תקיפת חיל האוויר הלילה (בין רביעי לחמישי) בתימן גבתה מחיר כלכלי וגם תפקודי מהמשטר החות'י. במבצע הלילה הייתה גם פגיעה ביוקרת המשטר, מכיוון שלראשונה פגעה ישראל במתקני חשמל חיוניים בצנעא בירת תימן - מעוז השליטה של החות'ים. אבל למרבה הצער, אפשר להעריך כבר עכשיו שמבצע "העיר הלבנה" של חיל האוויר הלילה לא ירתיע אותם ולא יפגע ביכולתם ובכוונותיהם להמשיך לשגר טילים וכטב"מים לעבר מדינת ישראל.
גרוע מזה, החות'ים ימשיכו, כך ניתן להעריך, גם לפגוע בשיט המסחרי והצבאי העולמי בים האדום ובפגיעה הכלכלית העצומה בתובלת האנרגיה שהחות'ים גורמים כבר למעלה משנה.
החות'ים, שהם קבוצה אתנית ודתית ג'יהאדיסטית-שיעית, נחושים להוכיח לעולם שבניגוד לחיזבאללה, חמאס והאיראנים, הם נשארו על הרגליים וממשיכים להילחם כדי לסייע לעזה המותקפת על ידי ישראל. הם, יחד עם המיליציות השיעיות בעיראק, בונים כנראה על כך שהפסקת האש בעזה קרובה, במסגרת עסקת חטופים שמתהווה כעת.
לכן הם הגבירו את קצב התקיפות בישראל בחודש האחרון. אבל בעיקר, החות'ים הם שיכורי ניצחון, והאופוריה מתוגברת על ידי אידיאולוגיה איסלאמיסטית קנאית הדוחפת אותם להמשיך ולהגביר את מאמציהם כדי שגם אחרי שהמלחמה בעזה תגיע לקִצה, הם יוכרזו ויישארו כמנצחים וכמי שחנקו את השיט האזרחי, ואת תובלת הנפט מהמפרץ הפרסי לצרכניו באירופה.
הם אינם עוצרים מפני שהם אחוזי אופוריה, ומפני שאינם רגישים לסבל האוכלוסייה התימנית. עובדה זו הוכחה כבר מאז 2015, כשערב הסעודית וקואליציה ערבית תקפו אותם, הרגו והרעיבו עשרות אלפי אזרחים תימנים לא מעורבים. החות'ים לא הפסיקו להילחם ואף תקפו את ערב הסעודית בכטב"מים וטילים, תוך שהם משתלטים על מרכז תימן ועל חלק מהחוף המערבי שלה. האבידות והסבל של האוכלוסייה לא נחשבו בעיניהם אז - ולא נחשבים גם כיום.
הממשל האמריקני הוא שנרתע בסוף והכריח את הסעודים להפסיק את הלחימה, וממשל ביידן אף הוציא את החות'ים מרשימת ארגוני הטרור, כדי שאפשר יהיה להעביר סיוע הומניטרי לאוכלוסייה דרך נמל חודיידה - אותו נמל שחיל האוויר תקף הלילה בפעם השלישית כדי לשתק חלקית את פעולתו.
כל זה אומר שכדי להתמודד עם האיום החות'י על העורף הישראלי ועל הסחר העולמי, יש צורך בפעולה צבאית נחרצת, שלא רק תפגע בכלכלה וביוקרת המשטר החות'י בעיני אזרחיו המדוכאים, אלא תחסל את יכולותיו הצבאיות ואת בכירי מפקדיו. הניסיון הישראלי הטרי מהמלחמה הנוכחית הוא שכדי לפגוע בצבא טרור ג'יהאדיסטי כמו חמאס, חיזבאללה והחות'ים, צריך להשמיד ולפרק את יכולותיו הצבאיות ולפגוע אנושות בשדרת הפיקוד והשליטה הבכירה שלו.
כמו כן, צריך להכיר בעובדה שהחות'ים אינם שבט יחפנים פרימיטיבי אלא צבא טרור של ממש, מצויד היטב במיטב הנשק והפיתוחים האיראניים בתחום הכטב"מים והטילים הבליסטיים, וכי המלחמה בו אינה יכולה להסתכם ביירוטים ובהגנה מפני הטילים והכטב"מים שהוא שולח, אלא צריך לפגוע בו, ביכולות הייצור של הנשק, שמתבצע בעזרת ידע איראני, במחסני הנשק ובמפקדים עצמם. עד שזה לא יקרה, החות'ים ימשיכו להיות בעיה עולמית.
המודיעין החסר - והצורך בפעולה נחרצת
כדי שזה יקרה, ישראל והקואליציה האמריקנית והאירופית שפועלות כרגע נגד החות'ים צריכות להגדיר את האיום התימני כאיום עיקרי. עד כמה שניתן לשפוט, כדי לבצע את הפגיעה הנדרשת ביכולות הצבאיות, כולל בייצור הצבאי ובבכירי המשטר החות'י, צריך מודיעין וצריך להתגבר על בעיית המרחק. מודיעין מדויק על מיקומי אתרי השיגור והייצור של הכטב"מים והטילים שבידי החות'ים הוא תנאי ראשון והכרחי כדי לפגוע ביכולות הצבאיות של צבא הטרור, אבל ככל הנראה, גם לפיקוד המרכז האמריקני אין מספיק מודיעין - וכנראה גם לישראל.
איסוף מודיעין במרחקים כאלה מצריך מאמץ לאומי גדול, שלאמריקנים אין כנראה רצון לבצע אותו. לישראל יש משאבים מוגבלים שהיא יכולה להקדיש לאיסוף מודיעין במרחק כזה. המרכיב השני שמקשה על הפגיעה בחות'ים הוא המרחק. כל מבצע, אפילו מבצע קטן יחסית כמו המבצעים שישראל ביצעה שלוש פעמים בתימן, מצריך מטוסי תדלוק, מטוסי בקרה, שליטה ואיסוף מודיעין, תכנון מורכב ועוד הרבה מרכיבים נוספים שדרושים למבצע במרחק, בעיקר אם המטרות מפוזרות במרכז תימן, שהטיסה אליו מישראל נמשכת יותר משעתיים ויש בו הגנה אווירית.
רוב אתרי השיגור, הפיקוד והשליטה של החות'ים נמצאים באזור צנעא, במרכז תימן, ופגיעה בהם מחייבת הקצאת עשרות מטוסים, אולי אפילו יותר ממאה, כדי שהפגיעות יהיו משמעותיות. לפיקוד המרכז ולצי האמריקניים יש אומנם מספר גדול של מטוסים, טילי שיוט וטילי יירוט על נושאות מטוסים ומשחתות שנמצאות בים האדום ובים הערבי מול חופי תימן, אבל ממשל ביידן מגביל במפורש את פעולת הכוחות הימיים והאוויריים האמריקניים באזור, מחשש שאם הפגיעה בחות'ים תהיה אנושה מדי, זה עלול להצית מלחמה אזורית. ישראל כבר הוכיחה שאפשר לפגוע לא רק בחות'ים, אלא גם באיראנים, מבלי שתתלקח מלחמה אזורית.
טראמפ יכניס רוח חדשה?
עם זאת, ממשל ביידן, בשבועות המועטים שנשארו לו בבית הלבן, עדיין חושש ממלחמה אזורית ולא רוצה להסתבך, ולכן, כאשר פיקוד המרכז האמריקני החליט סוף-סוף לתקוף לפני כמה ימים בתימן, הוא תקף מפקדות ריקות של ארגון החות'ים באזור צנעא, ומלבד נזק למבנים לא גרם לפגיעה של ממש ביכולות הצבאיות של החות'ים.
אולי ממשל טראמפ, כאשר ייכנס לבית הלבן, ישנה את המדיניות הרופסת הזו של וושינגטון כלפי האיום החות'י על הסחר העולמי ועל ישראל.
די ברור כעת שכדי להרתיע את החות'ים אפשר לנקוט אחת משתי דרכי פעולה: האחת, להמתין לעסקת חטופים שתביא לסיום המלחמה בעזה - ואז אולי החות'ים יפסיקו לשגר לעבר ישראל ולפגוע בשיט בים האדום, אבל אנחנו נישאר תלויים ב"חסדי" החות'ים וגחמותיהם המוזרות.
האפשרות השנייה היא פעולה ישראלית-אמריקנית משותפת להפצצה מסיבית על בסיס מודיעין שיש לאמריקנים על מתקני הייצור, השיגור, ההתרעה והנ"מ של החות'ים. צריך גם לפגוע בעיר סעדה בצפון תימן שהיא המרכז האזרחי של החות'ים, כמו בעלבכ של חיזבאללה. בהמשך צריך לצוד את בכירי המשטר החות'י.
אין ספק שאיראן תומכת בפעולות של החות'ים, אבל הבעיה האמיתית היא המשטר החות'י, שצריך לפגוע בו אנושות בדיוק כשם שישראל פגעה בחמאס ובחיזבאללה, ואז יש סיכויים גם שהממשלה החוקית של תימן שיושבת בדרום המדינה וגורמים נוספים בתימן יתקוממו נגד החות'ים, ויקרה מה שקרה בסוריה. אבל בלי פעולה צבאית מסיבית זה לא יקרה, והסחר העולמי והעורף הישראלי יהיו נתונים לאיום מתמיד מתימן, שכנראה יימשך אפילו אם איראן תוריד פרופיל.