שריפה השתוללה אחר הצהריים (יום שבת) סמוך לאתר הארכיאולוגי תל גזר. רשות הכיבוי דיווחה כי שישה צוותים של לוחמי אש פעלו תחילה בשטח וכי כדי לסייע להם הוכרזה "מכת אש", עם עוד ארבעה צוותים שהוזעקו לשם. גם שני מטוסי כיבוי הוזנקו לאזור, ומעט המטיילים שהיו על התל פונו ממנו. אחרי כשעה וחצי דווח שהושגה שליטה על האש.
השריפה השתוללה במטע זיתים לרגלי התל שבו שוכן האתר הארכיאולוגי, ולוחמי האש פעלו למנוע מהלהבות להגיע לתל עצמו. ראש המועצה האזורית גזר רותם ידלין מסרה לפני שהושגה שליטה על האש: "האש פרצה בחורשת גזר מערבית לתל גזר. כוחות הכיבוי המתנדבים של המועצה הגיעו ראשונים לזירה, ויחד עם כיבוי אש, ק"ל ורשות הטבע והגנים מטפלים בכיבוי השריפה. צוותי המועצה ורט"ג פינו את מעט המטיילים שהיו על תל גזר".
גם לפני כשנה פרצה שריפה בתל גזר, השוכן בין רמלה ללטרון, ומאות דונמים באתר נשרפו אז. כתוצאה מאותה שריפה ניזוק מבנה של שער כנעני קדום, בן כ-3,500 שנה, ורק לפני כחודשיים החלו עבודות במקום לשחזור השער. רשות העתיקות, המועצה האזורית תל גזר, ורשות הטבע והגנים אף הזמינו אז את הציבור להשתתף בשיקום השער.
תל גזר שכן בעת העתיקה בצומת דרכים מרכזי - על דרך הים ודרך יפו-ירושלים. גזר מוזכרת במקורות היסטוריים רבים, ובין השאר גם בתנ"ך. האזכור הראשון של האתר במקרא, מופיע בספר יהושע (פרק י', פסוק י"ג), בהקשר של מלחמתו של יהושע בן-נון במלכי הדרום ("אָז עָלָה הֹרָם מֶלֶךְ גֶּזֶר לַעְזֹר אֶת לָכִישׁ וַיַּכֵּהוּ יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד").
התל הארכיאולוגי זוהה לראשונה כיישוב גזר המקראי בשנת 1871, על-ידי החוקר הצרפתי שארל קלרמון-גאנו. מהחפירות שהתבצעו במקום בידי משלחות ארכיאולוגיות רבות, עלה כי ראשית ההתיישבות באתר החלה עוד קודם לתקופת המקרא - בתקופה הכלקוליתית, סביב אמצע האלף ה-4 לפנה"ס, ועד התקופה הרומית.
בתוך כך, מרשות הטבע והגנים נמסר כי כ-60 אלף מטיילים פקדו השבת, ראש השנה, את שמורות הטבע והגנים הלאומיים ברחבי הארץ. האתרים המובילים היו גן השלושה (הסחנה), קיסריה, גן לאומי ירקון (תל אפק), תל אשקלון, מצדה ושמורת הבניאס. כ-2,000 מטיילים לנו בערב החג בחניוני הלילה השונים. מחדר הבקרה של איגוד ערים כינרת נמסר כי מעל 12 אלף נופשים מבלים כעת בחופי האיגוד השקטים. חניון חוף סוסיתא נסגר עקב עומס.
ישראל מושקוביץ השתתף בהכנת הכתבה