שלוש שנים מאז שאושר התקציב האחרון, ממשלת ישראל אישרה הבוקר (יום שני), בתום לילה לבן של דיונים קדחתניים, את תקציב המדינה לשנים 2022-2021 - ובהמשך תצטרך לאשר אותו גם בכנסת. לאור הקואליציה הצרה, הממשלה ניצבת בפני בעיה משמעותית לקראת ההצבעה בכנסת על התקציב באמצע חודש נובמבר - וכדי להשיג רוב תצטרך להגיע ל"דילים" שונים. הממשלה אישרה גם קיצוץ רוחבי של 1.5% בתקציבי כל משרדי הממשלה - כדי לממן את התוספות שניתנו במהלך הלילה. במקור תוכנן קיצוץ רוחבי של 1%.
הממשלה דנה באישור התקציב מיום ראשון בשעות הבוקר, יצאה להפסקה בשעות הצהריים - וחזרה לדון בו לקראת השעה 20:00. מעט אחרי חצות יצאו השרים להפסקה נוספת, וראש הממשלה נפתלי בנט כינס את ראשי הקואליציה בלשכתו כדי להגיע לסיכומים האחרונים. לאורך כל הלילה התנהלו משאים ומתנים בחדרים נפרדים, ולעתים בקעו מהם צעקות. אחד השרים סיפר כי היו "דיונים הזויים. מלחמות עולם. ליברמן היה אדיב מאוד, נחמד ותפקד לא רע בכלל, אבל הפקידים שלו היו בדיוק ההפך".
אחרי שלוש שנים: הממשלה אישרה את תקציב המדינה, ההכרעה תעבור לכנסת
(צילום: עומר מירון, לע"מ)
בנט על תקציב המדינה בפתח ישיבת הממשלה
(צילום: גיל יוחנן)
גורמים באוצר אמרו כי המשטרה תקבל 800 תקנים חדשים למגזר הערבי, שזה דבר דרמטי במאבק בפשיעה בחברה הערבית. עוד אמרו כי התקציב יובא לאישור הכנסת בקריאה ראשונה עד סוף אוגוסט וכי בתקציב יש התחייבות ל-3 תוכניות חומש במגזר הערבי, הבדואי והדרוזי. לדברי האוצר, הציבור ירגיש את הירידה במחירים כתוצאה מהרפורמה כבר ב-2022.
המחלוקת המרכזית סביב אישור התקציב הייתה סוגיית תקציב הבריאות, שהשר ניצן הורוביץ דרש לתת לו תוספות משמעותיות, ובמסגרת הסיכום שכעת יקבל משרד הבריאות תוספת של שני מיליארד שקלים, בנוסף לתוספת קבועה של שלושה מיליארד שקלים. גם סוגיית הרפורמה בענף החקלאות עמדה במחלוקת בין מפלגות העבודה, כחול לבן וישראל ביתנו, אולם גם זו נכללה בהצעה שאושרה כעת פה אחד.
במהלך הדיונים הלילה שר הבריאות ניצן הורוביץ עמד על דרישותיו להגדלת תקציב משרדו, והתקיימו ניסיונות גישור בינו לבין האוצר, שבסופו של דבר הניבו כאמור הפשרה. הבוקר פרסם משרד הבריאות את עיקריה: שיקום מערך בריאות הנפש, סל התרופות יעמוד על 600 מיליון שקלים, הקצאת שישה מכשירי MRI לפריפריה, תוספת של 500 מיליון שקלים לבתי החולים הציבוריים, קיבוע כל התקנים שנוספו במהלך משבר הקורונה, וקיצור "מיידי" של תורנויות המתמחים בפריפריה, כחלק מתוכנית רב-שנתית לקיצור התורניות של כלל המתמחים.
בתי החולים לבריאות הנפש ישופצו, תורנויות המתמחים יקוצרו
התוספות התקציביות שהשיג הורוביץ למשרדו יתמקדו, בין היתר, במערך בריאות הנפש ובקיצור תורנויות המתמחים, שנמשכות 26 שעות. על פי הסיכום, 400 מיליון שקלים יועברו לטובת בינוי ושיפוץ של בתי החולים לבריאות הנפש – שרבים מהם סובלים מהזנחה ומתנאים ירודים במיוחד. יש לציין כי הורוביץ קבע את שיקום מערך בריאות הנפש כאחד הדגלים של הקדנציה שלו במשרד, וזאת כאמור ברקע הזנחה קשה וארוכת שנים של המערך. אחת המטרות בתכנית היא הפחתת העומס על בתי החולים והעברת מטופלים במערך לבריאות הנפש לטיפול בקהילה ובשלב הראשון יועברו כ-400 מאושפזים מבתי החולים לבריאות הנפש למסגרות הקהילה.
עוד סוכם כי תקציב סל התרופות יעמוד השנה על 600 מיליון שקלים – תוספת של 50 מיליון שקלים לעומת השנה שעברה, אז עמד התקציב על 500 מיליון שקלים בבסיס, ועוד תוספת ייעודית בסך 50 מיליון שקלים. בלשכת השר הודיעו כי 50 מיליון שקלים יופנו לתוכניות לרפואה מונעת. ברקע המחסור ומצוקת התורים לבדיקות MRI, סוכם גם על תוספת של שישה מכשירי MRI בפריפריה, ולראשונה הם יופעלו בקופות בחולים, ולא בבתי החולים.
הישג נוסף של הורוביץ הוא קיבוע כל תקני האחים, האחיות, הרופאים והרופאות הזמניים שניתנו לבתי החולים וקופות החולים בתקופת הקורונה. מדובר על כ-600 תקנים של רופאות ורופאים, 1,550 תקני אחיות ואחים ושבע מאות תקני עובדי משק ומנהל. עוד הוחלט כי משרד הבריאות יקדם באופן מיידי קיצור תורנויות המתמחים. על פי הודעת לשכת השר, "תקוצר התורנות של מתמחים בפריפריה באופן מיידי, מ-26 שעות ל-16 שעות במחלקות הבאות: מלר"ד, פנימית, ילדים, נשים, נוריולוגיה ורדיולוגיה". עוד סוכם על תקציב שיסדיר את הביטוח הרפואי של כלל חסרי המעמד בישראל, כך שיהיו זכאים לשירותים בסיסיים.
ראש הממשלה נפתלי בנט אמר הבוקר בישיבת הממשלה: "רבותיי, גבירותיי, יש תקציב בישראל. תקציב של ממשלה שאכפת לה. לאחר שלוש שנים של קיפאון, ישראל חוזרת לעבוד. אני מבקש מחברי הממשלה להבין את גודל הרגע: אחרי שנים של הזנחה, אנחנו מביאים הבוקר את התקציב הכי נועז, הכי תחרותי, הכי מסייע לשכבות החלשות והכי דואג לעתיד ילדינו מזה שנים".
ליברמן לפני אישור התקציב: "אף אחד מהחקלאים לא ייפגע"
(צילום: גיל יוחנן)
הוא הוסיף: "אנחנו מקימים מטרו בגוש דן, מכניסים תחרות בשלל מוצרי צריכה ומזון, ובכשרות, מונעים פשיטת רגל של הפנסיונרים בישראל, מגדילים את הרפואה הציבורית בישראל, מעניקים חירות ניהולית למנהלי בתי ספר, בונים לראשונה בתים לילדים עם אוטיזם, ודואגים לתזונה בריאה לילדי ישראל. התקציב משקף דאגה לכלל אזרחי ישראל ולא משרת אף אינטרס מגזרי צר".
שר האוצר אביגדור ליברמן אמר: "אחרי למעלה משלוש שנים בהן המדינה התנהלה ללא תקציב, הבוקר, לאחר דיונים ארוכים, העברנו תקציב אחראי בממשלה לצד חוק הסדרים חסר תקדים ובכך הבאנו בשורה ענקית לאזרחי המדינה.
"הרפורמות שאישרנו מתמקדות בראש ובראשונה בהורדת יוקר המחיה, השקענו תקציבי עתק בתשתיות, בתחבורה ובנדל"ן, והעברנו רפורמות משמעותיות שיורידו את החסמים ויצמצמו את הבירוקרטיה, מה שיקל על כל אחד ואחת בהתנהלות היומיומית שלנו, העסקית או הפרטית. הדרך לאישור התקציב בכנסת מתחילה ברגעים אלו ממש ויחד, תוך שמירה על שיתוף פעולה, נעביר אותו ב-3 קריאות ונבטיח צמיחה כלכלית ויציבות שלטונית לאזרחי מדינת ישראל".
הרפורמות בתקציב: הסרת חסמים בייבוא, גיל הפרישה לנשים יעלה
ממשרד האוצר נמסר כי תקציב המדינה לשנת 2021 יעמוד על כ-432.5 מיליארד שקל וב- 2022 על כ-452.5 מיליארד שקל. בשנת 2021 יעמוד הגירעון על 6.8% וב-2022 על 3.9%.
עוד נמסר כי התקציב יכלול תוכנית רוחבית לפתיחת המשק לייבוא והפחתת יוקר המחיה. מוצע לקדם תוכנית רוחבית להסרת חסמי סחר בייבוא שתתמודד עם החסמים העיקריים בייבוא - רגולציה ייחודית לישראל השונה מהמקובל במדינות מפותחות, משטר אכיפה שאינו תואם לנעשה בעולם המערבי ומחייב אישור ובדיקה מקדימה של רוב המוצרים, וחסמים לייבוא מקביל. וזאת במגוון תחומים: מוצרי חשמל, מוצרי ילדים, מזון, תמרוקים ועוד.
במסגרת הרפורמה יהיה ניתן לייבא מוצרים שעומדים בתקינה בינלאומית ומשווקים באירופה במסלול של הצהרה, ללא צורך בהתאמות לרגולציה הישראלית וללא צורך באישורים מוקדמים. ממסלול ההצהרה יוחרגו מוצרים מסוכנים במיוחד כמו בשר ומזון לתינוקות. הרפורמה תצא לפועל במספר פעימות החל מהשנה הראשונה לתחילת הרפורמה וצפויה לחסוך לציבור כ- 5 מיליארד בשנה.
גיל הפרישה לנשים יעלה באופן הדרגתי, לאורך 11 שנים, עד לגיל 65 (4 חודשים בשנה למשך שלוש שנים ו-3 חודשים בשנה למשך 8 שנים נוספות). "העלאת גיל הפרישה, לצד הצעדים התומכים, היא בין הצעדים המבניים המשמעותיים ביותר שניתן לבצע למשק הישראלי", נמסר מהאוצר. "הרפורמה צפויה להגדיל את שיעורי התעסוקה של נשים מבוגרות ואת הקצבה הפנסיונית שלהן בתקופת הגמלאות, להגביר את יציבות הביטוח הלאומי, למנוע את הצורך בהפחתת הקצבאות של גמלאי קרנות הפנסיה הוותיקות ולצמצם את אי-השוויון בין גברים לנשים בשוק העבודה".
רפורמה בחקלאות ובכשרות, אגרות גודש בגוש דן
הרפורמה בחקלאות, שעוררה מחלוקות רבות עוד לפני שאושרה, כוללת על פי משרד האוצר את פתיחת ענף החקלאות לייבוא ומעבר לתמיכה ישירה והשקעות בחקלאים. במסגרת הרפורמה יופחתו המכסים על ענף הביצים וענפי הצומח, תוך אימוץ רגולציה אירופית בהגנת הצומח. הרפורמה צפויה על פי האוצר להביא להפחתת יוקר המחיה במזון, הגדלת מגוון הפירות והירקות הזמינים לצרכן, כמו גם זמינות של פירות עונתיים לאורך כל ימות השנה.
עוד הוחלט על רפורמה במערך הכשרות במסגרתה תועבר הסמכות למתן תעודות כשרות בישראל, לגופים פרטיים לכלל בתי העסק, וללא מגבלה וזאת לעומת המצב הקיים בו הרבנים המקומיים הם בעלי הסמכות הבלעדית למתן תעודת הכשר. גופי הכשרות הפרטיים יקבלו רישיון הפעלה ולאחר קבלת אישור זה, יפעלו באופן חופשי ברחבי הארץ. "התכנית עתידה להביא בשורה למיליוני צרכני כשרות במדינת ישראל, מכלל הזרמים, דתיים, חרדים, מסורתיים וחילונים צרכני כשרות ולאפשר לכל אחד ואחת לצרוך מוצר כשר בהתאם להשקפת עולמו ובמחיר נמוך יותר", נמסר.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הודיע כי תקציבו יעמוד על 35 מיליארד שקלים ב-2021 ו38 מיליארד שקלים ב-2022. בין היתר הושגה הסכמה על גביית אגרות גודש בגוש דן החל מ-2024. כן הוסכם על תוכנית ארוכת טווח מקיפה לשיפור התחבורה הציבורית: השקעה מצטברת של 7.5 מיליארד שקל במשך 5 השנים הקרובות להגברת השירות. התוכנית כוללת גיוס והכשרת אלפי נהגות ונהגים ורכישת 3,500 אוטובוסים בחמש השנים הקרובות, מתוכם 2,500 חשמליים.
כן הסכימו על הסכם מקיף על סך 150 מיליארד שקל להקמה של מטרו בגוש דן. לשם כך, הגיעו המשרדים להסכמה על רשות המטרו, אשר תנהל את תהליך ההקמה של פרויקט התשתית הגדול בתולדות המדינה. יושקעו 90 מיליון שקל בהגברת הנגישות בתחבורה הציבורית. לראשונה, ידורגו הכבישים הנדרשים לפי מידת המסוכנות שלהם ויושקע תקציב ייעודי של כמיליארד שקל בבטיחות בדרכים הכולל מאות מליוני שקלים שיושקעו במוקדי סיכון, סלי בטיחות ופיתוח כבישים ברמת סיכון גבוהה.
כמו כן אושרו 147 מיליון שקל לעלייה וקליטה. תקציב הסיוע לקליטה מיטבית לעולים החדשים בישראל הוגדל ל-124 מיליון שקל. תוכנית "אפק לישראלי" לעידוד עלייה והגברת ההכנה לקראת העלייה באמצעות שליחים תוקצבה ב-23 מיליון שקל.
באשר לעלייה מאתיופיה, שהייתה התנאי של שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה לאישור התקציב, סוכם על המשך מבצע "צור ישראל" להעלאתם של 3,000 ממתינים ממחנות בגונדר ואדיס אבבה באתיופיה עד סוף 2022. זאת לעומת ההסכם הקואליציוני שבו דרשה השרה את העלאתם המידית של 4,000 ממתינים, אך לאחר משא ומתן עם פקידי האוצר שאישרו להעלות רק 1,000. סוכם על 1,000 שיעלו עד סוף 2021 ו-2,000 נוספים שיעלו עד סוף 2022, כחלק ממבצע צור ישראל.
בנוסף, הישג של שר השיכון בנוגע לעולים היה תוספת של 1,700 דירות לרכישה לדיור הציבורי, כששליש מהם יהיו עבור עולים חדשים.
פורסם לראשונה: 06:58, 02.08.21
