בזמן שאיראן ממשיכה לאיים כי תתקוף את ישראל בעקבות חיסולו של מנהיג חמאס איסמעיל הנייה בבירתה, תוכנית הטילים המפורסמת של הרפובליקה האיסלאמית היא אחת הדרכים הבודדות שלה להגיב באופן ישיר - אך שאלות רבות נשאלות לגבי מידת הסכנה האמיתית שהיא מהווה.
הפגיעה בבסיס נבטים באפריל
(צילום: דובר צה"ל )
תוכנית הטילים הזו עמדה מאחורי מתקפת הטילים והכטב"מים חסרת התקדים על ישראל באפריל האחרון, כשאיראן הפכה למדינה הראשונה שמשגרת מטח בסדר גודל כזה מאז שסדאם חוסיין שיגר מעיראק טילי סקאד לעבר ישראל במלחמת המפרץ ב-1991. אך רק מעטים מהטילים האיראניים פגעו באותה מתקפה באפריל, כשרבים הופלו על-ידי הקואליציה בראשות ארה"ב, בעוד אחרים נכשלו בשיגור או התרסקו.
גם הטילים שהגיעו לישראל לא פגעו במטרותיהם, וכעת דוח חדש בנושא שהגיע לידי סוכנות הידיעות AP מעיד כי אחד מהטילים המתקדמים ביותר של טהרן, "עימאד", הוא פחות מדויק ממה שחשבו בעבר - בהתבסס על ניתוח הטילים שפגעו בבסיס חיל האוויר נבטים שבנגב.
"דור אחד מאחורי מה שחשבו"
בעקבות המתקפה באפריל, חוקרים במרכז ג'יימס מרטין לחקר מניעת הפצת נשק גרעיני, שחיברו את הדוח, בחנו את התקיפה על בסיס נבטים. הבסיס נכנס לרדאר של טהרן מיד לאחר המתקפה הישראלית ליד שגרירות איראן בדמשק כשבועיים לפני המתקפה האיראנית, שבה חוסל מפקד כוח קודס בסוריה ולבנון חסן מהדווי, וכמו כן נהרגו בה גנרל איראני נוסף, חמישה קצינים ופעיל חיזבאללה. שגריר איראן בסוריה, חוסיין אכברי, טען לאחר המתקפה כי היא בוצעה על-ידי מטוסי F-35I אדיר הישראליים שיצאו מנבטים.
הבסיס גם הופיע בתעמולה צבאית איראנית כבר בפברואר, כשהטלוויזיה הממלכתית באיראן שידרה קטעים מניסוי של משמרות המהפכה שבו הותקף דגם המדמה האנגרים של F-35I בנבטים. טילים בליסטיים, כולל כמה מהסוגים ששוגרו במתקפה על ישראל באפריל, השמידו את הדגם המדומה.
2 צפייה בגלריה
שרידי ה"עימאד" באזור ים המלח. "הרבה פחות מדויקים ממה שחשבו"
(צילום: REUTERS/Alon Ben Mordechai )
במתקפה האיראנית, לפחות ארבעה טילים איראניים התפוצצו בנבטים, כפי שנראה בתמונות לוויין ובקטעים שפרסם צה״ל. לפי מחברי הדוח, השרידים היחידים שנמצאו - באזור ים המלח - מעידים על כך שאיראן השתמשה בטילי עימאד כדי לפגוע בנבטים. טיל העימאד, שמונע באמצעות דלק נוזלי, הוא גרסה של טיל שיהאב-3 האיראני, שמבוסס על טיל צפון קוריאני, עם טווח שלפי הדיווחים מגיע לכ-2,000 קילומטרים. זה מעיד על כך שהטילים שוגרו כנראה מאזור העיר שיראז שבדרום איראן.
בהתבסס על המיקוד האיראני ב-F-35I, מחברי הדוח מניחים שמטרת התקיפה האיראנית הייתה מקבץ של האנגרים למטוסים, מיקום שמהווה נקודת מפתח בבסיס. "מדובר במטרה הרבה יותר חשובה מאשר רק ליצור חורים במסלול", אמר סם לאיר, אחר החוקרים שעבדו על הדוח. אף אחד מהטילים האיראניים לא פגע ישירות באותם האנגרים.
בהנחה שאיראן כיוונה לאנגרים, מחברי הדוח מדדו את המרחק בין אותם האנגרים לאזורי הפגיעה של הטילים. הממצאים: ממוצע של כ-1.2 קילומטרים מ"מעגל הסטייה הסביר" - מדד המשמש מומחים לקביעת דיוק הנשק בהתבסס על הרדיוס של מעגל שמקיף 50% מהמקומות שבהם פגעו הטילים. זו תוצאה גרועה הרבה יותר ממעגל סטייה של 500 מטר שהוערך תחילה עבור העימאד.
לאחר שסנקציות הנשק של האו"ם על איראן הסתיימו ב-2020, טהרן פרסמה את העימאד בפני רוכשים בינלאומיים פוטנציאליים כמערכת עם מעגל שגיאה של 50 מטר - "נתון שתואם את המפרט המוביל של מערכות טילים במקומות אחרים", אמר פביאן היינץ, מומחה טילים וחוקר איראן במכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים.
2 צפייה בגלריה
עלי חמינאי. "הייתי מאוכזב במקומו"
(צילום: (West Asia News Agency)/Handout via REUTERS )
התוצאות מהמתקפה של אפריל לא היו קרובות לכך. "זה אומר שהעימאד הוא הרבה פחות מדויק מההערכות הקודמות", אמר לאיר. "זה מעיד על כך שהאיראנים נמצאים דור מאחורי המקום שבו הם העריכו קודם שהם נמצאים מבחינת דיוק". בדוח צוין כי הביצועים הגרועים עשויים להיות מיוחסים לאמצעי לוחמה אלקטרונית שנועדו לבלבל את מערכת ההנחיה של הטיל, כמו גם חבלה אפשרית, תכנון לקוי של הטיל והמרחקים המעורבים במתקפה.
"המתקפה באפריל הראתה יכולת כלשהי לפגוע בישראל", אמר החוקר לאיר, "אבל אם הייתי המנהיג העליון, הייתי כנראה קצת מאוכזב. אם הטילים האיראניים לא מסוגלים לפגוע במטרות במדויק - זה משנה את תפקידם. הם כבר לא כל כך יעילים לביצוע פעולות צבאיות קונבנציונליות, אבל הם כן עשויים להיות יותר יעילים ככלי טרור". לדוגמה, הוא הזכיר את ירי הטילים על ערים במהלך מלחמת איראן-עיראק בשנות ה-80, כשאיראן שיגרה מגוון טילים על עיר גדולה וקיוותה שחלקם יפגעו במטרותיהם.
המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, הודה באופן מרומז בכישלונה של ארצו לפגוע במטרה משמעותית בישראל לאחר המתקפה באפריל. "דיבורים של הצד השני על כמה טילים נורו, כמה מהם פגעו במטרה וכמה לא - אלה הם עניינים משניים", אמר חמינאי. "הדבר העיקרי הוא הופעתה של האומה האיראנית והצבא האיראני בזירה בינלאומית חשובה. זה מה שחשוב".
מטח של טילים וכטב"מים - "לא משהו סמלי"
פעולת התגמול האיראנית באפריל הייתה צפויה במשך ימים רבים לאחר המתקפה של ישראל ב-1 באפריל ליד שגרירות איראן בדמשק. קטעים ששודרו בטלוויזיה הממלכתית של איראן הראו שהמתקפה האיראנית ב-13 באפריל החלה לאחר שמפקד משמרות המהפכה, גנרל חוסיין סלאמי, דיבר בטלפון עם מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה, הגנרל אמיר עלי חאג'יזדה. "פתח במבצע 'הבטחה אמיתית' נגד בסיסי המשטר הציוני", הורה סלאמי.
הנזק בבסיס נבטים
(צילום: דובר צה"ל)
כשהטילים שוגרו, אזרחי איראן עצרו הכול וצילמו עם הטלפונים הניידים שלהם את רעשי השיגור ממכוניותיהם וממרפסות בתיהם. קטעי וידאו שניתחה AP הראו שהיו אתרי שיגור רבים, כולל בפאתי אראק, המדאן, איספהאן, כרמאנשאה, שיראז, טבריז וטהרן. קטעים מטושטשים שפורסמו לאחר מכן ברשתות החברתיות הצבאיות הפרו-איראניות הראו טילים משוגרים ממנשאי שיגור ניידים על גבי משאיות. הכטב"מים המתפוצצים מסוג שאהד, שבהם רוסיה השתמשה רבות במלחמתה נגד אוקראינה, שוגרו גם כן ממשאיות נוסעות.
הכטב"מים בצורת משולש יצאו ראשונים, והגיעו למטרותיהם תוך שעות. אחריהם הגיעו טילי השיוט מסוג פאווה, להם לקח זמן קצר יותר להגיע, ולבסוף הטילים הבליסטיים מדגמי עימאד, קדר וחייבר שיקאן, להם נדרשו כמה דקות בלבד להגיע ליעד - לפי ניתוח של "פרויקט ויסקונסין לשליטה בנשק גרעיני". כטב"מים וטילים שוגרו גם מתימן על-ידי המורדים החות'ים הנתמכים על-ידי איראן.
גורמים ישראלים העריכו שאיראן שיגרה 170 כטב"מים, 30 טילי שיוט ו-120 טילים בליסטיים. בירדן, עיתונאי AP תיעד מה שנראה כמו טיל בליסטי שיורט מעל האטמוספירה, ככל הנראה על-ידי טיל חץ 3 ישראלי, כשהפיצוץ קרן החוצה כמו מעגל. ארה"ב, בריטניה, צרפת וירדן סייעו לישראל ביירוט המתקפה. האמריקנים טענו כי יירטו 80 כטב"מים מתפוצצים ולפחות שישה טילים בליסטיים. גם מערכות ההגנה האווירית של ישראל הופעלו כמובן, אך ב-AP טוענים כי הטענה הישראלית הראשונית על יירוט של 99% מהפריטים נראית כהגזמה.
שיגור טיל העימאד במסגרת ניסוי באיראן, 2016
"ברור שאותה מתקפה לא הייתה משהו סמלי שמנסה להימנע מנזק, זה היה ניסיון רציני להתגבר על מערכות ההגנה הישראליות", אמר החוקר היינץ. גורמים אמריקנים אמרו ל-AP כי הם מעריכים שכ-50% מהטילים האיראניים נכשלו בשיגור או התרסקו לפני שהגיעו למטרתם.
מה הלאה מבחינת איראן?
בעבר, האיומים האיראניים לנקום בישראל בדרך כלל באו לידי ביטוי במתקפות של המיליציות הפרו-איראניות, או בתקיפות המכוונות למטרות ישראליות במקומות אחרים, כמו שגרירויות או תיירים בחו"ל. הגיאוגרפיה מגבילה את האפשרויות למתקפה צבאית ישירה מצד איראן, שכן אין לה גבול משותף עם ישראל, ושתי המדינות נמצאות במרחק של כ-1,000 קילומטרים זו מזו במרחק הקצר ביותר.
חיל האוויר של איראן כולל צי ישן של מטוסי קרב מסוג F-14 טומקט ומיג-29 מימי המלחמה הקרה, אך הם לא יהוו יריב למטוסי ה-F-35I של ישראל ולמערכות ההגנה האווירית שלה. זה אומר שאיראן תצטרך שוב להסתמך על טילים וכטב"מים ארוכי טווח אם תרצה לתקוף. היא גם עשויה לקבל עזרה מבעלות בריתה כמו חיזבאללה מלבנון והחות'ים מתימן כדי לבלבל את מערכות ההגנה האווירית של ישראל ולהעמיס עליהן.
כמו כן, תמיד קיים ברקע הסיכון שטהרן תפתח נשק גרעיני, איום שמנהיגי איראן חזרו עליו בחודשים האחרונים. בעוד טהרן טוענת שהתוכנית הגרעינית שלה היא למטרות שלום, סוכנויות הביון המערביות והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) אומרות שלרפובליקה האיסלאמית הייתה תוכנית גרעינית צבאית מאורגנת עד שנת 2003.
סוכנויות הביון האמריקניות ציינו בדוח מיולי האחרון שאיראן "נקטה פעילויות שמציבות אותה במקום טוב יותר לייצור כלי גרעיני, אם תבחר לעשות זאת". עם זאת, בניית נשק ומזעורו במטרה להניח אותו על טיל בליסטי עשויים לקחת שנים. "איראן מחזיקה במלאי הגדול ביותר של טילים בליסטיים באזור וממשיכה לשים דגש על שיפור הדיוק, הקטלניות והאמינות של המערכות הללו, והיא כנראה משלבת את הלקחים שנלמדו מהמתקפה באפריל", נכתב באותו דוח.
