שנה ושמונה ימים חלפו מאז הדיון הפומבי הראשון של ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון באוגוסט 2021, אבל שליחתם אתמול (שלישי) של מכתבי האזהרה לאנשים שעלולים להיפגע מעבודתה מלמדים כי ההצגה רק מתחילה. עם התקדמות החקירה, מסתמנים 43 הדיונים הפומביים ו-141 העדים שהופיעו בה עד עתה כפרומו בלבד למה שצפוי להתרחש באולם הוועדה בחודשים הקרובים, ובעיקר לעניין הציבורי שהדברים עשויים לעורר.
אזהרת 18 ה"נחקרים" היא הכרזה עליהם דה-פקטו כחשודים ברשלנות ובמחדלים שקדמו להילולת ל"ג בעומר תשפ"ב שהסתיימה במותם של 45 חוגגים, האסון האזרחי הקשה בתולדות המדינה, וכך היא הופכת את ההליך למעין פלילי. לרשות ה"נאשמים" יועמד כל חומר הראיות שהצטבר בעניינים, הם יהיו זכאים לייצוג משפטי ויוכלו לזמן עדים חדשים, להעיד שוב בעצמם וגם לחקור את מי שהעידו בפני הוועדה וסיבכו אותם – בדומה לחקירה נגדית המקובלת בהליכים פליליים.
אסון מירון - עוד כותרות:
אם עד עתה כל אחד מהגורמים שהיו מעורבים בהילולה – מדרג המדינה, מצמרת המשטרה או מאנשי המקצוע ברמה הביצועית – שטח בפני הוועדה את גרסתו בתנאים די סטריליים וניסה לגלגל את האחריות ממנו והלאה, כעת יזכו אזרחי ישראל לחזות בשידור חי בעימותים חזיתיים מסקרנים ומביכים בין פוליטיקאים בכירים שמחוץ לאולם הדיונים הם בני ברית ומשתייכים לאותו מחנה, בין קצינים בכירים לפקודיהם, בין גורמי מקצוע לשרים שאחראים עליהם.
השלב החדש בחקירת האסון ומספרם הגדול יחסית של המוזהרים משפיעים משמעותית גם על לוחות הזמנים של עבודת הוועדה, והדבר צפוי להביא לדחיית גיבוש ופרסום מסקנותיה בחודשים ארוכים – וככל הנראה אף שנים. ההערכה הרווחת היא כי לכל אחד מה"חשודים" יידרש זמן רב ללמוד את חומרי הראיות בעניינו ולהיערך להגנה, וזאת עוד לפני הדיונים, העדויות והחקירות הנגדיות, שצפויים להימשך תקופה ארוכה בפני עצמם.
אם בעבר קיוו בוועדת החקירה כי המלאכה תסתיים עד ל"ג בעומר הקרוב, בחלוף שנתיים מהאסון, כפי שמעידות המלצות הביניים שפורסמו בנובמבר 2021, בהן הודגש כי הן זמניות בלבד ומתייחסות רק להילולת השנה הזו, הרי שכעת כבר מפנימים חבריה שהדרך עוד ארוכה ושיש צורך בהיערכות מיוחדת גם לל"ג בעומר הבא, ואולי אף לזה שאחריו. את החודשים הקרובים שבהם הוועדה נהנית מפגרה כפויה מהדיונים הפומביים, בשל הצורך של המוזהרים להתכונן להגנה, היא תנצל ככל הנראה לכתיבת דוח ביניים נוסף, ובמיוחד לאור קריסת מתווה ההילולה שעברה, בחודש מאי האחרון.
מי שיצא בשלום מתחת ידי ועדת החקירה, למרות מעורבותו הרבה בתכנון הילולת ל"ג בעומר במירון, הוא שר הפנים בזמן האסון, יו"ר ש"ס אריה דרעי. בפני הוועדה נשמעו עדויות על לחץ שהפעילו אנשי לשכתו על גורמי המקצוע, ובכלל זה ניסיונות להשפיע על עבודת המשטרה, במטרה לאשר את קיום האירוע ללא הגבלת קהל, וגם השר עצמו התגאה בהישג זה בהודעות ששיגר לכלי תקשורת חרדים בזמן אמת. ואולם בסופו של דבר הבינו חברי הוועדה כי אין בכך עילה מספקת לפגיעה אפשרית בו כתוצאה מהחקירה, והם החליטו שלא לשגר אליו מכתב אזהרה בעניין.
דרעי נחלץ מהאירוע ללא פגע משום שמכל אנשי הדרג המדיני שכיהנו בזמן האסון וזומנו להעיד בפני הוועדה הוא היחיד שלא נשא תפקיד רשמי הקשור להילולה. כשר חשוב ומרכזי בממשלה, חבר קבינט וראש מפלגה, הוא אמנם היה מעורב מאוד בעניין והשתתף בדיונים ובקבלת ההחלטות, אך משרדו לא שימש פונקציה בחגיגות ל"ג בעומר במירון, וממילא קשה להטיל עליו אחריות כמי שהתרשל במילוי משימתו. גם כשתפס את המושכות במקום השר לשרותי דת דאז, יעקב אביטן – האחרון הוא זה שהוזהר, על כך שהניח אותן ולא ביצע את תפקידו.
זהו גם ההסבר לביטחון העצמי שהפגין דרעי בהופעתו בפני הוועדה. בניגוד לעדים האחרים, ששפת גופם והדברים שאמרו ביטאו עמדה נפשית של חשודים, יו"ר ש"ס נראה היה כבר מהרגע הראשון נינוח מאוד ובוודאי שלא כ"נחקר", ואף הקפיד להדגיש שוב ושוב כי בא לסייע לוועדה לעשות את עבודתה וכי הוא רואה את עצמו בצד שלה. הדברים נתפסו כאותנטיים על ידי חברי הוועדה, ששיבחו אותו והחמיאו לו על הופעתו, ולא חשדו בו כמי שנוקט תרגיל פסיכולוגי מולם – כפי שהוכח אתמול.
פורסם לראשונה: 23:01, 30.08.22
