3.3%. בסך הכל בארבע השנים האחרונות נרשמה עלייה משמעותית בזכאות של 15.6%.
שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב הבנים עומד על 75.6%. שיעור הזכאות עלה בארבע השנים האחרונות ב-8.4%. בקרב הבנות שיעור הזכאות עומד על 76.1%. בשנת תשע"ט הוא עמד על 71.8%, כך שמדובר בעלייה של 4.3% תוך ארבע שנים.
המעתיקים
מקרב הלומדים בכיתה י"ב שיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת עומד על 13.5% בשנת הלימודים תשפ"ב (16,503 תלמידים). מספר התלמידים הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת כמעט הכפיל את עצמו תוך שש שנים, לאחר שעמד על 7.9% (8,758 תלמידים) בשנת תשע"ז.
מתוך כלל מחברות הבחינה שהוגשו נפסלו 0.7% מחברות שיש לגביהן חשד להעתקה. מדובר בשיעור דומה לזה של השנה הקודמת.
בשנת תשפ"ב עומד שיעור הנשירה על 1.1% מכלל התלמידים (7,470 תלמידות ותלמידים). לשם השוואה, שמונה שנים קודם לכן שיעור הנשירה עמד על 1.5% מכלל התלמידים (8,671 תלמידים).
הפערים בתקצוב
בחינוך הממלכתי-ערבי חל הגידול הגבוה ביותר בתקציב הממוצע לתלמיד, מ-13,763 שקלים לתלמיד בממוצע בשנת תשע"ב (2012) ל-20,102 שקלים בשנת תשפ"ב (2022). מדובר בגידול של 46% בתקציב לתלמיד תוך עשור. בחינוך היהודי הרשמי חל גידול בשיעור של 35%, מ-13,593 שקלים בתשע"ב (2012) ל-18,400 שקלים בתשפ"ב (2022). בבתי הספר היסודיים התקצוב הממוצע לתלמיד בבית ספר ממלכתי עומד על 17,885 - לעומת 19,520 בבתי ספר ממלכתיים-דתיים.
כמו כן, תלמיד המתחנך בפריפריה הגאוגרפית והחברתית (באזורי ירושלים, הדרום והצפון) מתוקצב יותר בממוצע מאשר תלמיד המתחנך במרכז הארץ. תלמיד בבית ספר יסודי מאזור ירושלים מתוקצב בממוצע ב-20,415 שקלים, תלמיד מהדרום ב-20,334 שקלים ותלמיד מהצפון מתוקצב בממוצע ב-20,208 שקלים. זאת לעומת תלמיד מאזור המרכז, המתוקצב ב-17,286 שקלים, ותלמיד מאזור תל אביב המתוקצב ב-17,082 שקלים.
במשרד החינוך הסבירו את הפערים בין היתר עקב "סיוע תוספתי ייעודי לבתי ספר בפיקוח ממלכתי דתי (שעות רב ותפילה) ותוספת שעות לתלמידים המחויבים בתגבור לימודי היהדות".
נתונים אלו אינם כוללים את התקציב המלא משום שהרשויות המקומיות החזקות מוסיפות תקציב משלהן לתלמיד, ולכן נתוני משרד החינוך אינם משקפים באופן מלא את ההשקעה בתלמיד. בנוסף, בחלק מבתי הספר באותם יישובים מבוססים נגבים תשלומים נוספים מההורים, בין היתר עבור תוכניות לימוד נוספות.
שר החינוך יואב קיש מסר: "אני מברך על צמצום הפערים החברתיים והכלכליים בשיעור הזכאות לבגרות בין תלמידים מרקע כלכלי-חברתי חלש ותלמידים מרקע כלכלי-חברתי חזק. בכוונתי להמשיך לצמצם את הפערים החברתיים והכלכליים בחינוך, ולהגדיל את שוויון ההזדמנויות בפני תלמידות ותלמידים מכל קבוצות האוכלוסייה ומכל חלקי הארץ. אני מאמין כי תפקידנו המרכזי הוא להבטיח לכל תלמידה ותלמיד שהרקע החברתי-כלכלי שממנו הם באו לא יכתיב מראש את מסלול חייהם, ולא יהווה עבורם חסם בהמשך דרכם".
מ"מ מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני, מסר: "מערכת החינוך שמה לה למטרה לצייד כל תלמידה ותלמיד בכרטיס הכניסה לאקדמיה ולשוק התעסוקה - תעודת בגרות. נמשיך להשקיע מאמצים גדולים כדי להעלות את שיעור הזכאות של תלמידי ישראל לתעודת בגרות ולצמצם את הפערים החברתיים והכלכליים בין תלמידי מדינת ישראל, מכיוון שהשרשרת תמיד נמדדת בחוזק החוליה החלשה ביותר".
פרופ' יזהר אופלטקה, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, אמר כי "נתוני משרד החינוך מנסים ליפות את המציאות ולטעון שהחינוך הערבי מקבל נתח משמעותי הרבה יותר מבעבר מתקציב החינוך. התבוננות בספר התקציב מגלה סעיפים ותתי-סעיפים רבים של תקציבים המיועדים לחינוך הממלכתי-דתי ולחינוך החרדי בלבד, דרך משרדי ממשלה שונים המעבירים תקציבים לעמותות. מכאן, שנתוני משרד החינוך לא מציגים את התמונה המלאה".
לדבריו, "שוב ניתן לראות כיצד הציבור העובד והמשרת בצבא מופלה בתקציבים לילדיו. בעוד שהעלות הממוצעת לתלמיד במחוזות תל אביב ומרכז עומד על סביב 18 אלף שקלים, הרי במחוזות צפון, דרום וירושלים התקציב סובב סביב עשרים אלף שקל, וכאן הייצוג לאוכלוסייה החרדית והדתית-לאומית גבוה מאוד. המשרד מתגאה בתקצוב צהרונים בערים עניות בישראל, כולל בירושלים - ומי שנהנים מכך הם בעיקר החרדים ומרצונם החופשי נמנעים לעבוד. שום פעם מפלים את ההורים העובדים וזה זועק לשמיים".
ד"ר איריס בן דוד הדר מאוניברסיטת בר אילן אמרה כי "האופן שבו מקצה המדינה משאבים לבתי הספר משפיע על התפלגות ההישגים בטווח הקצר ולתוצאות בשוק העבודה בטווח הארוך. חינוך מהווה אסטרטגיה לפיתוח של מדינת ישראל ולכן הקצאת משאבים אי-שוויונית מהווה בעיה לעתידה של ישראל".
פורסם לראשונה: 11:57, 11.09.23
