יריות, צרחות, צחוק מפחיד: האי הדרום קוריאני גנגווה השוכן בסמוך לגבול עם צפון קוריאה מופצץ בחודשים האחרונים לא בטילים או בכטב"מים, אלא בצלילים מקפיאי דם שאותם משדרת לעברם ארצו של קים ג'ונג און, כחלק מניסיונה של המעצמה הגרעינית להוציא את תושבי הדרום מדעתם.
9 צפייה בגלריה
אהן היו-צ'אול בסמוך לגבול עם הצפון. במקום חרקים וציפורים, שומעים "סרטי אימה משנות ה-70"
(צילום: ANTHONY WALLACE / AFP)
לפני שמבצע הרעש הצפון קוריאני יצא לדרך, קים יון-סוק בת ה-56 הייתה נרדמת כשברקע קול תנועת החרקים, ומתעוררת לצלילי הציפורים המצייצות. עכשיו לעומת זאת היא נשארת ערה כל הלילה בגלל קולות שכאילו נלקחו מסרט אימה דל תקציב ומושמעים בווליום מחריש אוזניים. "הקולות השלווים של הטבע פשוט נעלמו", היא אומרת. "כל מה שאנחנו שומעים זה רעש".
צפון קוריאה ודרום קוריאה הן אויבות ותיקות. אף שמלחמת קוריאה שהתנהלה ביניהן מ-1950 עד 1953 הסתיימה כבר לפני יותר מ-70 שנה, השתיים עדיין נמצאות טכנית במצב של מלחמה משום שלא נחתמו ביניהן הפסקת אש או הסכם שלום. בתחילת שנות ה-2000 חלה התקרבות מסוימת ביניהן, אבל אחר כך חלה שוב הידרדרות ביחסים, ובחודשים האחרונים מגיעה המתיחות לשיא. שליט הצפון קים הגביר את ניסויי הטילים שלו, הידק את שיתוף הפעולה הצבאי עם רוסיה, שיגר אל הדרום אלפי בלונים נושאי שקיות עמוסות בזבל – וגם הכריז על סיאול כ"אויבת ראשית", תוך שהוא מאיים עליה במכת אש חסרת רחמים.
קמפיין הרעש יוצא הדופן הוא חלק בלתי נפרד מההסלמה הזו. מבצע ההטרדה החל בחודש יולי, ומאז משדרת צפון קוריאה אל הדרום את הצלילים הבלתי נסבלים לאורך חלקים גדולים של היממה באמצעות מגברים שהציבה בסמוך לקו הגבול. הקצה הצפוני של גנגווה, אי השוכן בשפך נהר ההאן בים הצהוב, רחוק רק כשני קילומטרים משטח הצפון, ואין פלא שהסבל בו גדול במיוחד. כשצוות של סוכנות הידיעות הצרפתית AFP ביקר שם לאחרונה בשעת לילה בקעו מהרמקולים בצפון קולות שנשמעו כמו צרחות של אנשים נהרגים בשדה הקרב, רעשי ירי, פצצות מתפוצצות – והחל מ-23:00 מוזיקה מפחידה.
אהן היו-צ'אול, תושב האי בן 66, מספר שצפון קוריאה כבר הציבה בעבר רמקולים בגבול לצורך שידור תוכני תעמולה, אבל בדרך כלל השידורים התמקדו במתיחת ביקורת על מנהיגי דרום קוריאה או בהרעפת תשבחות על הצפון. "עכשיו הם משמיעים קולות של זאבים מייללים, קולות של רוחות רפאים. זה מרגיש לא נעים ועושה לי צמרמורות. זה ממש מרגיש מוזר". חבר מועצת המחוז של גנגווה פארק האונג יאול אומר שהשמעת הרעש לא נועדה רק לקדם תעמולה למשטרו של קים ג'ונג און – "אלא באמת ובתמים לענות את התושבים".
חרדה, עייפות וכדורים לכאב ראש
מומחים אומרים שקמפיין הרמקולים כמעט עומד בקריטריון של מבצע עינויים. "כמעט כל משטר בהיסטוריה השתמש בעינויים באמצעות רעש ומניעת שינה", אומר רורי קוקס, היסטוריון מאוניברסיטת סנט אנדרוז, "זה שכיח מאוד ולא משאיר שום צלקות פיזיות, ולכן אפשר להכחיש את העינוי".
9 צפייה בגלריה
בליל של קולות שנלקחו מספריית צלילים. מנתחים את הרעשים באולפן בסיאול
(צילום: ANTHONY WALLACE / AFP)
מומחים אומרים שבלילה די בחשיפה לרעש בעוצמה של יותר מ-60 דציבלים כדי להגביר את הסיכוי להפרעות שינה, אבל כתבי AFP מדדו בשעת לילה מאוחרת בגנגווה רמות של עד 80 דציבלים. "אני מוצאת את עצמי לוקחת כדורים נגד כאב ראש כל הזמן", אומרת אן מי-הי, בת 37, ומספרת שהתמעטות שעות השינה שלה בגלל הרעש גרמה לה גם לחרדה, כאבי עיניים, רעד בפנים ועייפות. "גם הילדים שלנו לא יכולים לישון, אז הם פיתחו פצעים בפה ומתקשים להישאר ערים בבית הספר".
מותשת ונואשת נסעה אן לסיאול כדי להתחנן בפני חברי הפרלמנט הדרום קוריאני למצוא פתרון, ופרצה בבכי כשתיארה את הסבל שחווים תושבי האי. "היה עדיף כבר שיהיה שיטפון, שריפה, אפילו רעידת אדמה, כי אלה אירועים שלפחות יודעים פחות או יותר מתי הם ייגמרו וכמה זמן יידרש כדי להתאושש מהם", אמרה. "לנו אין מושג אם זה יימשך עד שהאיש בצפון קוריאה שנותן את הפקודות ימות או שזה ייפסק בעוד רגע. אנחנו פשוט לא יודעים".
מומחים שהאזינו לקולות המייסרים את תושבי האי גנגווה אומרים כי נראה שמדובר בשילוב של קטעים מוקלטים מתוך ספרייה של קובצי צלילים, מהסוג שאפשר למצוא בכל תחנת רדיו או טלוויזיה לשימושים שונים. מהנדס הקול הוואנג קוון-איק אומר שהאפקטים המופקים דרך הרמקולים הצפון קוריאניים "נשמעים כמו משהו שאפשר למצוא בסרטי אימה דרום קוריאניים משנות ה-70 וה-80".
הכעס על הפוליטיקאים: "לא ישרדו פה יום אחד"
השערות שונות הועלו בנוגע לסיבה שהביאה את צפון קוריאה לפתוח בקמפיין הרעש. עובדה ידועה היא כי המשטר בצפון העני חושש מאוד מהאפשרות שתושביו ייחשפו לתרבות הפופ הדרום קוריאנית, ומומחים העלו לכן את האפשרות שהשמעת הרעש דרך הרמקולים נועדה למנוע מהחיילים הצפון קוריאנים המשרתים בגבול לשמוע את שידורי התעמולה שדרום קוריאה עצמה משדרת, ושכוללים בדרך כלל שירי K-Pop וחדשות מהעולם. רק באוגוסט השנה, שבועות אחדים אחרי שדרום קוריאה שבה להשמיע שידורי תעמולה כאלה ליד הגדר, ברח חייל צפון קוריאני דרך הגבול המבוצר וערק אל הדרום.
לי סו-יונג, מרצה להפקת שמע במכון דונג-אה לתקשורת ואומנויות, מעריך שלא זו הסיבה לקמפיין. "אם יש צליל כלשהו שבא מהדרום ואתה רוצה למנוע מאנשים לשמוע אותו, אז הצליל שאתה משמיע כדי להתגבר עליו חייב להיות מופנה בעצמו לצפון – ולא לדרום. כך שנראה שהמטרה היא פחות למנוע את שמיעת הצלילים מהדרום ויותר לגרום סבל לתושבי הדרום".
צ'וי היונג צ'אן, תושב גנגווה בן 60, אומר שממשלת דרום קוריאה כשלה בתפקידה להגן על האזרחים בגבול, החשופים יותר מאחרים למפגעים מהצפון. "הם צריכים היו לבוא לכאן ולנסות לחיות פה עם הרעשים האלה רק עשרה ימים", הוא מתלונן על נבחרי הציבור בסיאול. "אני בספק שהם יוכלו לסבול את זה אפילו יום אחד".
