"כולם התאהבו בך מהרגע הראשון"
רס"מ (מיל') נועם אשרם ז"ל
כאלף בני אדם ליוו למנוחות את רס"מ (מיל') נועם אשרם ז"ל, שמת מפצעיו שבועיים אחרי שנפצע קשה בקרב במרכז רצועת עזה. "יום לפני שנפצעת צלצלת אליי. אמרת שאתה רוצה לטעום את החלה שלי, לשוב הביתה. זו הייתה שיחה מוזרה", סיפרה רעייתו תמרה.
הלווייתו של רס"מ (מיל') נועם אשרם ז"ל
(צילום: שרון צור)
"אהוב שלי, החבר הכי טוב שלי. המלחמה דאגה לשנות את התוכנית שלנו. בשבת השחורה אמרת לי 'אני חייב להתייצב כדי לשמור על הילדים והבית שלנו'. אמרתי לך 'תשבור רגל ותחזור הביתה', אבל זה לא אתה נועם. ביציאה האחרונה חגגנו למאיה יום הולדת 7, מאיה כל כך שמחה", הוסיפה תמרה. "שבועיים נלחמת על חייך, תמיד הצלחת להתאושש. אני מודה לך שחיכית למאיה, זה מראה כמה היית אבא מדהים. מודה לך על שלושת הילדים שיש לנו, אבא גיבור, אוהב ושטותניק".
אחותו רעות ספדה: "לילות בלי שינה, 20 ימים שבהם המוני אנשים הגיעו לבית החולים. אחי, האיש היקר, החייכן, האיש הקסום, כולם התאהבו בך מהרגע הראשון. בכל יום שעבר שמעתי בשתיקתך איך נלחמת כמו אריה". האחות מאיה הוסיפה: "היית טוב לב, לכל מקום שאליו נכנסת היית עם רוח וצחוקים. נעשה הכל כדי שביתך ימשיך להיות מואר, ונמלא את החלל באור שלך".
האם שרה ספדה לבנה: "חיפשתי מילים לכתוב, מילים מלבי. עצרתי נשמתי והם הגיעו מספרו של נועם חורב. יש עוד טוב בעולם, אם רק תאמין שהוא שם. נוח על משכבך בשלום ילד שלי".
"הפך עולמות כדי להתגייס"
רס"מ (מיל') יאיר כץ ז"ל
מאות ליוו למנוחות את רס"מ (מיל') יאיר כץ ז"ל, לוחם בגדוד 87 שנהרג מפגיעת נ"ט בצפון רצועת עזה, במשימה האחרונה לפני שאמור היה לצאת מהרצועה. הוא נטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין בחולון, העיר שבה נולד וגדל. "אני מקווה שהעם שלנו ידע לקחת מהענווה והמסירות שעשרות אלפי לוחמים מפגינים מדי יום ולילה, ולא רק במלחמה. שכחנו מי באמת ראוי להערצה ובזכות מי אנחנו חיים פה גם ב-2024", ספד יואב לאחיו הצעיר.
הלווייתו של רס"מ (מיל') יאיר כ"ץ ז"ל
"אחרי שכבר קיבל שחרור מצה"ל הוא הפך עולמות והתגייס להיות לוחם בשריון. סיים שלוש שנים בסדיר ועוד 13 שנים במילואים", הוסיף יואב. "למרות שהוא היה חכם ויפה וחזק ועמוק – הוא לא נכנע לקשיים. הוא אימץ אותם והביס אותם פעם אחר פעם. הוא לא התלונן פעם אחת, גם לא באי הוודאות והפחד של תחילת המלחמה".
האם עדנה ספדה: "תמיד הצדק והאמת הובילו אותך בכל מעשיך, עד שלפעמים חשבתי שאתה נאיבי. היית האור של החיים שלנו, ואני בטוחה שתמשיך להאיר לנו שם מלמעלה. היית אדם סקרן וידען – כשבחרת ללמוד תואר במדעי המחשב למדת לבד, גיטרה למדת לבד, הנדימן – מתקן הכל לבד. קשה להאמין שלא תיכנס יותר הביתה עם החיוך שובה הלב שלך ועם הכלב ברוס".
סרטון שצילם יאיר בעזה
ליד הקבר הטרי ישבו על כיסא אלונקה של מד"א שניים מחבריו לפלוגה של יאיר שנפצעו באותה תקרית. סגן מפקד הפלוגה, סרן אלעד תדמור, שנפצע גם הוא, ספד: "תמיד דאגת ועזרת לי. ביום ראשון, יום גשום ומחורבן, לפני שנכנסנו למשימה, ראית את הרוח שלי נשברת. במקום להיות חייל שבוז שאומר 'יאללה, בוא נלך הביתה', בחרת בדרכך הצנועה להרים אותי. אמרת לי 'יאללה, עכשיו בוא ניתן בראש למשימה הבאה'".
"המשפחתיות הייתה ערך עליון עבורו"
רס"ר (מיל') זכריה פסח הבר ז"ל
מאות ליוו למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל את רס"ר (מיל') זכריה פסח הבר ז"ל, לוחם בגדוד 87 שנהרג מפגיעת נ"ט בצפון רצועת עזה, יחד עם רס"מ יאיר כץ ז"ל. "חשבתי שהנורא מכל לא יקרה לזכריה, והנה אני כאן עומדת ומספידה אותו", הספידה האם מרים.
הלווייתו של רס"ר (מיל') זכריה פסח הבר ז"ל
(צילום: אלכס גמבורג )
"זכריה נולד בארצות הברית, כשהוא היה בן 8 עלינו לארץ מטעמים ציוניים. הוא התגייס לשריון ומאוד אהב את הטנקים והמחלקה שלו. אחרי שחזר לישיבה, למרות האהבה שלו לתורה, הוא החליט להגשים את חלומו להתמקצע בחקלאות וסיים שני תארים בהצטיינות", הוסיפה האם. "המשפחתיות הייתה ערך עליון עבורו. בשבת חגגנו יחד והוא ביקש להגיד לכולם שחשוב לו שהמשפחה ביחד".
האב ספד:" יותר מכל החוכמה והידע שהיו לו הוא היה איש משפחה. דואג לטליה האהובה שלו, ואבא שהיה תענוג לראות אותו. המשפחה הייתה הכי חשובה בשבילו, יותר מכל דבר אחר. אנחנו מבטיחים שנדאג לטליה והילדים, ניתן להם המון חיבוקים".
אחיו נתנאל ספד: "לא הכרתי אדם שדיבר על זכריה בלי להעלות חיוך מאוזן לאוזן. הוא אהב לטייל וללמוד תורה, דף אחרי דף, כאילו זה רומן ולימודים מכל סוג. אין לי ספק שהדבר החשוב ביותר היה המשפחה שלו, כי מאז ומעולם היינו משפחה גרעינית מחבקת, זה החינוך שקיבל מאבא ואמא ומסבא וסבתא".
"בן הזקונים שהיה מוביל"
רס"ר (מיל') אנואר סרחאן ז"ל
מאות ליוו למנוחות את רס"ר (מיל') אנואר סרחאן ז"ל, לוחם בגדוד 910 בחטיבה המרחבית עציון, שנהרג בתאונת דרכים מבצעית במרכז הארץ. "הוא היה האח הקטן בגיל, אבל הוביל את כולם מאחוריו. תמיד עזר לכולם, עשה הכל כדי שיהיה לכולם הכי טוב. בן אדם מיוחד, צנוע, חייכן, אמיץ, ואחראי בצורה בלתי רגילה", ספד בן דודו אמל.
הלווייתו של רס"ר (מיל') אנואר סרחאן ז"ל
אל"מ (מיל') מופיד מרעי, קרוב משפחתו ששירת בעבר כסגן מפקד חטיבת עציון, ספד לו: "הוא קיבל צו שמונה ומעל מאה ימים שירת בחטיבה. שמענו מהמפקדים שלו עד כמה הוא היה לוחם אמיץ, אבל הוא גם היה עם חיוך ששבה את כולם. בן הזקונים של המשפחה, שהיה מוביל ויחסר לכולנו".
ראש העדה הדרוזית, השייח מואפק טריף, ספד לחלל השמיני מהעדה שנפל בזמן המלחמה. "מאה ימי המילואים של אנואר הם תמצית נוף חייו. ראשון לעזור, חברותי, מתנדב לכל משימה. צעיר שאהב את החיים ואהב לסייע לזולת".
