מול בניין העירייה של ח'רבת אחזעה שבדרום הרצועה, וברחובות ההרוסים, מטיילת "אכזרית" עם כריזה: "תיכנעו. הפקירו אתכם. המפקדים שלכם ברחו". אחד הלוחמים משוכנע: "הם ייכנעו מחר או מחרתיים. הם ייכנעו כי הם פחדנים".
כתבתנו אילנה קוריאל הצטרפה למפקד חטיבה 5 ברצועת עזה
( צילום: אילנה קוריאל, דו"צ)
אל"ם טל קוריצקי, מפקד חטיבה 5, נמצא יחד עם חייליו בשבוע האחרון בח'רבת אחזעה, משם יצאו מחבלי החמאס לטבח בקיבוצים ניר עוז, עין השלושה וכיסופים שבמועצה האזורית אשכול. צה"ל השתלט על המרחב במבצע "עוז וניר", במהלכו הונף דגל קיבוץ ניר עוז מעל בניין העירייה, לא רחוק מ"מתנ"ס השהידים".
"נערכנו לקרב על המוסדות", מסביר קוריצקי, בעברו קצין אג"ם של אוגדת עזה, שמכיר את הגזרה היטב. "המוסדות הם העירייה, שם מצאנו נשקים, מתנ"ס השהידים ובית הספר, ממנו ירו עלינו וגם שם מצאנו אמל"ח. היה יום שלם של לחימה. אבל באנו מאוד חזקים, וההתנגדות הייתה נמוכה".
מול בית הספר, שנמצא לא רחוק מבניין המועצה שבו התנהל קרב קצר, נמצא אחד מפירי מנהרות הטרור שבו הספיקו הלוחמים לטפל. גם בבתי הקברות גילו הלוחמים פירי טרור. "מבית הספר ירו עלינו לא מעט. השתמשו בתשתיות האלה לטרור כי הם מבינים שאנחנו פועלים ברגישות. ככה זה בכל הגזרה. והחבר'ה דוהרים קדימה".
14 צפייה בגלריה
הלוחמים הגנו על ניר עוז, והגיעו למקום שממנו יצאו המחבלים לקיבוץ
(צילום: אילנה קוריאל )
האזור הזה, ממנו יצאו גם אזרחים לבזוז את ניר עוז, עומד חרב. חברי הקיבוץ סיפרו ששמעו קולות ילדים ונשים שנכנסו לגנוב מכל הבא ליד, ואת העזתים משחקים כדורגל במגרש בקיבוץ. קוריצקי מספר שבפעילות באזור מוצאים הלוחמים פריטים שנגנבו מהקיבוצים, בהם משחקים של ילדים.
הלוחמים של חטיבה 5 היו בעוטף, ולאחר מכן ברצועת עזה, מתחילת המלחמה. בתחילה הם היו במשימת הגנה, וביקשו להחזיר לתושבי העוטף את הביטחון ומעט מהשגרה שאבדה, ולהתניע מחדש את המשקים החקלאיים והרפתות. הלוחמים עסקו בחליבות במשקים, עד שחברי הקיבוץ יכלו לעשות זאת בעצמם. כעת הם במשימה התקפית.
"מהשניה הראשונה ועד האחרונה נהיה כאן כדי שהעוטף יחזור חזרה כמה שאפשר למה שהיה לפני כן. אנחנו שלושה חודשים ברצף בתוך המשימה. החבר'ה פועלים מהבוקר עד הערב. יש פה חבר'ה משיריון, הנדסה וכלל כוחות היבשה שפועלים בשיתוף פעולה עם חיל האוויר, שלא היה כמותו עד עכשיו. פגענו פה בלא מעט מחבלים, כמה עשרות וממשיכים קדימה. יש לנו עוד כמה ימים לתוך הלחימה ואנחנו לא עוצרים". רבים מלוחמיו של קוריצקי הם אנשי מילואים, שראו את הבית והמשפחה רק פעמים ספורות מאז ה-7 באוקטובר.
למרות הטענות שנשמעו השבוע, בעזה הוויכוחים על פסיקת בג"ץ כמעט ולא נשמעים. הלוחמים עסוקים בדברים חשובים יותר. שמואלי (48), אב לשמונה מהיישוב עמיחי, נמצא כבר חודש בעזה. לפני שנכנס לרצועה היה בכיתת הכוננות ביישוב שלו. "לא שמעתי על זה בכלל. סיפרו לי על זה", אמר באדישות. "אחד מאחיי מגויס, אחיין נפצע ברצועה ועוד אחיין נפצע בפלס"ר נח"ל. עוד שני אחיינים שמסתובבים פה, אחד משלדג ואחד מדובדבן".
רב סרן בועז, ששניים מהאחים שלו מגוייסים אף הם במילואים, סיפר: "אני חושב איך המצב כאן ואיך המצב בחוץ. זה הבדל של 180 מעלות. יש פה אנשים מכל הגוונים ומחלוקות קשות. אבל אנחנו כולנו משפחה. אנחנו בועה, אי של שפיות. בג"ץ? אלה רעשי רקע. האנשים כאן הם מילואימניקים, חלקם מעורבים עמוק בהפגנות, בעד ונגד. אבל מתווכחים ויוצאים לשטח ואנחנו אחים. אין שאלה בכלל".
אל"ם קוריצקי הבהיר כי הוא ולוחמיו יישארו בשטח ככל שיתאפשר להם. "זו משימת חיינו", אמר. "לראות את החפצים של הילדים, גם של האזרחים, ממש מחזיר אותך ל-7 באוקטובר וכואב בלב - ומצד שני זה מחדד את המשימה. השאלה מתי תושבי ניר עוז יוכלו לחזור היא בעיקר שאלה עבורם. אנחנו עושים הכי טוב שאנחנו יכולים כדי שהם יסתכלו מהסלון שלהם וירגישו בטוח. פגענו עמוק בתשתיות חמאס. כמעט כל בית שני הוא בית של פעיל טרור. אבל זו משימת חיינו".
