שר החוץ של רוסיה סרגיי לברוב אמר בצהריים (יום ה') כי המסמך הכתוב שהגישה אתמול ארה"ב לארצו, ושבו השיבה על הדרישות שמוסקבה הציגה כתנאי להפחתת המתיחות במזרח היבשת, נותן אמנם תקווה לפתוח בדיאלוג רציני – אבל רק בנוגע לסוגיות משניות, ולא בנוגע לסוגיות החשובות לקרמלין יותר מכול. לברוב הוסיף כי הצהרותיהן של וושינגטון ושל נאט"ו בנוגע לדרישות המרכזיות של רוסיה – ובראשן הפסקת ההתרחבות של הברית הצפון-אטלנטית מזרחה והבטחה להימנע מצירוף אוקראינה אליה – אינן נותנות סיבות רבות לאופטימיות.
החשש ממלחמה באירופה – עוד כותרות:
• מה בעצם רוצה פוטין? מדריך למשבר באוקראינה
• הנשק של רוסיה מול אירופה: האיום לעצור את הגז
• תומכים בקייב, נזהרים ממוסקבה: עמדת ישראל בעימות
• ביידן: לפלישה רוסית יהיו השלכות עצומות על העולם
רוסיה תפלוש לאוקראינה? שליח ynet איתמר אייכנר מדווח מקייב
(צילום: סטס קופולו)
רוסיה, נזכיר, הגישה לארה"ב בדצמבר רשימה של דרישות שהיא תובעת שייענו בתמורה לכך שתפעל להפחתת המתיחות במזרח אירופה. ברשימה זו דרשה רוסיה לא רק הבטחה שנאט"ו לא תצרף אליה עוד מדינות ממזרח היבשת, הסמוכות מאוד לגבולות רוסיה, אלא שגם תסיג כוחות ממדינות שכבר צירפה אליה ושבעבר השתייכו לגוש הקומוניסטי, כגון פולין והמדינות הבלטיות אסטוניה, ליטא ולטביה. כשברקע הדרישות הללו ריכזה רוסיה כ-100 אלף חיילים ליד גבול אוקראינה: היא אמנם איימה להשתמש בהם רק אם קייב תצא למבצע נגד המורדים הפרו-רוסים בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה, אבל הממשלה האוקראינית והמערב טוענים כי בפועל מוסקבה מתכננת להשתמש בהם כדי לפלוש לאוקראינה בלי קשר לשום מבצע בחבל הבדלני. לדבריהם, הקרמלין משתמש באוקראינה כקלף מיקוח נגד המערב על מנת לאלץ את נאט"ו להיענות לדרישותיו.
אחרי שאמש טען מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן כי במסמך התשובות שהגישה ארה"ב לרוסיה מציגה וושינגטון מסלול דיפלומטי מועיל שיוכל להפחית את המתיחות, היום התייצב לברוב מול עיתונאים וטען כי אף שבמסמך האמריקני יש כמה רעיונות שנותנים תקווה, בפועל הוא אינו נותן מענה לעניינים שמדאיגים את רוסיה יותר מכול, אלא רק לסוגיות משניות. לברוב אמר שכעת יחליט הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין כיצד תגיב מוסקבה על התשובות שקיבלה מארה"ב ומנאט"ו.
8 צפייה בגלריה
פוטין בתרגיל משותף לצבאות רוסיה ובלארוס בספטמבר. מינסק טוענת: החיילים יעזבו מיד בסוף התמרונים
(צילום: AP)
דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, הצהירו מצדו בצהריים כי למוסקבה יידרש אמנם זמן לבחון את התשובות שהגישה לה ארה"ב, וכי רוסיה לא תמהר להסיק מסקנות בעניינן, אבל הוסיף כי ברור שדאגותיה ותביעותיה הביטחוניות המרכזיות של רוסיה "לא הובאו בחשבון". על כל פנים, פסקוב מסר כי אפשר עדיין להמשיך בדיאלוג, וכי דרך פעולה כזו תואמת את האינטרסים הן של רוסיה והן של ארה"ב. לדבריו המגעים בין הצדדים יימשכו, ונשיאי רוסיה וארה"ב, פוטין וג'ו ביידן, יחליטו אם ומתי הם צריכים לשוחח ישירות. סוכנות הידיעות הרוסית "ריה" דיווחה הבוקר כי תוכן התשובות שהגישה וושינגטון למוסקבה "ייחשף בקרוב מאוד" – רמז לכך שרוסיה מתכוונת להציג לכל העולם את דברי האמריקנים.
גרמניה: חוקר ריגל לרוסים על טכנולוגיית חלל
שר החוץ של אוקראינה, דמיטרו קולבה, העריך לפני הצהריים כי רוסיה תדבק באמצעים דיפלומטיים לפחות בשבועיים הקרובים – הצהרה התואמת הערכה שהשמיעה ארה"ב אתמול, ולפיה פעולה צבאית רוסית אינה צפויה בימים הקרובים. כך או כך, קולבה הבהיר כי לא חל שום שיפור במצב בעקבות השיחות שהתקיימו אתמול בפריז בין נציגי רוסיה ואוקראינה. "שום דבר לא השתנה, ואלה חדשות רעות", אמר השר האוקראיני במסיבת עיתונאים בקופנהגן. "החדשות הטובות הן שיועצים משני הצדדים סיכמו להיפגש בברלין בעוד שבועיים מעכשיו, ופירוש הדבר שסביר להניח שבשבועיים הקרובים רוסיה תמשיך לנקוט את המסלול הדיפלומטי". קולבה ציין כי הדרישה המרכזית של רוסיה בשיחות בפריז הייתה שממשלת אוקראינה תנהל שיחות ישירות עם המורדים הפרו-רוסים בדונבאס במקום עם הממשלה במוסקבה. "זה לא יקרה, זה עניין עקרוני", הצהיר השר.
8 צפייה בגלריה
ביידן, נשיא אוקראינה זלנסקי ופוטין. יש עוד זמן לדיאלוג, "לפחות שבועיים"
(צילום: EPA, AP)
באירופה, נזכיר, חוששים שהצבא הרוסי יפלוש לאוקראינה לא רק משטח רוסיה, אלא גם משטח בלארוס, שבו מוצבים כעת אלפים מחייליו, לטענת מוסקבה לרגל תרגיל משותף עם הצבא הבלארוסי. הבוקר טען משרד החוץ של בלארוס כי הכוחות הרוסיים יעזבו את המדינה ברגע שהתמרונים המשותפים יסתיימו בחודש הבא.
בעוד הוכחה למתיחות ולחשדנות העמוקה בין רוסיה למערב הודיעה היום התביעה בגרמניה כי אזרח רוסי נעצר בגין ריגול, וכתב אישום הוגש נגדו. האיש, אילנור נ', מואשם שהעביר למודיעין הרוסי מידע על טכנולוגיית חלל, בכלל זה על משגר הלוויינים אריאן המשמש את סוכנות החלל האירופית. הרשויות מסרו כי הוא עבד כחוקר באוניברסיטה בבוואריה עד מעצרו ב-18 ביוני אשתקד. לדבריהן שירות מודיעין החוץ הרוסי SVR פנה אל האיש לראשונה לכל המאוחר בסתיו 2019, וזה הודיע לאנשי השירות כי הוא מוכן לשתף פעולה איתם. מנובמבר 2019 והלאה הוא נהג להיפגש עם איש קשר של הרוסים שגר בגרמניה, ומסר לו עוד ועוד מידע על מיזמי מחקר בתמורה לתשלומים של 2,500 אירו במזומן.
8 צפייה בגלריה
מזכיר המדינה בלינקן. טען שארה"ב הציגה רעיונות דיפלומטיים שיכולים להועיל
(צילום: רויטרס)
גרמניה משמשת כבר שנים כמוקד של פעילות ביון רוסית. רק בחודש שעבר קבע בית משפט במדינה כי סוכנים רוסים הם שעמדו מאחורי חיסולו ב-2019 של איש המורדים הצ'צ'נים זלימחאן חנגושבילי, שנורה למוות לאור יום בפארק בברלין. בית המשפט הגרמני הגדיר את המעשה כ"טרור שבוצע על-ידי מדינה".
בינתיים טלטל הבוקר את מערכת הביטחון באוקראינה אירוע שלפי שעה נראה כי איננו קשור ישירות למתיחות עם רוסיה: חייל במשמר הלאומי האוקראיני, ארטיום ריאבצ'וק, ירה למוות בחמישה אנשי ביטחון במתקן צבאי בדניפרו שבמרכז אוקראינה, ואז נמלט כשברשותו קלצ'ניקוב וכ-200 קליעים. הוא נעצר זמן קצר אחר כך. לפי שעה לא ידוע המניע לטבח, שלפי הדיווחים אירע במפעל טילים במעמד שבו נמסר נשק למאבטחים.
