הכרזת המלחמה הדו-ראשית על השידור הציבורי בישראל שמקדמת כעת, וביתר שאת, הממשלה הנוכחית בהובלת שליחיה, השר שלמה קרעי וח"כ טלי גוטליב מהליכוד – הראשונה מבקשת להפריט את תאגיד השידור הציבורי, השנייה רוצה לעשות דבר דומה לגלי צה"ל – היא מסוכנת.
השאיפה לכבות את הרדיו כפי שהכרנו אותו לא רק תוביל לצמצום מגוון הדעות המושמעות במרחב הישראלי, תקטין את יכולת התקשורת למלא את תפקידה ותפגע אנושות בהפקת סדרות איכות ויצירות דוקומנטריות - היא גם צפויה להנחית מכת מוות על רבים מהעוסקים במוזיקה ישראלית, ובמוזיקה כל על גווניה, בארץ.
גם אם אפשר היה להבין מדוע השלטון חושש מכלי תקשורת עצמאיים שימשיכו ולבקר את מהלכיו, ולא רק ירימו לנציגיו להנחתה בכל פעם שהם יוזמנו לעלות לשידור, במה חטאו אוהבי המוזיקה כאן, שבתוך שנתיים מהיום – אם שני החוקים האלו יעברו – עשויים להתעורר בוקר אחד עם רדיו דל מאוד.
תוכן עולה כסף. תוכן מושקע עולה הרבה מאוד כסף. אי אפשר ליצור פודקאסטים מעמיקים דוגמת "שיר אחד" או הסדרות הנהדרות שערכו בתחנת כאן 88 על חייהם של (בין היתר) ג'ון לנון, ג'וני מיטשל, פינק פלויד, קורט קוביין או ד"ר דרה, בחינם. שני אלו אמנם זוכים לחיים נוספים גם בשירותי הסטרימינג כמו ספוטיפיי ואפל מיוזיק, אבל הם נולדו בתאגיד - ובמימון של כולנו. אם בתוך שנתיים לא יהיה יותר תאגיד – גם לא יהיו עוד תוכניות כאלו. לא כי אין בהן צורך או ביקוש, אלא כי לא ישתלם לאף אחד לשלם לאנשים הטובים שיוצרים אותן.
כמעט כל ז'אנר מוזיקלי שאתם יכולים לחשוב עליו, ושאינו מצומצם רק לטעם ההמון הרגעי שנהנה מייצוג נאה ברדיו המסחרי - כמו למשל מוזיקה קלאסית, ג'אז, רוק אלטרנטיבי או שירים נוסטלגיים של אמנים ותיקים - עשוי להיעלם בזמן הקרוב מהאוויר
למעשה, כמעט כל ז'אנר מוזיקלי שאתם יכולים לחשוב עליו, ושאינו מצומצם רק לטעם ההמון הרגעי שנהנה מייצוג נאה ברדיו המסחרי - כמו למשל מוזיקה קלאסית, ג'אז, רוק אלטרנטיבי או שירים נוסטלגיים של אמנים ותיקים - עשוי להיעלם בזמן הקרוב מהאוויר.
עוד תוכניות מלל פופוליסטיות?
ברדיו מסחרי כל דקה עולה כסף, ומי שאולי יסכים לרכוש את התדרים שיתפנו אם ההפרטה תצא לדרך (אם לא יימצא רוכש התדרים פשוט ייעלמו), יעדיף כנראה למלא את זמן האוויר שירכוש בעוד תוכניות מלל פופוליסטיות קלות להפקה או בשידור שירי פופ קלילים - במקום להציע למאזינים צוהר להכרת התרבות על כלל גווניה וצלילה.
זה לא עניין של "אנחנו" ו"הם". הגיוני שגם בין תומכי הממשלה יש כאלו שעדיין מבקשים להאזין מדי פעם ליצירה סימפונית או לשירים של יוצרים צעירים או ותיקים שלא בטוח שיקבלו במה בתחנת רדיו אחרת, המונעת רק משיקולי רייטינג. גלי צה"ל והתחנות של תאגיד השידור עולות לנו הרבה מאוד כסף בשנה, אך במרבית הזמן הן מספקות תמורה לא רעה בכלל עבור הנתח שהן מקבלות מהמיסים הגבוהים שלנו.
אמיר שוורץצילום: תומריקואפשר יהיה להאזין למוזיקה טובה גם לאחר שקרעי וגוטליב יסיימו לעצב את הרדיו הישראלי מחדש, אבל כבר לא יהיה מקום לשדרנים ולעורכים מוזיקליים שחושבים מחוץ לקופסה ומגיעים לאולפן כדי להעשיר את המאזינים שלהם, ויש כאלו לא מעט בתאגיד, בשעות הלילה בגלי צה"ל ואפילו בגלגלצ הסוגדת לפלייליסט. למרות האלטרנטיבות, גם בשלהי 2024 יש מספיק אנשים שממשיכים לפתוח את הרדיו כדי להתנתק מהצרות ומהחדשות עם קצת מוזיקה טובה. אל תכבו להם אותו.
