נתניהו בראיון לרשת "אל-ערבייה"
הרכב הממשלה החדשה מייצר עניין רב - וחשש לא מבוטל – הן בזירה הישראלית והן בבינלאומית. למרות זאת, ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו מקפיד מאז הבחירות להתראיין רק לכלי תקשורת בחו"ל, בעיקר בזירה האמריקנית ובשבוע שעבר גם בראיון נרחב לרשת הטלוויזיה הסעודית "אל-ערבייה". בבסיס ההתנהלות שלו עומד רציונל ברור, שמבחינה מדינית לפחות יש בו היגיון לא מבוטל.
מבחינת הזירה הפנים-ישראלית המסר המשתמע ברור: אין לי עניין ואינטרס לדברר את הסחר-מכר הקואליציוני. המוקד מבחינתי הוא בגיבוש מדיניות ואסטרטגיה "לטובת מדינת ישראל". הפגיעה הדמוקרטית הנובעת מאי-קיומו של שיח מתבקש מול הציבור הישראלי פחותה בעיניו, לפחות בנסיבות הנתונות.
מבחינת הזירה הבינלאומית הדברים מורכבים ומאתגרים יותר. זו מביעה חשש מהשותפים הקואליציוניים החדשים והמדיניות שיבקשו לקדם. נתניהו נדרש על כן להרגיע את החששות הללו. הבחירה בתקשורת האמריקנית והסעודית אינה מקרית, ויש בה כדי להצביע הן על מקור החשש, בראייתו, והן על כיווני הפעולה המדיניים העתידיים של ממשלתו. המסר העיקרי החוזר ונשנה בכל הראיונות הללו ברור: אין מקום לחשש, אני ראש הממשלה ואני אנווט. המפלגות שמדאיגות אתכם חברו אלינו ולא ההיפך. סמכו עליי ועל הרקורד המוכח שלי.
היעדים של מסרי ההרגעה חשובים. ראשית, ארה"ב: לממשל ביידן נותרו שנתיים, והקולות העולים מחוגי המפלגה הדמוקרטית, ובין השורות גם מהממשל, מחייבים בקרת נזקים עוד טרם הקמת הממשלה. עם זאת הוא מקפיד במקביל לשמור על הערוצים הקרובים עם המפלגה הרפובליקנית ועם הנשיא לשעבר דונלד טראמפ (זה מהדהד ומודגש יותר בראיון לאל-ערבייה).
אפרופו, הריאיון הזה היה מרתק במיוחד בכל הנוגע לזירה המזרח תיכונית. היה בו כדי לבאר מהו כיוון הפעולה העיקרי של נתניהו: מהלך "נוסח הסכמי אברהם" מול היהלום בכתר, סעודיה. הוא שב והדגיש כי הסכם מעין זה יחזק את העמידה האיתנה מול איראן, יתרום ליציבות באזור וכמובן יסייע להתקדם בסכסוך הישראלי–פלסטיני, אף שנתניהו התחמק מהתייחסות ברורה ומחייבת ליוזמת השלום הערבית ("היוזמה הסעודית"). זאת ועוד, הוא הבטיח לתרום לחיזוק מחדש של מערכת היחסים בין ארה"ב לבין בנות בריתה המסורתיות באזור, קרי סעודיה ונסיכויות המפרץ. המסרים הללו אולי נופלים על אוזן קשבת במפרץ (יותר בבחינת Wishful Thinking), אך ספקנית במידה לא מבוטלת.
האם יש בכך כדי להרגיע את החשש בזירה הבינלאומית? כמובן שלא. אולם במישור הדיפלומטי צריך לעבוד עם מה שיש, ובמיוחד עם זה המוכר, בניסיון או בתקווה שניתן יהיה להשפיע על מדיניות אחראית וקונסטרוקטיבית מצד הממשלה החדשה בישראל. ראוי לתת תשומת לב לדבריו של השגריר האמריקני תומאס ניידס בראיון ל"הארץ", שלפיו "נתניהו אחראי, אעבוד מולו". יש בכך כדי להטיל את האחריות על נתניהו, לטוב או לרע, וכמובן לעקוף את הצורך להחליט כעת אם וכיצד לנהל דו-שיח עם הגורמים המדאיגים בממשלה החדשה.
מיכאל הרריבאדיבות מכון מיתוויםמבחינת משרד החוץ ומערך הדיפלומטיה הישראלי, הנדרשים לבאר לזירה הבינלאומית מה קורה, המסרים מצד נתניהו חשובים ומסייעים מאוד. מטז התבררו תוצאות הבחירות עברו כמה שבועות מאתגרים עד מאוד עבורם. הם התקשו מטבע הדברים להיאחז במסר מדיני, ריאלי או אחר, שיקהה את הרושם של המו"מ הקואליציוני, החקיקה הנרחבת והמסרים המאיימים מצד חברי הקואליציה על מערכת המשפט. אלו לא סייעו, לשון המעטה, למיתוגה של ישראל כחברה ליברלית ודמוקרטית.
לכן יש במסרי ההרגעה של נתניהו כדי להרוויח זמן, ולכל הפחות להדגיש כי מתבקש לבחון את הממשלה החדשה על פי המדיניות שתיישם בפועל, ולאו דווקא בהתאם להצהרות או לרקורד מדאיג של חלק מחבריה. יתר על כן: יש בדבריו מרכיבים של תוכנית עבודה מדינית שניתן להתחיל לשווק. האם מסרי ההרגעה הללו עשו את שלהם? מבחן התוצאה, או המדיניות בפועל, יענו על שאלה זו. בינתיים כדאי שאזרחי ישראל יעקבו אחר התקשורת הזרה, ולא רק אחר זו הישראלית.
- מיכאל הררי היה איש משרד החוץ, שגריר ישראל בקפריסין ויועץ בשגרירות בלונדון
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
