המשבר בענף החינוך: ריאיון עם פרופ' מיכל בלר ופרופ' ציפי ליבמן
(צילום: סטס קופולו)
פערי השכר בין מורים בשנים הראשונות לעבודתם במערכת החינוך לבין מורים ותיקים גבוהים. כך עולה ממחקר חדש של מרכז המחקר של הכנסת, שפורסם לקראת דיון שיערך היום (שלישי) ביוזמת יו"ר ועדת החינוך של הכנסת ח"כ שרן השכל. לפי המחקר, מורה עם עשר שנות ותק משתכר 7,772 שקלים ברוטו, כולל תפקידים נוספים, השכר של מורה עם 30-21 שנות ותק עומד על 16,177 שקלים ברוטו ועם ותק של 31 שנים - 18,171 שקלים.
הפגנת המורים ברחבת מוזיאון תל אביב
(צילום: סנטרל הפקות)
מממצאי המחקר עולה עוד, כי רפורמות השכר "עוז לתמורה" ו"אופק חדש" שהיו אמורות לסייע בצמצום פערי השכר הנובעים מוותק, לא הביאו לצמצום הפערים ואף הגדילו אותם.
הפערים, אגב, מתבטאים גם בשיעור הגידול בשכר לאורך השנים: כך למשל, בעוד שכר המורים בעלי הוותק הנמוך (שנה עד 10 שנים) עלה ב-77.5% משנת 2000 ועד שנת 2020, שכר המורים בעלי ותק גבוה (בין 21 ל-30 שנה) עלה ב-92.7%. שכרם של מורים שנמצאים במערכת יותר מ-31 שנה עלה ב-82.4%. לפי מרכז המחקר, בשנים אלה נכנסו מורים מתחילים רבים למערכת, ושכרם וחלקיות המשרה שלהם מטים את שיעור הגידול כלפי מטה. עם זאת, בחינת השינויים בשכר בהתאם לקבוצות גיל ביחס למשרה מלאה, מלמד על מגמה זהה: הפער בין שכר עובדי ההוראה הצעירים (בני 34-25) לשכר העובדים המבוגרים (בני 64-55) גדל מ-93% בשנת 2000 ל-114% בשנת 2020.
המחקר מצביע על פערים ניכרים גם בהשוואה למדינות ה-OECD ומלמד, כי טווח השנים להגעה לשיא השכר למורה בחטיבת הביניים נע ביו שש שנים בבריטניה ל-42 שנה בהונגריה. בישראל טווח השנים למורה בחטיבת הביניים להגעה אל שיא השכר האפשרי כתלות בוותק הוא 36 שנה, 11 שנה יותר ממוצע ה-OECD העומד על 25 שנה. בשורה התחתונה, הפער בין שכר עובדי ההוראה המתחילים לוותיקים גבוה בישראל לעומת ה-OECD, והסיבה לכך היא לא רק הוותק – אלא גם התמרוץ להרחבת רמות ההכשרה וההשכלה של עובדי ההוראה.
יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, ח"כ שרן השכל, אמרה כי "הפערים בשכר בין מורים ותיקים לחדשים הם דרמטיים ולכן עלינו למצוא דרך לתגמל את המורים החדשים ולעודד את כניסתם למערכת. השכר הנמוך מונע ממורים טובים ואיכותיים להשתלב במוסדות החינוך או לחלופין מביא לפרישתם המוקדמת. חייבים לשנות זאת ולאפשר לכל המורים בישראל להתפרנס בכבוד ולהעלות את שכרם".
לדבריה, "המורים שלנו הם חוד החנית, הם אחראים לעתיד ילדינו ומגיע להם את מלוא ההערכה והתמיכה. אנחנו עומדים מול משבר של מחסור באנשי הוראה בשל התנאים וחוסר הערכה שהם חשים".
במרכז המחקר של הכנסת מציינים גם את הפער בין השכר הרשמי לבין השכר בפועל שמקבלות המורות בעקבות תוספות התפקיד, כדוגמת חינוך כיתה, ריכוז מקצוע או שכבה. לרוב ממלאים את תפקידים אלה המורה הוותיקים יותר, וכך גדלים עוד יותר פערי השכר. ההפרש בין השכר בפועל לשכר הסטטוטורי בישראל גבוה בכ-20% לעומת מדינות ה-OECD בחטיבות הביניים, ובכ-28.5% בחטיבות העליונות וביסודי. בחינוך הקדם יסודי ההפרש נמוך יותר ועומד על כ-6.8%.
מי ששם דגש על העלאת שכר המורים הצעירים היה שר האוצר אביגדור ליברמן, שהוסיף גם כי הפרמטר העיקרי בשכר המורים צריך להיות מצוינות ולא הוותק. דרישה זו הכעיסה את יו"ר הסתדרות המורים יפה בן דויד, שטענה כי סירבה להצעת משרד האוצר להעלות את שכר המורים הצעירים ל-8,200 שקלים בחודש, לעומת העלאה קטנה בהרבה למורים הוותיקים יותר - ואפס תוספת למורים הוותיקים ביותר. "לא תוכלו לעשות 'הפרד ומשול' ולהפריד ביננו", אמרה בן דויד אתמול בהפגנה. "אנחנו עומדים כאן על המשמר, מאוחדים, ותיקים וחדשים. כולנו מולכם - וכולנו נקבל תוספת".
הסתדרות המורים דורשת להעלות את שכר המורים המתחילים ל-10,000 שקלים, וכן להעלות את שכר המורה הוותיק באופן משמעותי. בנאומה אמש כינתה בן דויד את אנשי משרד האוצר "מנותקים", ואז טענה כי ליברמן "נפל לאותה מלכודת ונגרר אחריהם". לדברי בן דויד, "ליברמן פשוט הראה כמה הוא נגרר אחרי הפקידים. הוא לא התבלבל ובמקום להושיב לידו במסיבת עיתונאים אנשי חינוך הוא הושיב את נשיא התאחדות התעשיינים. נגמרה הבושה".
7 צפייה בגלריה
"שכר זה סמל סטטוס - ולאחרונה מעמד המורים מידרדר". פרופ' מיכל בלר
( צילום: ענת מור אבי)
7 צפייה בגלריה
"האם הטובים ביותר הולכים להוראה? לא, אבל טובים מאוד הולכים". פרופ' ציפי ליבמן
(ענר גרא)
פרופ' מיכל בלר, נשיאת המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, אמרה הבוקר בריאיון לאולפן ynet כי "להפתעת כולנו יש עדיין ציבור שהשליחות מובילה אותו אבל לא לאורך זמן. היו משברים עם מורים לא פעם ולא פעמיים, אבל המשבר היום הוא הגדול שהיה אי פעם. הגענו לקצה הסיבולת של המורים ואם לא ייעשה צעד דרסטי מהיר, הן בכיוון שיפור השכר והן בכיוונים נוספים, נמצא עצמנו ללא מורים.
בלר אמרה עוד: "אני מאוד מקווה שיושג הסכם לפני פתיחת שנת הלימודים והשנה תיפתח. אין שאלה שזה מה שצריך לקרות, אי אפשר להשאיר את המערכת בצורה הזו. נושא השכר הוא לא רק הליכה למכולת, בחברה שלנו בין אם אנו אוהבים את זה או לא, שכר זה סמל סטטוס ולאחרונה מעמד המורים מידרדר וזה תהליך שוחק לכשעצמו".
פרופ' ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים, אמרה בהתייחסה לנושא: "המקצוע הזה דורש תשוקה ודורש DNA שליחותי, כן – יש עוד כאלה, אבל אנחנו כבר רואים שיש משבר כבר כמה שנים. מורים צעירים נכנסים למערכת אחרי שקיבלו הכשרה מיטבית, חדשנית ועדכנית ונתקלים בבתי הספר בהורים זועמים, בכיתות צפופות ובחוסר אמון. זה גורם להם לנשור בתחילת הדרך מהמקצוע, וזה מהדהד.
"לו מדינת ישראל הייתה עושה צעדים שנים רבות, היו מגיעים להוראה אנשים טובים יותר. מורה טוב זה לא מורה שהפסיכומטרי שלו גבוה, דרושות פה תכונות רבות ומגוונות, רגשיות, תשוקה לעסוק במקצוע ולתת. אנחנו בוחנים את זה בסמינר הקיבוצים ורואים שבעניין הזה מתאימים, האם אפשר לקבל יותר טובים? כן. האם הטובים ביותר הולכים להוראה – לא. אבל טובים מאוד הולכים, ורבים מהטובים הולכים".
בהכנת הכתבה השתתף אטילה שומפלבי
