יומיים בלבד לאחר שהחלה הפעימה הראשונה של שליחת צווי הגיוס לחרדים, חשף היום (שלישי) בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תומכ"א (תכנון ומנהל כוח אדם) של צה"ל, כי "מתוך 3,000 החרדים שקיבלו צווי התייצבות, הוציאו 1,126 פקודות מעצר למי שלא התייצבו לצווים ראשון ושני". הוא סיפר כי מתוך אותם 3,000 התייצבו רק 290, והוסיף: "אחרי פקודות המעצר הם יקבלו קריאה לגיוס מיידי, ומי שלא יגיע יוכרז כמשתמט, מה שיכלול עיכוב יציאה מהארץ ובכל מפגש שלו עם שוטר הוא יוכל להיעצר".
אדלשטיין על צווי הגיוס לחרדים: "המספרים צריכים להיות גדולים יותר"
(צילום: ערוץ כנסת)
תא"ל טייב הדגיש במהלך הישיבה כי "לצה"ל חסרים 10,000 חיילים". הוא הסביר כי "הבקשה שלנו של 4,800 לא מספיקה לכסות על הפער, וגם הארכת השירות לא תעזור לנו - זה הכול ביחד". לדבריו, יעד גיוס החרדים השנתי של צה"ל נמוך יותר מהצורך, כיוון שהנחת היסוד המרכזית היא ש"כשרוצים לגייס את הציבור החרדי צריך לעזור לו לשמור על זהותו, לכן המספר שנקבע מגלם את יכולת הצמיחה שלנו".
יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, הבהיר בדיון כי "המספר שהתקבע אינו מקובל עליי. המספרים צריכים להיות גדולים יותר". עוד הדגיש אדלשטיין כי "מי שתרם שלוש שנים למדינה - יקבל יותר מאשר מי שבחר שלא לתרום. זה נכון לכל אזרח במדינת ישראל - בין אם חרדי ובין אם כל אזרח אחר במדינה".
את הדיון יזמו ח"כ אפרת רייטן וח"כ מירב כהן, שאמרה בפתיחתו כי "העברת חוק גיוס שיפטור את החרדים מגיוס - תפגע במוטיבציה לשרת. כשפקע חוק הגיוס ביוני 2023 היו לנו 63 אלף חרדים צעירים שהיו בגיל גיוס. אם היום הצבא אומר שחסרים לו 10,000 לוחמים אנחנו מבינים שהזמן שוחק וזה רק ילך ויגדל".
לדבריה, "היום אנחנו מדברים על מאגר של 91 אלף צעירים חרדים בריאים בגיל גיוס. יעד גיוס החרדים הוא מאוד נמוך, גם שופטי בג"ץ אמרו כך. הצעדים שאנחנו עושים רחוקים מלעמוד אפילו ביעד המאוד נמוך שהצבנו. למה לא שולחים יותר צווים? הרי יש מאגר של 91 אלף צעירים. בנוסף לזה - עד כה שיגור הצווים נעשה בצורה לא שוויונית, סימנו רק חרדים מסוימים שלא היו בישיבות, למה לא כולם מקבלים?".
ח"כ שרון ניר מישראל ביתנו אמרה בדיון כי ״אי-זימון ציבור של צעירים חרדים, בני 18, בריאים וכשירים, גורם לכך שסבא בן 49 צריך לחרף נפשו ולפעמים גם למסור נפשו". לדבריה, "התחושה הקשה שהקואליציה מדשדשת, ועל רקע זה גם חילופי שר הביטחון, בסוף פוגעת בכולנו. פוגעת בעיקר בצבא, באוכלוסיית המשרתים, ובטח במשרתי המילואים שכבר עושים יותר מ-300 יום ונאנקים תחת העומס והשחיקה".
בדרך לגיבוש חוק גיוס שיוסכם עם כ"ץ? אופטימיות במפלגות החרדיות
ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" נחשף שלשום כי כ"ץ בדק אפשרות להפחית את מספר הצווים שעל הוצאתם הורה קודמו, השר המפוטר יואב גלנט, אולם הייעוץ המשפטי אסר עליו לעשות זאת. גורמים ביהדות התורה והליכוד, שהיו מעורבים בהודעתו של כ"ץ, טענו כי שר הביטחון התכוון להקטין את מספר הצווים לפחות מ-7,000, אולם הייעוץ המשפטי מנע ממנו. השר כ"ץ הבין כי אין לו יכולת למעשה לשנות את מספר הצווים, ופרסם הודעה על הוצאת 7,000 צווים.
"לא ברורה לנו ההתנהלות של כץ", אמר אז גורם בכיר ביהדות התורה. "הוא רצה לשנות את מספר הצווים אבל הבין שכבר אי-אפשר לשנות את זה. מאחר שלא הייתה לו ברירה, הוא חשב לעשות עלינו סיבוב עם ההודעה שפרסם ביום שישי. הוא הפסיד נקודות אצלנו".
אולם כעת, במפלגות החרדיות מתארים אופטימיות זהירה באשר לגיבוש חוק גיוס שיוסכם יחד עם כ"ץ. חברי הכנסת של דגל התורה נועדו אמש עם נתניהו בלשכתו בכנסת בנושא חוק הגיוס, ובמהלך הפגישה הצטרף כ"ץ. בדגל התורה דיווחו על פגישה ב"אווירה טובה" ורצון להגיע לחוק גיוס מוסכם על הצדדים.
החרדים, נזכיר, התעקשו על חוק שיכלול גם את הסדרת מעמד בני הישיבות לצד קביעת יעדי גיוס. אמש לא סוכם על סעיפים בחוק, אך חברי הכנסת החרדים ביקשו מכ"ץ לאפשר את הגעתם של הגורמים המשפטיים במשרד הביטחון לדיוני חוק הגיוס בוועדת החוץ והביטחון, גורמים שהגעתם לוועדה נחוצה כדי להתקדם בחוק - ולטענת הח"כים גלנט מנע. לדברי הנוכחים בפגישה, כ"ץ התחייב לנהל את הסוגיה "באופן ענייני ובשותפות".
