הרשויות בקליפורניה ממשיכות גם בצהריים (יום ב') לחפש מניע כלשהו למעשיו של הו קן טראן, הגבר בן ה-72 שפתח אתמול באש בסטודיו לריקודים סלוניים בעיר מונטריי פארק שליד לוס אנג'לס ורצח שם עשרה בני אדם. טראן נמלט מהמקום והמשיך לסטודיו נוסף לריקודים סלוניים בעיר הסמוכה אלהמברה – שם הצליחו שני לקוחות להיאבק בו ולחטוף ממנו את הנשק שלו וכך למנוע טבח נוסף. הוא הצליח להימלט גם משם, אך הלילה ירה בעצמו למוות כשהשוטרים כיתרו את רכבו. בתקשורת האמריקנית פרסמו שלל פרטים שעשויים אולי לספק לחוקרים קצה חוט, ובין היתר דווח כי טראן היה בעבר לקוח קבוע בסטודיו במונטריי פארק, והתלונן בפני מכריו על "דברים מרושעים" שנאמרו עליו שם.
הטבח במונטריי פארק – הקטלני ביותר בארה"ב מאז הטבח בבית הספר בעיירה יובלדי שבטקסס במאי אשתקד, אז נרצחו 19 ילדים ושתי מורות – אירע ביום שבת בסביבות 22:00 לפי שעון קליפורניה (אתמול ב-08:20 לפי שעון ישראל). טראן נכנס אז לתוך סטודיו בשם Star Ballroom Dance Studio ופתח באש לכל עבר. מהירי נרצחו עשרה בני אדם, חמש נשים וחמישה גברים שלפי הרשויות היו כולם בני 50 ומעלה. עשרה נוספים נפצעו ושבעה מהם עדיין מאושפזים בבתי החולים. משטרת מחוז לוס אנג'לס מסרה כי הרוצח היה חמוש ב"אקדח חצי אוטומטי" מדגם קורבאיי M11, שהמחסנית שלו מכילה עד 30 קליעים – ומאפשרת ירי ממושך הרבה יותר מאקדחים רגילים.
ברשת CBS הביאו הלילה את עדותה של אחת מניצולות הטבח בסטודיו, שביקשה לשמור על אנונימיות. "פשוט ראיתי אותו יורה, מחזיק את האקדח... וברחתי, התחבאתי", סיפרה. לדבריה הוא "ירה לעבר כולם" בזמן שרקדו. היא ציינה כי לא אמר דבר במהלך הירי, וכי הסתובב בתוך הסטודיו וירה בכמה מקורבנותיו פעם נוספת. עדת הראייה סבורה כי הרוצח חיפש במהלך הטבח את אשתו, אך ב-CBS לא ציינו על סמך מה היא מבססת את הטענה הזו. עד כה לא פורסמו שמות ההרוגים, מלבד זה של בעל הסטודיו, מינג וויי מה, שלפי מכריו מת כגיבור כשהסתער לעבר הרוצח וניסה להכניעו ללא הצלחה.
הגיבורים שמנעו טבח נוסף: "זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע"
הסטודיו שבו אירע הטבח הוקם ב-1990, ורבים מלקוחותיו הם מבוגרים ופנסיונרים. אחד ממורי הריקוד שם סיפר לסוכנות הידיעות רויטרס כי הלקוחות רוקדים לרוב כספורט או כדי ליצור קשרים חברתיים. בסטודיו נערכה בשעת הירי מסיבת ריקודים לרגל השנה הסינית החדשה, שנחוגה באותו ערב במונטריי פארק כולה – עיר בת 60,000 תושבים ששני שלישים מהם ממוצא אסייתי. לפי עלון שפרסם הסטודיו באתר האינטרנט שלו המסיבה אמורה הייתה להימשך עד חצי שעה אחרי חצות.
הרוצח הצליח כאמור להימלט משם, והמשיך ליעד הבא שלו: סטודיו לריקודים סלוניים בשם Lai Lai Ballroom בעיר אלהמברה, ששוכנת אף היא באזור לוס אנג'לס ושגם בה קהילה אסייתית גדולה. שריף מחוז לוס אנג'לס רוברט לונה אמר אמש כי כ-20 דקות לאחר הטבח במונטריי פארק טראן נכנס לתוך הסטודיו באלהמברה מתוך כוונה לפתוח גם שם באש – אך לדבריו שני אנשים "אמיצים" מהקהל "קפצו עליו", נאבקו בו – ופרקו אותו מנשקו. השריף תיאר אותם כגיבורים שהצילו חיים: "זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע", אמר.
למרות המאבק בסטודיו השני, טראן הצליח לברוח גם משם ברכב המסחרי ששימש אותו. גורמי אכיפת חוק ששוחחו עם רשת CNN אמרו כי טראן התפנה ככל הנראה לבית חולים בשל פציעות שספג במהלך המאבק, אבל לאחר שהמתין זמן מה עזב את בית החולים מבלי שקיבל טיפול רפואי. לפי CNN חוקרי המשטרה הצליחו לעלות על זהותו בזכות הנשק שנלקח ממנו, ורכבו כותר על ידי המשטרה בעיירה טורנס, במרחק 40 ק"מ מזירת הטבח, כ-12 שעות לאחר הירי. שוטרים שניגשו לרכב שמעו ירייה אחת – הירייה שבה ככל הנראה טראן שם קץ לחייו – ונסוגו לאחור כדי לאפשר לכוחות טקטיים מיוחדים (SWAT) לטפל באירוע. אחרי כמה שעות, בסביבות חצות שעון ישראל, הכוחות פרצו לרכב וגילו שם את הגופה ואקדח נוסף.
הרוצח כעס בקלות: "הרגיש שגרמתי לו להיראות רע"
מותו של הרוצח יקשה כמובן על החוקרים בבואם לאתר מניע כלשהו למעשיו. בתקשורת האמריקנית עסקו בהרחבה בשאלה אם הטבח נעשה ממניע גזעני, בשל העובדה כי סמוך מאוד לסטודיו נערך במונטריי פארק פסטיבל גדול לרגל השנה הסינית החדשה, אבל בהמשך התברר כי הרוצח היה בעצמו ממוצא אסייתי. השריף לונה נשאל אמש על האפשרות שמדובר בפשע שנאה, והשיב: "הכול על השולחן. אנחנו לא יודעים אם לפי ההגדרה בחוק זה פשע שנאה. לפי התיאור שיש לנו עכשיו זה גבר אסייתי. האם זה משנה? אני לא יודע. הבלשים שלנו בודקים כל אפשרות".
אפשרות אחרת שעולה מהדיווחים בתקשורת האמריקנית היא שלטראן היו טרוניות כלשהן על הסטודיו במונטריי פארק: לפי CNN הוא היה לקוח קבוע שם, לכל הפחות עד תחילת העשור שעבר, ולא ברור לפי שעה אם הגיע לסטודיו גם בשנים האחרונות. אשתו לשעבר של טראן, ששוחחה עם הרשת בעילום שם, אמרה כי הכירה אותו לפני כשני עשורים באותו סטודיו, שם העניק שיעורים באופן בלתי רשמי. לדבריה הוא הציע לה שיעורים בחינם, והם נישאו זמן קצר לאחר מכן. האישה העידה כי טראן לא היה אלים כלפיה, אבל לדבריה הוא נטה לכעוס בקלות ואם הייתה מפספסת שיעור כלשהו הוא היה מתוסכל מכיוון שחש שהדבר גורם לו להיראות רע. הזוג התגרש ב-2006.
אדם נוסף שהכיר את טראן והיה מיודד עמו עד תחילת העשור הקודם סיפר ל-CNN כי טראן נהג לנסוע לסטודיו "כמעט כל לילה". הוא התגורר אז בסן גבריאל, במרחק של דקות אחדות מהסטודיו. לדברי המכר טראן התלונן כי המורים במקום לא אהבו אותו ו"אמרו עליו דברים מרושעים". המכר הוסיף כי טראן "היה עוין לאנשים רבים שם". ב-CNN ציינו כי טראן מכר את ביתו בסן גבריאל ב-2013, ולא ברור היכן התגורר כיום. החבר ציין כי "נדהם לחלוטין" כששמע שטראן הוא הרוצח.
הירי במונטריי פארק מצטרף לשורה ארוכה של אירועי ירי המוניים בארה"ב, שסובלת מתופעה קשה של אלימות נשק כבר עשרות שנים. אירועי הירי הללו הפכו בעשור האחרון לתכופים יותר וקטלניים יותר, ולפי ספירה שעורך ארגון בשם "ארכיון אלימות הנשק", היה זה הירי ההמוני ה-33 בארה"ב מתחילת השנה – יותר ממספר הימים שהיו בה עד כה. הארגון מגדיר ירי המוני ככזה שבו היו ארבעה פצועים לפחות, לא כולל היורה.
עוד אירוע שיישכח בקרוב? "הסטטוס-קוו לא עובד"
סוגיית אלימות הנשק נמצאת במוקד של ויכוח ציבורי סוער בארה"ב כבר עשרות שנים: בעוד הפוליטיקאים הרפובליקנים וחלק גדול מבוחריהם מתעקשים להגן על התיקון השני לחוקה, המעגן את זכותו של כל אזרח אמריקני לשאת נשק, במחנה הדמוקרטי דורשים להחריף דרמטית את ההגבלות על רכישת נשק ונשיאתו, וכך לסלק את רוב התחמושת מהרחובות ולהפחית את הסכנה הנשקפת לאזרחים. במחנה הרפובליקני, שאיגוד הרובאים (NRA) נהנה באופן מסורתי מהשפעה גדולה בו, מתעקשים כי לא תפוצתם של כלי הנשק היא הבעיה, וכי לנוכח ההשתוללות של רוצחים מטורפים ברחובות יהיה נכון דווקא לחמש עוד אנשים "הגונים" – כדי שיוכלו לשמור על הציבור מפני התוקפים.
העובדה שהטבח הקשה אירע דווקא בקליפורניה, מעוז דמוקרטי שבו חוקי הנשק נחשבים למחמירים ביותר בארה"ב, מעוררת כעת שאלות בנוגע ליעילות של אותם חוקים. מעבר לעובדה שאין פיקוח בגבולות בין המדינות השונות בארה"ב – כך שניתן להעביר בקלות רבה נשק שנקנה באופן חוקי במדינה אחת למדינה אחרת שבה כללים נוקשים יותר – גם החוקים עצמם בקליפורניה כוללים שלל פרצות. ב"וושינגטון פוסט" דיווחו למשל כי למרות איסור על מכירת רובים חצי-אוטומטיים חברות הנשק מצליחות לעקוף אותו כיוון שהחוק מגדיר את הנשקים הללו בצורה ספציפית מאוד – כך שתיקונים קלים ברובי סער מדגמי AR-15 מאפשרים את מכירתם.
החוק בקליפורניה אוסר גם שימוש במחסניות עם יותר מ-10 קליעים, כך שגם אם הנשק של הרוצח בתקרית הנוכחית נרכש כחוק, העובדה שהמחסנית שלו כללה 30 קליעים הפכה אותו ללא-חוקי במדינה. הרשויות טרם דיווחו כיצד השיג טראן את הנשק. השריף של לוס אנג'לס, לונה, הביע תסכול מהמצב הנוכחי במסיבת העיתונאים שלו אמש: "לקליפורניה יש חוקי נשק מהמחמירים במדינה, אבל עדיין – תראו מה קרה לנו היום. אני יכול לומר לכם שהסטטוס קוו כבר לא עובד. אז אנחנו צריכים לבחון את מה שאנחנו עושים ומה אולי יעבוד טוב יותר. אני מקווה שהטרגדיה הזו לא תהפוך לעוד אחת ברשימה ארוכה של אירועים שאנחנו אפילו לא מדברים עליהם עד שמגיע אחד חדש".
למרות דברי השריף, לחוקי הנשק המחמירים של קליפורניה יש השפעה לא מבוטלת: אירועי ירי המוני נדירים שם יותר מאשר מקומות אחרים בארה"ב, ולפי הממשל האמריקני שיעור התמותה בקליפורניה מירי היה ב-2020 השביעי הנמוך ביותר מבין 50 המדינות – עם 8.5 מקרי מוות לכל 100,000 איש, כאשר הממוצע הארצי באותה שנה עמד על 13.7. בטקסס הוא הגיע אז ל-14.2 לכל 100,000 איש, בג'ורג'יה ל-17.7 ובמיסיסיפי, שניצבה במקום הראשון, ל-28.6. מושל קליפורניה, גווין ניוסם, ביקר הלילה במונטריי פארק ולצד מילות תמיכה בקהילה המקומית קרא ל"רפורמת נשק אמיתית ברמה הלאומית" – וטען כי אף מדינה אחרת בעולם לא חווה "זרם בלתי פוסק של אלימות נשק".