למרות התיעודים הרבים, באונר"א טוענים - "ישראל לא העבירה הוכחות למעורבות בטרור": שבוע וחצי אחרי שהכנסת אישרה ברוב עצום, את הפסקת פעילות אונר"א בישראל, באו"ם קיימו הערב (רביעי) דיון בנושא, שבו ביקרו בחריפות את המהלך. למרות שישראל הגישה לאו"ם הוכחות על מעורבותם של אנשי אונר"א בטבח 7 באוקטובר, מזכ"ל סוכנות הסעד לפליטים פלסטינים, פיליפ לזריני, התעקש שאלו לא התקבלו.
ביולי האחרון, העבירה ישראל לידי האו"ם חומרים רבים בנושא, בהם רשימה של 100 פעילי חמאס מהזרוע הצבאית של ארגון הטרור העובדים באונר"א, אבל סוכנות הסעד לא נקטה שום פעולה מולם. "דרשנו מממשלת ישראל הוכחות למעורבות של עובדי אונר"א בטרור ולא קיבלנו", טען לזריני בדיון. "לאונר"א אין שירות מודיעין והיא לא יכולה לטפל בטענות כשאין להם הוכחות ומשתמשים בהן כדי לסכן את קיומה של הסוכנות".
טילים שאותרו בארגזי אונר"א
(צילום: דובר צה"ל )
כבר בנובמבר אשתקד מחקר של מכון המחקר והמדיניות הבינלאומי IMPACT-se, החוקר ומנתח תכני ספרי לימוד בעולם לעידוד שלום וסובלנות, מצא כי מורים ובתי ספר של אונר"א חגגו את טבח 7 באוקטובר. נתונים אחרים הצביעו על כך שיותר מ-100 מאה מחבלי חמאס והג'יהאד האיסלאמי שביצעו פיגועי טרור ורצחו אזרחים ישראלים הם בוגרי מערכת החינוך של אונר"א.
"אם אונר"א תפסיק להתקיים יימנע חינוך מעשרות אלפי בני נוער בעזה והם ישקעו בקיצוניות", אמר הערב לזריני, שטען כי שליש ממתקני אונר"א הושמדו במהלך המלחמה. יש לציין כי בשנה האחרונה חשפו כוחות צה"ל ממצאים, שלפיהם באתרי הסוכנות התחבאו מחבלים והוסלקו אמצעי לחימה. לדבריו, מטה אונר"א בירושלים הועלה באש. הוא קרא להעמיד לדין את האחראים ולנהל חקירה עצמאית כיוון שהוא לא סומך על הרשויות הישראליות.
"היום מיליוני פליטים פלסטינים חוששים שהשירותים הציבוריים שחייהם תלויים בהם ייעלמו", אמר לזריני. "חוששים שימנעו מילדים חינוך, שמחלות לא יטופלו ושלא תסופק עזרה סוציאלית. 17 אלף עובדים בגדה המערבית חוששים שיאבדו את עבודתם באונר"א, האוכלוסייה בעזה חוששת שערוץ החיים היחיד שלהם ייקטע. ללא התערבות ממדינות חברות, אונר"א תתמוטט והפלסטינים ידרדרו לכאוס".
לזריני קרא למדינות לפעול בדחיפות "למניעת ההתפתחות ההרסנית" בעקבות החקיקה בישראל. "שינויים במנדט אונר"א הם באחריות העצרת הכללית ולא של מדינות. אני קורא לכך שמדינות יבטיחו שכל תוכנית עתידית תכלול את מעורבות אונר"א, שמדינות ימשיכו להעביר מימון ולא יאפשרו שהסוכנות תחדל לפעול", כמו כן, התריע לזריני כי "נטרול הסוכנות יעלה יותר מחצי מיליארד דולרים. עתיד הפליטים הפלסטינים הוא אחריות משותפת. הודות לאונר"א תושבי עזה שרדו עד כה".
ראש הסוכנות תקף את ישראל, ואמר כי החקיקה היא "הצעד האחרון בקמפיין שמטרתו לעשות דה-לגיטימציה לאונר"א ולסכן את תפקידה בהעברת סיוע חירום לפלסטינים". לדבריו, "מתחילת המלחמה בכירים ישראלים תיארו את נטרול אונר"א כיעד מלחמה. החקיקה נועדה לשים קץ לזכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית והשאיפות לפתרון פוליטי צודק".
"איפה מנדט אונר"א מאפשר לחטוף?"
לדיון באו"ם הגיעה מייה שם, שורדת השבי ששוחררה במסגרת עסקת החטופים אחרי 55 ימים ברצועה. "לאורך כל התקופה בשבי עונתי עינויי גוף ונפש, ומחבל חמאס ישב מולי בחדר חשוך כשנשק מכוון לראשי. אף גורם הומניטרי לא הגיע לראות מה מצבי ומצב היד שלי הלך והחריף", סיפרה. "ביום ה-50 הורדתי אל מנהרות הגיהינום 60 מטר מתחת לאדמה, שם הוחזקתי בכלוב קטן עם עוד חמש נשים ישראליות. שני מחבלים חמושים דאגו שנשב בחושך בשתיקה ואימה. כולנו היינו מבוהלות, מורעבות, פצועות והמומות.
"עברה יותר משנה מאז הטבח הנורא שעברנו ואף אחד באו"ם לא נקף אצבע כדי לשחרר את חברותיי, כדי לשחרר זקנים חולים, גברים צעירים, ואמא אחת עם שני תינוקות", הוסיפה. "אני עומדת כאן כדי לזעוק את זעקת 101 החטופים והחטופות שעדיין נמצאים במרתפי הגיהינום כבר 397 ימים. אני ההוכחה שאפשר להציל אותם".
היא קראה למשתתפים: "תביטו בי. אני קוראת לכם להציל את מי שעוד ניתן להציל ולהחזיר גם את מי שאינו בחיים לקבורה הולמת. ברגע הזה, 60 מטר מתחת לאדמה בתוך כלוב אפל, בלי אוויר מקופלות החברות שלי. הלב שלי איתן שבוי בעזה. אני עומדת כאן רועדת מאימה ודורשת מכם, להחזיר את כולם הביתה עכשיו. תהיו בני אדם, תזעקו את הזעקה שלנו, תעזרו לנו להחזיר אותם הבית".
שגריר ישראל באו"ם דני דנון אמר כי דיבר "פעמים רבות על עתידה של עזה ללא חמאס - כך גם לגבי אונר"א". הוא הדגיש כי "ללא אונר"א, שיתוף הפעולה יכול לפרוח. ללא אונר"א, ניתן יהיה לסמוך על עובדי הסיוע. בלי אונר"א, ילדי עזה ילמדו על שלום, ולא על שנאה. הגיע הזמן להמשיך הלאה ולבנות דרך חדשה כדי שהאו"ם יוכל להחזיר את שלמותו ולקיים את הבטחתו לתמוך בשלום ובביטחון".
דנון הוסיף: "אוזלת היד המקצועית של אונר"א נמצאת בצל של הכישלון המוסרי של הארגון. במנדט זה, מטרת אונר"א הייתה לספק בריאות, השכלה ושירותים חברתיים. עכשיו תראו לי, איפה במנדט הזה מתואר לחטוף אזרחים? איפה מתואר לרצוח חפים מפשע? ומה דעתכם על אחסון נשק למחבלים? מה הקשר של פשעים אלו למנדט של אונר"א?".
השגריר הפלסטיני באו"ם ריאד מנסור השתתף גם הוא בדיון, ותקף את החקיקה. "מתקפה זו נגד האו"ם ונגד אונר"א, שאחראית לשירותים של מיליוני פלסטינים באזור, היא חלק מהניסיונות של ישראל לפגוע בשאלה הפלסטינית שאינה ניתנת להפקעה".
לדבריו, "עיוותים או איומים (על הסוכנות, א"א) לא שינו זאת ולא צריכים לשנות את המנדט שניתן לאונר"א. האם הקהילה הבינלאומית תנטוש את הפלסטינים והאנושיות או שתפעל להחזיר את האמון בחוק והסדר הבינלאומי? אנחנו עדים למלחמה חסרת תקדים על האו"ם. איך ישראל יכולה לעשות זאת גם בשטח, גם כאן, ועדיין לקרוא לעצמה חברה בארגון זה? אנחנו קוראים לכולם לפעול עכשיו למען המחויבות הקולקטיבית של הקהילה הבינלאומית להגן על הסוכנות והפלסטינים שהיא נועדה לסייע להם בכפוף לאמנת האו"ם".
