2 צפייה בגלריה
איתמר בן גביר בהר הבית
איתמר בן גביר בהר הבית
איתמר בן-גביר בהר הבית במאי האחרון
חלופת המאמרים כאן בין פרופ' יצחק רייטר לבין מנכ"ל עמותת "בידינו למען הר הבית" תום ניסני וחוקר "עיר עמים" אביב טטרסקי, נוגעת בנושא המעסיק מאוד את כלל הפלסטינים ובפרט את תושבי מזרח ירושלים. אנחנו עוקבים בדאגה אחרי התבטאויותיו של השר המיועד איתמר בן-גביר על הצורך "לשים קץ לגזענות בהר הבית" ועל הזכות השווה כביכול של יהודים להתפלל במקום כמו מוסלמים. בן-גביר, כמו "שוחרי המקדש" האחרים בישראל, משתמשים בשיח של זכויות דמוקרטיות וחופש פולחן במטרה לשנות מיסודו את הסטטוס-קוו במתחם. פעם חשבו כך רק פרובוקטורים מעטים ואילו כיום מדובר בדעה רווחת בציבור היהודי, ועל כן גוברת הסכנה לעימות דתי רחב היקף. חלילה איני תומך, מצדיק או מייחל לאלימות. אני עיתונאי פלסטיני שוחר שלום ממזרח ירושלים החי בתוך עמו ומודאג מההשלכות שאת מחירן ישלמו פלסטינים ויהודים רבים.
מה שהיהודים מכנים הר הבית ואנו מכנים מסגד אל-אקצא משמש מזה 1,400 שנים מקום תפילה ייחודי למוסלמים. מדובר במקום קדוש ומרכזי לכשני מיליארד בני דת האסלאם בעולם. לא-מוסלמים תמיד נכנסו אליו כמבקרים אך לא כמתפללים. זו, אגב, הנחה מקובלת גם בצד היהודי: כך הצהיר ב-2015 ראש הממשלה דאז ולעתיד בנימין נתניהו. פרופ' רות לפידות מהאוניברסיטה העברית, כלת פרס ישראל למשפט ומומחית בעלת שם עולמי, קבעה שהצהרת נתניהו מחייבת מבחינת המשפט הבינלאומי.
ביוני 1967 פרסמה הרבנות הראשית הלכה האוסרת על יהודים להיכנס למתחם הקדוש. מאז ועד שנת 2000 התנהלו במתחם הסדרים מתואמים בין הרשויות הישראליות לבין מנהלת הווקף, הכפוף ישירות לארמון המלוכה בירדן. לפי ההסדרים הללו - היהודים יהיו מבקרים בלבד, כמו כל תייר. שוחרי המקדש הוכנסו למתחם בקבוצות קטנות ובליווי של שומרי הווקף ושוטרים. אלא שבשנים מאז החלה מתחוללת טיפין טיפין הפרה גסה של הכללים.
ליהודים לא מגיעה זכות פולחן שווה למוסלמים בהר הבית. לאיש אין זכות לשנות את מנהג המקום מזה 1,400 שנים (כ-600 שנים עברו בין דיכוי המרד היהודי בידי הרומאים לבין בניית כיפת הסלע ומסגד אל-אקצא). קל וחומר כשהשינוי מסתמך על כיבוש שרוב העולם לא מכיר בו. המקום רשום מזה דורות בטאבו על שם הווקף המוסלמי, שהוא הגורם היחיד המוסמך על פי חוק לקבוע בו את כללי הביקור, התפילה וההתנהגות. כך הדבר גם מבחינת המשפט הבינלאומי.
2 צפייה בגלריה
לילת אל קאדר בהר הבית
לילת אל קאדר בהר הבית
אפריל 2022. לילת אל קאדר בהר הבית
(צילום: AFP)
סירובו של בעל מקום קדוש לחלוק אותו עם זולתו אינה אפליה ואינה גזענות. להיפך: מי שפועל לדרוס ברגל גסה מנהג כה עתיק וכה רציף הוא הגזען והוא הגזלן. הנה המחשה לאבסורד: רב הכותל המערבי ויהודים רבים נרעשים מעצם העובדה שכמה עשרות נשות הכותל ביקשו לשנות את המנהג במקום. מה הוא יעשה אם המוני מוסלמים יבואו להתפלל שם בשם שוויון בזכות הפולחן במקום שבו היו בעבר שני מקומות תפילה מוסלמים (זאווית המוגרבים ומסגד אלבוראק)?
חליל עסליחליל עסלי
תפילות יהודים במתחם אל-אקצא פוגעות ברגשות המוסלמים. זאת עובדה. המתרחש במתחם הקדוש גורם לכך שפלסטינים, ירדנים ורבים בעולם המוסלמי סבורים שישראל רוצה לפגוע במקום הקדוש להם ולהקים בו מקום פולחן יהודי. הניסיונות להטות את הסטטוס-קוו לטובת הצד היהודי מסכנים את כולנו.
האם מדינת ישראל מוכנה לסכן את יחסי החוץ שלה מול מדינות המזרח התיכון ומול הקהיליה הבינלאומית בגלל קומץ אקטיביסטים לאומנים, שמה שמעניין אותם זה להוכיח שהם "בעלי הבית" במקום, ולימים אולי גם להחריב את המסגד ולבנות במקומו בית תפילה יהודי? אני קורא לממשלת ישראל, לכל הישראלים השפויים ולרבנים שלהם להשמיע את קולם ולמנוע מלחמת דת לפני שיהיה מאוחר.
  • חליל עסלי הוא עורך העיתון הדיגיטלי "אחבאר אלבלד" ותושב מזרח ירושלים
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il