גל הטרור שפקד בשבועיים האחרונים את מדינת ישראל העלה חששות אצל תושבים רבים ברחבי המדינה, וחלקם החליטו לקחת את האחריות לידיים ולא לסמוך רק על כוחות הביטחון הסדירים.
הרצון להגן על הבית באופן אישי קיבל חיזוק גם מראש הממשלה נפתלי בנט, שביקש מהישראלים שיש להם נשק לשאת אותו איתם. ממש כמו אותם אזרחים שנטרלו את המחבל בשניים מהפיגועים בגל הנוכחי.
לצד נשיאת הנשק האישי, השר לביטחון פנים עמר בר לב קרא השבוע לאותם ישראלים מודאגים להתנדב למשמר האזרחי. האם זה הגוף שייתן את הפתרון הכי טוב? ואולי דווקא התארגנויות מקומיות יעשו עבודה טובה יותר?
"חווינו חוסר אונים מול הגורמים שאמונים על הביטחון"
רוב ההתארגנויות המקומיות להגנה על רכוש או חיי אדם לא נוצרו בגל הטרור הנוכחי, אלא הרבה קודם. "לפני כשנה חווינו גל של פריצות במודיעין עילית. זה התחיל בשכונה אחת וזלג לשכונות נוספות", סיפר אברמי בורנשטיין, ממתנדבי ארגון השומרים – התארגנות שמירה חרדית במודיעין עילית.
"חווינו חוסר אונים מול התופעה ומול כל הגורמים שלכאורה אמונים על הביטחון שלנו. החל מהצבא, כי מדובר בפלסטינים שנכנסים אלינו, והמשטרה, כי מדובר בגנבים שנכנסים לדירות ומרוקנים הכול בזמן שבבית יש אימהות וילדים".
8 צפייה בגלריה
פלסטינים חוצים את גדר ההפרדה כדי להגיע למודיעין עילית, כפי שתיעדו מצלמות ארגון השומרים
(השומרים, מודיעין עילית)
לדבריו, "יש לנו קב"ט ורבש"צ וסיירים של העירייה שאחראים על הביטחון, וגם מהם לא קיבלנו מענה. הבנו שהגופים האלה טייחו אותנו בטענות שזה חד פעמי ונוער שוליים. ידענו שמדובר בערבים שנכנסים מהגדר, מתצפתים על הדירות ומחכים לשעות הבוקר המוקדמות כדי להיכנס".
בשנה שחלפה הצטרפו עשרות מתנדבים לארגון השומרים, שעומדים לילה אחר לילה על הגגות וצופים על הבתים. מלבד התצפיות הם מקבלים מידע מהתושבים ומחדר מצלמות שהקימו. "בערך חודש אחרי תחילת הפעילות תפסנו חולייה של ערבים באמצע סעודת שבת. מדובר במחבלים, כי הם נכנסים לגנוב כשהמשפחה ישנה, ואי אפשר לדעת לאן זה יכול להגיע אם מישהו יתעורר".
"במקרה אחר תפסנו גנב אחד, קשרנו אותו והזמנו משטרה. הוא נלקח לחקירה ואחרי כמה ימים שוחרר כי לא היו הוכחות. אבל אחרי התפיסה היו כמה שבועות של שקט עד שהגניבות חזרו", סיפר בורנשטיין. "המטרה שלנו היא לעצור אותם על חם, כי הבנו שהצבא רק מבריח אותם ולא עוצר. אין להם עניין לתפוס אותם, וההרתעה היא בתפיסה".
הארגון הוותיק ביותר שפועל בשטח, במקום שהמשטרה מתקשה לסייע בו, הוא "השומר החדש", שכבר שנים מסייע לחקלאים בשמירה על שדותיהם. "המושג של 'Neighborhood Watch' זה דבר שכיח ומקובל כמעט בכל מקום בעולם", הסביר יואל זילברמן, מייסד ומנכ"ל הארגון.
"אנשים שרוצים להרגיש בטוחים בשכונה שלהם, עובדים בצורה מסודרת ומכירים הכי טוב את כל הרחובות. הם פשוט חיים שם ביום יום יותר מכל שוטר", הוסיף זילברמן. "בישראל המצב מאוד קשה. כשהקמנו את הארגון התמקדנו בשטחים הפותחים כי תמיד אמרנו שצריך לשמור על המרחבים הפתוחים שמקיפים אותנו, כי ברגע שההגנה הזו תתפרק – הבאים בתור יהיו אלו שנמצאים במרחב האורבני".
מי שהרגישו חוסר ביטחון בעיר שלהם, עוד לפני הפיגוע הרצחני בשבוע שעבר, הם תושבי באר שבע, שהקימו עוד לפני גל הטרור משמרות עירוניות משלהם. "אחרי שנחשפנו למחסור בכוח אדם במרחב נגב של המשטרה התחלנו את היוזמה, ולפני יומיים גם התחלנו לעבוד בשטח", סיפר אלמוג כהן, יו"ר הוועד להצלת הנגב וממקימי סיירת בראל.
"אנחנו מוציאים כוחות של אנשים חמושים על פי חוק, והם מסתובבים בנקודות אסטרטגיות למקרה של חס וחלילה אירועי פח"ע (פיגועים – רכ"פ) באזור באר שבע, עומר, מיתר, להבים וערב", תיאר.
"בין כה וכה המשטרה לא קיימת פה"
ההתארגנויות האזרחיות נתקלות לא פעם בהתנגדות בשטח, דווקא מצד המשטרה וכוחות הביטחון. "מההקמה היינו יחד עם המשטרה עד לאירוע השיא בכנס שארגנו. ארבעה ימים לפני הכנס המשטרה ביטלה את השתתפותה בו בעקבות טענות שאנחנו מיליציה", סיפר כהן.
המשטרה טענה אז שביטלה את שיתוף הפעולה אחרי שהסבירו לוועד שלא ניתן לגייס תרומות ליחידה שפועלת תחת המשטרה, אך גיוס התרומות נמשך. בוועד טענו מנגד, שבעקבות ההבהרה הם החליטו לשנות את ייעוד התרומות, אך למרות זאת המשטרה לא המשיכה בשיתוף הפעולה.
"אנחנו ממשיכים בלי המשטרה, כי בין כה וכה המשטרה לא קיימת פה. אנחנו לא צריכים כלום מהמשטרה", הוסיף כהן. "יש לנו תמיכה ציבורית שהלוואי והייתה למשטרה. בקרב האופרטיבי המשטרה מפסידה. בסופו של דבר, מי שעצר את המחבל הנאלח בעיר זה אזרח. משטרה שלא יודעת לעשות בדק בית ולהבין איפה היא חלשה אף פעם לא תהיה חזקה".
את התחושה שהמשטרה לא נותנת מענה ראוי, ולכן יש צורך בהתארגנויות האזרחיות, מרגישים גם במודיעין עילית. "המשטרה לא נמצאת בכל מקום, ובמקרה הטוב תגיע בתוך חמש דקות, או בתוך 45 דקות במקרה הרע", אמר בורנשטיין.
"אנחנו שומרים על הבית, וזה הנשק הכי חזק שלנו. אנחנו נותנים להם תחושת ביטחון", הוסיף. "זה לא התחביב שלנו, אבל אנחנו מרגישים בסכנה. חלק מהמתנדבים עם נשק וחלק עם אלות או כל דבר אחר שיכול לגרום להם לביטחון אם יתפתח עימות".
"זה לא התחביב שלנו, אבל אנחנו מרגישים סכנה. אני חושב שזה לא הפתרון הנכון, אבל כרגע אנחנו מרגישים שהאחריות בידיים שלנו"
לדבריו, ההתארגנות המקומית היא לא הדבר האידיאלי, אלא כורח המציאות. "אני חושב שזה לא הפתרון הנכון, זה מטיל עליי, על המשפחה שלי והעבודה שלי עול אמיתי. זה לא מה שצריך להיות מכל מיני סיבות. אבל כרגע אנחנו מרגישים שהאחריות בידיים שלנו. אם לא נשמור נתעורר לעוד גניבה או חלילה אירוע מסוכן יותר".
"המדינה גדלה אבל המשטרה לא", הסביר זילברמן את הקושי המרכזי של משטרת ישראל. "המשטרה של היום היא אותה משטרה מלפני 20 שנה, ואולי אפילו קצת יותר קטנה. מג"ב לא גדל, ואנחנו תופסים אותם בצדק ככוח מאוד משמעותי. אנחנו חולמים שהמתנדבים שלנו יהיו תחת מעטפת של מג"ב, זה הגוף הכי מתאים בין הצבא למשטרה, וגוף שהציבור מאמין בו, לעומת המשטרה".
התוכנית הממשלתית – והמחלוקת
הרצון של השומר החדש לצרף את מתנדביו לשורות מג"ב לא נאמר באוויר. התוכנית הממשלתית "מתמיד" של המשרד לביטחון פנים, מג"ב והמשרד לפיתוח הנגב והגליל עוסקת בדיוק בזה – הקמת בסיסי מתנדבים בצפון הארץ ובדרומה, כדי לעבות את הכוחות במקרה הצורך.
כבר הרבה שנים נעזרים במג"ב בארגונים אזרחיים כדי לסייע בגיוס מתנדבים לארגון. ברגע שהמתנדב התגייס לתוכנית הוא הופך ל"מתמיד" – שלפי המשרד מדובר באיש מג"ב לכל דבר ועניין. "הבנו שצריך למסד יותר חזק את עולם המתנדבים", סיפר תומר לוטן, מנכ"ל המשרד לביטחון פנים.
במסגרת התוכנית נעשתה פנייה גם אל "השומר החדש". "מפקד מג"ב הגיעו אלינו בספטמבר עם הצעה להקים יחידה משותפת, שכבר בינואר הקרוב תמנה אלף מתנדבים. כל זה, לדבריו, כחלק מההיערכות לקראת שומר החומות 2", סיפר זילברמן.
"הרעיון הוא יחידה טריטוריאלית ולא מרחבית כפי שעבדנו עד כה, כי המטרה היא שאם קורה אירוע במקום שהוא לא יישוב המתנדב עדיין הוא יוכל לעבור באירוע. הוא רצה ליצור גמישות. זה אמנם שינוי קטן, אבל משמעותי מאוד בתפיסה", הוסיף.
אבל אז חל עיכוב בתוכנית – והחלה המחלוקת. ב"שומר החדש" טענו שהשר בר לב ביטל את התוכנית משיקולים פוליטיים. "מדובר במתנדבים אוהבי הארץ, משרתי מילואים מכל סוגי החברה. אבל 'יוזמת אברהם' תקפו אותנו בבורות וברוטליות בוועדה לביטחון פנים בכנסת, והכול נעצר".
במשרד לביטחון פנים דוחים בתוקף את הטענות של השומר החדש. "בשום שלב, מאז שהתוכנית הוחלטה לפני שלושה חודשים ועד היום, לא היה אף אחד שביקש או הציע לעצור את התהליך בשום שלב, לא השר ולא אחרים", ציין מנכ"ל המשרד לביטחון פנים.
לדבריו, העיכוב היחידי בתוכנית קשור להעברת הכסף מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל למשרד לביטחון פנים, תהליך שעובר דרך ועדת הכספים של הכנסת, אבל כמו נושאים רבים אחרים נתקל בקשיים בשל יחסי האופוזיציה והקואליציה. למרות זאת, הוא אופטימי שעוד לפני פסח התקציב יעבור.
לוטן ציין כי כבר היום יש כ-8,000 מתנדבים של מג"ב, והקמת הבסיסים במסגרת התוכנית היא שדרוג של המצב הקיים במטרה לתת מענה לביקושים ההולכים וגדלים של מתנדבים. "ההערכה שלנו שאחרי הקמת הבסיסים הללו ייווצר 'מפעל גדול' של מתנדבים ונראה מספרים של יותר מ-10 או 12 אלף מתנדבים עד לסוף השנה".
מה עם המשמר האזרחי?
לצד ההתנדבות במג"ב, יש גוף ותיק יותר שפועל על בסיס מתנדבים ברחבי הארץ – המשמר האזרחי. השר לביטחון פנים בר לב קרא השבוע לאזרחי המדינה להתנדב למשמר האזרחי כדי להגביר את תחושת הביטחון ברחבי ישראל, אך האם הגוף הזה עדיין רלוונטי ויכול לעמוד במשימה?
"המשמר האזרחי הוא מכפיל כוח גם בשגרה וגם בחירום. אין תחליף למערך אזרחי, כי למשטרה יש עוד הרבה דברים שהיא עוסקת בהם בשגרה הלא פוסקת", אמר נצ"מ בדימוס אמנון איצקוביץ', לשעבר רמ"ח מתנדבים במשטרה.
"אני חושב שכל אזרח שיוצא החוצה ולובש מדים, או מתנדב עם אפודה זוהרת, זה מהווה כוח ונותן ביטחון. מה האזרח רוצה? שיהיה ביטחון. כשאתה יוצא לשווקים, לטייל, לקניון, אתה רוצה ביטחון ולא רוצה להיות כל הזמן עם עיניים בגב. בתקופתי ניסינו לייצר מערך כזה ולמצב אותו נכון במשטרה, כי זה מערך שהיה פחות נחשב מכל הבחינות, והיום יותר נחשב", סיפר מי שהיה מפקד המשמר האזרחי בשנים 2018-2014.
"כל אזרח שיוצא החוצה ולובש מדים, או מתנדב עם אפודה זוהרת, מהווה כוח ונותן ביטחון"
במשרד לביטחון פנים מודים שהמשמר האזרחי הוא לא כפי שהיה בשיאו. "לפני עשור או 15 שנים היו יותר מ-50 אלף מתנדבים והיום יש כ-26 אלף מתנדבים", אמר לוטן. "הנושא הזה נשחק ולא היה בתשומת הלב של משטרת ישראל והמשרד לביטחון פנים".
במקביל לקריאה של בר לב, במשרד פועלים על תוכנית לשיקום המשמר האזרחי. התקציב לאותה תוכנית יילקח מ-180 מיליון השקלים שהוקצבו השבוע לתגבור המשטרה בעקבות גל הטרור הרצחני. "המטרה שלנו היא להביא לעוד 6,000 מתנדבים במשמר האזרחי בתוך חצי שנה. זה היעד".
לצד הרחבת התקציבים, ההבנה במשרד לביטחון פנים היא שיש בעיות בהליך הגיוס למשמר האזרחי, שמונעות מאזרחים רבים להתנדב. "הבנו שצריך לטפל גם בבירוקרטיות שמקשות כיום על ההתנדבות. עשינו תהליכים לקיצור הבירוקרטיה כדי לאפשר לאנשים להתנדב במהירות, ועם הקריאה לציבור והקמפיין שנעלה אנחנו מקווים שנצליח לעשות שינוי".
יחד עם ההבנה שהמשמר האזרחי יכול לסייע בהגברת תחושת הביטחון, נצ"מ בדימוס איצקוביץ' סבור שאין תחליף לתגבור כוחות המשטרה הסדירים. "המשימות רק הולכות ומתרבות והמשטרה קטנה, זה לא הגיוני. לאורך שנים המשטרה מוחלשת ונחלשת על ידי קובעי המדיניות. מה זה אומר שהודיעו שיקימו חטיבה במג"ב? ייקחו מפה ומשם ויקימו, זה לא שהמשטרה תקבל תקנים. אולי אני טועה, מקווה שכן".
"בסוף המשטרה צריכה להיות תלויה בכוחות הסדירים ובכוחות הקבע שלה, ולא בגורמים אזרחיים", סיכם. "זה נחמד וחשוב, אבל בל נשכח שאם יש מקרה חירום האזרחים האלה יישארו בבית עם המשפחות שלהם. אם מחר יהיה אירוע כל אחד ידאג למשפחתו. האם הסד"כ (סדרי הכוחות – רכ"פ) הנוכחי של המשטרה מספיק? ממש לא".
"לא רוצים מיליציות חמושות באופן לא מוסדר"
עד שכל התוכניות הממשלתיות יצאו לפועל, ההתארגנויות האזרחיות ממשיכות לפעול במרץ, ומנסות לשתף פעולה כמה שניתן עם המשטרה והרשויות.
"אני חושב שצריך להיות שיתוף פעולה בין המתנדבים לשיטור", אמר בורנשטיין ממודיעין עילית. "יצרנו שיתופי פעולה עם המשטרה והביטחון של העיר, ואחרי חצי שנה העירייה עובדת איתנו יד ביד. במימון העירייה פרסנו מצלמות ייעודיות בשטחים אסטרטגיים בשכונות ובגדר".
לפי בורנשטיין, ביחסים עם המשטרה יש עדיין מקום לשיפור. "הבלשים יושבים אצלנו הרבה פעמים בחפ"ק, אבל נוצר מצב שכל האחריות והעול הזה נופלים עלינו. מקווים שלפחות המשטרה תיקח יותר אחריות על הניהול של המשמרות והמתנדבים, וישחררו קצת אותנו".
בארגון "השומר החדש" מתגאים בשיתוף פעולה שוטף עם המשטרה ומג"ב, ובעקבות כך ערכו מפגש זום עם מובילי התארגנויות ביטחון עצמאיות כדי לשמוע אותם ולהמליץ להם כיצד לפעול. "אנחנו לא רוצים שיסתובבו מיליציות חמושות ברחובות באופן לא מוסדר", אמרו גורמים בארגון.
"אנחנו ממש לא רוצים לייצר מצב שהיוזמות המקומיות שיקומו יהפכו לרועץ למשטרה ולמג"ב", הבהיר זילברמן. "אם המשטרה תצטרך לייצר כיבוי שריפות על התארגנויות שיכולות לסכן חיי אדם בצורה לא מקצועית ולא מערכתית, אלא רק מקומית, בפועל זה יסכל את היכולת של המדינה להגן על האזרחים שלה".
"המדיניות שלנו היא שאזרח שרוצה לפעול למען חיזוק הביטחון האישי זה מבורך, וצריך לנהל אותו לתוך עולם מנוהל, מפוקח ועם אמצעים", אמר לוטן. "כל אזרח שרוצה לעשות משהו – אנחנו חד משמעית רוצים אותו כמתנדב במשטרה או מג"ב, ולא באיזו מיליציה או התארגנות מקומית פיראטית חסרת סמכויות, מנותקת מהקשר, מודיעין ואמצעים, והיא לא מוכוונת פיקוד".
גם נצ"מ בדימוס איצקוביץ' סבור שצריך להדריך את ההתארגנויות כך שיהיו כפופות למשטרה ולחוק. "אם אתה רוצה להיות גוף עצמאי אתה צריך להיות כפוף לחוק, זה צריך להיות מעוגן ומוסדר. כל גוף שעובד יחד עם המשטרה זה מבורך ונכון שזה יקרה, כל אדם ואזרח שיש לו אפשרות לבוא ולתרום את חלקו – המשטרה תמיד תשמח".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה לחלק מהטענות: "אנו מצרים על ניסיון להטיל דופי בפעילותם של שוטרי משטרת ישראל, שכן כפי שהוכחנו פעם אחר פעם במשך השנים האחרונות, שוטרי משטרת ישראל פעלו וימשיכו לפעול סביב השעון במאבק בתאונות הדרכים, בפשיעה החמורה והמאורגנת, בתופעות פשיעה הפוגעות בחיי האזרחים הנורמטיבי ואל מול הטרור והמחבלים באשר הם, במקצועיות, בנחישות וללא מורא, לנטרל כל איום או סכנה מיידית בחירוף הנפש, ולהגן בגופם על אזרחי מדינת ישראל, בכל זמן ובכל מקום. גם אמירות חסרות אחריות מעין אלו לא ירפו את ידי המשטרה מהמשך אכיפה נחושה, מקצועית, שוויונית ובלתי מתפשרת".
