מסכת ההתעללות שעברה א' במשך שנים מצד בעלה לא ידעה גבולות. בשנת 2003 נגזרו על הבעל 23 שנות מאסר בפועל בגין שורה של עבירות התעללות ומין קשות מאוד בה, בביתם המשותפת ובחברותיה. ובכל זאת, בית הדין הרבני באריאל החליט השבוע לדרוש ממנה לשלם לו עבור ביתם, או שתיאלץ לעזוב.
ההחלטה המקוממת מדירה שינה מעיניה של א'. בית הדין חייב את האישה שגרה בגפה בדירתם של בני הזוג, לשלם לבעלה דמי שכירות - למרות שזה מרצה עונש מאסר בפועל, לאחר שהתעלל בה ובבתם המשותפת.
ביום ראשון האחרון קיבלה א', תושבת אריאל, את החלטת בית הדין הרבני בעניין חלוקת הרכוש בינה לבין בעלה. לאחר שבן הזוג הורשע במעשים הקשים שביצע, החלה א' בהליך גירושים. ב-2019 בית הדין הרבני נתן תוקף לגירושיה, אלא שאז החלו דיונים בנוגע לחלוקת הרכוש בין השניים: עתה, א' התבשרה כי משום שהתגוררה בבית לבדה והבית רשום על שניהם, היא מחויבת לשלם לבעלה דמי שכירות מרגע הגירושים ועד היום.
על פי החישוב של בית הדין, הוחלט כי א' תיאלץ לשלם לבעלה לשעבר כ-80 אלף שקלים. את החישוב עשו בבית הדין לאחר שחלקו את הערכת השכירות של הבית לשניים, והכפילו את הסכום במספר החודשים מרגע הגירושים ועד לחודש פברואר הנוכחי. בסוף נוסח ההחלטה, כתב הרכב בית הדין כי לאישה שלוש ברירות: לקנות את חלקו של הבעל בבית, לשלם לו דמי שכירות חודשיים, או למכור את הבית.
בתגובה להחלטה, א' אמרה ל-ynet ול"ידיעות אחרונות": "אני מזועזעת מההחלטה. שנים סבלתי התעללות מבעלי לשעבר. באותן שנים גם עבדתי קשה לפרנסת הבית. כך המשכתי לעשות גם אחרי שנעצר לפני 19 שנים, ובקושי הצלחתי לשמור על קורת הגג של הילדים. שילמתי משכנתה לבד מהפרוטות שהרווחתי, ועכשיו בית הדין מחייב אותי לשלם שכירות לאיש האכזר הזה? איך ייתכן שהאיש הזה יקבל משהו מתוך הרכוש שעבדתי במו ידי להשיג, גם בשנות התופת שבהן חייתי איתו וגם בשנות המחסור לאחר שנעצר?"
עורכת דינה של א', רונית א. זיסמן ממשרד ארתור שני ושות', הוסיפה כי "שנים ארוכות אחרי שהושלך מאחורי סורג ובריח, המשיכה א' לסבול מסיוטים ופחדים. עד היום היא טרם הצליחה לשקם את עצמה. כיצד ייתכן שאישה זו שקופה בעיני בית הדין הרבני? הסבל שלה, הרודנות של בעלה, שהפר כל התחייבות שהתחייב כלפיה, הפגיעה הקשה שפגע בה ובמשפחה - כל אלה אינם עומדים לימינה בפני בית הדין. זה עיוות דין, אין מילה אחרת".
