משרד החינוך אישר אמש (שלישי) הקמת מתחם חינוכי לתלמידים המפונים משלומי, בהמשך לדרישתו של ראש המועצה גבי נעמן. כך עדכנה מנהלת מחוז הצפון במשרד החינוך אורנה שמחון. על פי דרישתו של נעמן ואישור משרד החינוך, המתחם יכיל 20 כיתות לימוד ו-12 ממ"דים - והתלמידים שפונו ל-136 בתי ספר שונים ברחבי הארץ יעברו אליו בשנת הלימודים הבאה, אם לא תיפתח כסדרה בצפון.
גם בקריית שמונה, שכ-21 אלף תושביה התפזרו ברחבי הארץ, מנסים להוביל מהלך דומה לקראת האפשרות ששנת הלימודים לא תיפתח וצווי הפינוי יישארו גם אחרי ספטמבר. צעד דומה נעשה גם ביתר המועצות בצפון - למעט המועצה האזורית מטה אשר, שכבר הקימה מתחם חינוכי מחוץ לשטחי המועצה. משרד החינוך מסר כי יסייעו במהלך לשמונה הרשויות שפונו בהחלטת הממשלה.
הקמת המתחמים תפתור בעיה נוספת העומדת בפני המפונים, שכן הרשויות שקלטו את התלמידים בשנת הלימודים הנוכחית לא מעוניינות לעשות זאת גם בשנה הבאה, מאחר שהן לא רוצות לקלוט תלמידים שייתכן שיחזרו לבתיהם.
"הקהילה שלנו התפרקה לחלוטין. ילדינו מפוזרים", שיתף ראש המועצה בשיחה עם ynet. "אני מקדם את העניין הזה מתוך מצוקה קשה מאוד, וכדי לצמצם את הנזקים של פירוק הקהילה. אני חושב שנכון לאחד את הילדים, לפחות את הילדים. המטרה היא לבנות תוכנית עבודה מסודרת שתכלול חינוך פורמלי ובלתי פורמלי. אחרי שעות הלימודים נהפוך את המתחם למתנ"ס, נעשיר את הילדים ונחזק את הקהילה".
ערב המלחמה התגוררו בשלומי כ-9,000 תושבים, מהם כ-6,000 עקרו לאזור חיפה והיתר התפנו לירושלים, תל אביב, נתניה, אילת וטבריה. כעת במועצה פועלים לאיתור מתחם פנוי, עליו יוקמו כאמור 20 כיתות לטובת תלמידי היישוב. "אנחנו מכוונים לאזור הקריות. מצד אחד נחזיר את התושבים לאזור, ומצד שני נישאר רחוקים מקו האש. עכשיו אנחנו מחפשים מבנה ציבורי קיים עם תשתיות שנוכל להכשיר, וגם מדברים עם ראשי רשויות כדי לקדם הקמת מתחם חדש", סיפר נעמן.
בנוסף, במועצה פועלים כדי למצוא פתרונות מגורים עבור התושבים שהתפנו ויבקשו לחזור לאזור שבו יוקם המתחם. בדומה למתווה שקיבלו מפוני כמה מקיבוצי העוטף, בשלומי פועלים לצד משרד השיכון כדי לאתר בנייני מגורים בהם ישוכנו התושבים.
על אף ההכנות לאפשרות של המשך הפינוי, יש לציין כי מדובר בתרחיש אפשרי אך לא ודאי. "כולנו נתפלל שנוכל לשוב הביתה קודם לכן", אמר נעמן. "הנזק מפירוק הקהילה הוא עצום. עלינו להשיב אותה. במפגש עם הורים מכיתות א' וב' שאלתי 'מי מאמין שבתי הספר ייפתחו בשלומי?', רק שני הורים הרימו ידיים. אנחנו לא יודעים, הממשלה לא יודעת ואף אחד לא יכול להשיב לנו על השאלה ולספק לנו ודאות. אני לא מתכוון לחזור על שנה איומה כמו שהייתה. ניערך לפתיחת שנת הלימודים הבאה גם מחוץ לשלומי".
בתוך כך, למרות שרק לפני שלושה חודשים התחייב ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני ראשי היישובים בקו העימות כי הממשלה תביא תוכנית לאומית לפיתוח חבל הגליל, הוא לא עמד בהתחייבותו.
מנגד, במשרד החינוך נערכים בכל זאת ל'יום שאחרי' - כשברקע הערכתו של שר החינוך יואב קיש כי התלמידים המתגוררים ביישובי הצפון שפונו לא יחזרו ללמוד בבתי הספר המקוריים שלהם עד סוף שנת הלימודים. זאת על אף שלפני קצת יותר מחודש אישרה הממשלה את הארכת מתווה הפינוי של תושבי הדרום והצפון מבתיהם. על פי המתווה, כ-150 אלף המפונים השוהים במלונות יוכלו להאריך את שהותם עד ל-7 ביולי.
על פי ראש מועצת שלומי במשרד החינוך יעמידו תקציב בסך 560 מיליון שקלים למשך שלוש שנים לפיתוח מסגרות החינוך הפורמליות והבלתי פורמליות. "מדובר בבשורה חשובה ומשמעותית. התלמידים מהיישובים המפונים יזכו לתקציב של פי שניים לעומת ילדים שלא נעקרו מבתיהם. ההחלטה הזו תאפשר להם להשלים חוסרים ולצמצם את הפערים", אמר.
מנהלת מחוז הצפון במשרד החינוך אורנה שמחון מסרה כי "אנחנו נערכים לפתיחת שנת הלימודים ביישובים בחזרה, אבל במסגרת ההיערכות של המחוז לתרחיש ב' שלא חוזרים, אנחנו עובדים על מענה והגשנו בקשה למשרד רה"מ ליותר מ-150 מיליון שקלים עבור מבנים יבילים וארעיים בתוך בתי ספר קיימים ומחוץ לבתי הספר, ושיפוץ מבנים והתאמתם לכל שמונה הרשויות שחלק מהיישובים בשטחן או כולם פונו בהחלטת הממשלה. ראש המועצה שלומי ביקש להחזיר את הקהילה ולדאוג לחיבורה גם בתרחיש של הימשכות המלחמה ומתווה הפינוי ואנחנו נסייע לו בכך".
