מרטין אינדיק, ששימש שגריר ארה"ב בישראל בשתי קדנציות - בשנים 1997-1995 ובין ינואר 2000 ליולי 2001, הלך היום (חמישי) לעולמו בגיל 73.
אינדיק נולד בלונדון למשפחת מהגרים יהודים מפולין, וגדל בסידני, שם השיג תואר ראשון בכלכלה לפני שהגיע לאוניברסיטה העברית בירושלים. את מלחמת יום הכיפורים ב-1973 העביר אינדיק, שמגדיר עצמו ציוני עד היום, כסטודנט צעיר בעברית. ל"ידיעות אחרונות" סיפר כי היום שבו פרצה המלחמה, עם כבישים מלאי מכוניות ואזעקות, נצרב לו - והוא סוחב איתו את התחושה כל חייו.
עשר שנים אחר כך הפך לאזרח אמריקני, והחל להשתלב בפוליטיקה הוושינגטונית. הוא נחשב למקורב למחנה קלינטון, ושימש עוזרו המיוחד. הוא גם ניהל את תחום המזרח הקרוב במועצה לביטחון לאומי שלו, והיה חבר בכיר בצוות השלום של מזכיר המדינה לשעבר וורן כריסטופר.
אינדיק, ששימש סגן נשיא מכון ברוקינגס, גם היה בעבר השליח האמריקני למזרח התיכון, והיה אמון על התיווך במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים מטעמו של נשיא ארה"ב ברק אובמה. אינדיק כיהן בתפקידו קרוב לשנה, מבלי שהצליח להביא לפריצת דרך משמעותית בתהליך השלום. אחרי שפרש ב-2014 שב לכהן כסגן נשיא מכון ברוקינגס.
בריאיון ל"ידיעות אחרונות", באוקטובר האחרון, סיפר אינדיק שב-7 באוקטובר, כשהתעורר בביתו בניו יורק, הטראומה חזרה לו תוך שניות. "יש כל כך הרבה דמיון בין מלחמת יום כיפור לטרגדיה הנוראית הזו", אמר. "אלמנט ההפתעה, כישלון המודיעין, אלה מאוד דומים, גם אם הפרטים שונים. גם הכישלון הרחב יותר של אובדן ההרתעה והביטחון העצמי המופרז של ישראל מזכירים את יום כיפור, אבל כישלון התגובה המיידית כאן היה חמור בהרבה.
"ביום כיפור הופתענו, אבל ההקפצה הייתה מיידית, מטוסי חיל האוויר הוזנקו תוך דקות. זה בלתי נתפס שלקח עשר שעות עד שחיילים הגיעו לעוטף עזה, פשוט בלתי נתפס, ואני לא יודע אם למישהו יש הסבר סביר לכך. ויש הבדלים גם מבחינת הצד השני. בדיעבד הבנו שב-1973 אנואר סאדאת הלך למלחמה כדי לייצר תנאים לעשות שלום. זה לא מה שחמאס עושה, זה ארגון טרור, אין לו ניואנסים, הוא רוצה לחסל את ישראל״.
אינדיק, חבר המפלגה הדמוקרטית כל חייו, כאמור, אמר שמה שהנשיא ג'ו ביידן עשה בימים הראשונים, יחד עם הביקור חסר התקדים בישראל, היה משמעותי. "ביידן הבין את מה שביל קלינטון הבין כשיצחק רבין נרצח. שני הנשיאים האלה ראו את קריסת הביטחון העצמי והחרדה העצומה בישראל, וידעו שהתפקיד הראשוני שלהם הוא לגרום לאנשים בארץ להבין שהם לא לבד, שארה"ב כאן. אני חושב שאנשים שזו הפעם הראשונה שהם עוברים טראומה לאומית בסדר גודל כזה, אולי לא מבינים את החשיבות הפסיכולוגית בידיעה ש׳דוד ג'ו׳ מאמריקה שומר עליהם".
