בליל 9 בנובמבר 1938 התעוררו עשרות אלפי יהודים משנתם בגרמניה ובאוסטריה לקולות הצעקות של אנשי אס-אס שפשטו על בתיהם, שרפו את בתי הכנסת והרסו את החנויות בבעלותם. עשרות יהודים נרצחו בפוגרום ליל הבדולח, ילדים פונו מבתיהם למקום מבטחים ועשרות אלפי גברים נשלחו למחנות ריכוז בגרמניה. 85 שנים לאחר מכן, בבוקרו של שבת וחג שמחת תורה, נרצחו כנראה יותר מ-1,200 ישראלים, אחרים חוו התעללות קשה ו-240 נחטפו לשבי, כל זאת – בבתיהם, במקום מבטחם, בגבולות המדינה שהקמנו לאחר שנשבענו "לעולם לא עוד".
מאז היווסדו אני מוביל את מצעד החיים, ובכל שנה אני פוגש אלפי בני נוער, שכמו כל בן אנוש מתקשים לתפוס את ממדי הזוועה שהייתה בשואה. איך יוכלו לדמיין אסון בקנה מידה שכמעט והביא לסופו של העם היהודי? איך יוכלו להבין איך זה מרגיש לאבד את כל הקרובים והרחוקים שלהם, ולחיות תחת רדיפה וסכנת חיים במשך שנים?
אך לצערי, השנה, מצעד החיים יקבל משמעות נוספת. אין עוד מדובר בזוועות העבר, אלא גם בזוועות פוגרום, בלתי נתפסות, שהתרחשו בהווה, ושמתערבבות אחת עם השנייה. תזכורת מתמשכת לאיום הקיומי שנובע משנאת ישראל ואנטישמיות. השנה, בני הנוער, כמו כולנו, נאלצו לקבל תזכורת למה שימור זיכרון השואה חשוב גם ב-2023 ולתמיד. התמיכה הבינלאומית בזכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה התחלפה בגל אנטישמיות עכור וקשה.
עם שלטים שקוראים "לנקות את העולם מיהודים", אלמונים שהציתו באוסטריה את החלק היהודי של בית העלמין המרכזי ב-וינה, בריסוס מגן דויד על קירות הבתים בפריז ועם עלייה של כ-500% בכמות אירועי האנטישמיות, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. מכונת השנאה שנבנתה, והתעצמה כבר ב-1933 על ידי המשטר הנאצי לא נעצרה, היא משתכללת.
על רקע השנאה התהומית שפרצה ומשתוללת ברחבי העולם משימתנו חשובה מתמיד. נמשיך לפעול לכך שכל בן נוער, וכל מבוגר שיצעד במצעד החיים, יפעל באופן אקטיבי נגד אנטישמיות, גזענות וחוסר סובלנות. אנו סבורים כי חינוך השואה ולקחיה חיוניים לטיפול במגפת השנאה שהיא איום לא רק על הקהילות היהודיות אלא על החברה כולה.
כמצוותם של שורדי השואה שהצליחו בכוחות נפש אדירים לעלות לארץ ישראל להקים בתים ומשפחות עלינו לקום מהתהום שבה ישראל נמצאת ויחד עם הקהילות היהודיות וכוחות נוספים ומגוונים ברחבי העולם, להמשיך ללמד, לחנך ולהילחם את מלחמת האנטישמים בנו. בראש מורם ובגב זקוף.
שמואל רוזנמן הוא יו"ר מצעד החיים