המשק עצר מלכת, ביום המאה לשבי של 136 חטופים וחטופות: ב-11:00 החלה שביתה בת 100 דקות כהזדהות עם החטופים, שנמצאים כבר 100 ימים בשבי חמאס ברצועת עזה. במקביל, נמשכת העצרת המיוחדת בכיכר החטופים, שבה עמדו אלפי המשתתפים 100 שניות דומיה. צפו בשידור הישיר.
ברחבי הארץ ציינו את יום ה-100 למלחמה ולשבי החטופים
(צילום: דנית רוזין, לירז רימון, עיריית נתניה, אל-על, ארקיע )
100 שניות דומיה בעצרת בכיכר החטופים
(צילום: רועי רובינשטיין )
עומרי, אח של עידן שתיוי, שנחטף מהמסיבה ברעים, נשא דברים בכיכר, וזעק: "ההרגשה שהעולם לא באמת מבין כמה העולם השתנה. עידן לא היה חולף ליד אדם שצריך לעזור לו מבלי לעזור. אני זוכר איך פעם הוא נתן שמיכה להומלס שקר לו והעלה פוסט שצריך לשים לב. מישהו שם לב לעידן עכשיו?!". עומרי הוסיף: "העולם שומע ורואה את מה שקרה ועדיין בוחר להתעלם, לכן העולם צריך מנהיגים חדשים. הם מוחזקים שם נאנסים ומוכים ואני פוגש שרים וחברי כנסת ואני לא מרגיש שהם עושים מספיק. מנהיגי ישראל תתעוררו!".
מורן סטלה ינאי, שנחטפה גם היא מהמסיבה ב-7 באוקטובר ושוחררה מהשבי במסגרת עסקת החטופים, הדגישה בעצרת כי "אין שום דבר יותר דחוף, אנחנו עוצרים עכשיו הכול ל-100 דקות כי אנחנו חייבים להיאבק עד שהאחרון שכלוא שם יחזור הביתה. 100 ימים של הפקרה, אלימות והתעללות נפשית. אני עומדת כאן כי אני יודעת איך זה להיות שם". ינאי סיפרה שהיא מסתובבת עם רגשות אשם מאז ששוחררה. "האשמה שורפת את הנשמה אבל גם שומרת על החטופים כי אנחנו יודעים שהיא תשרוף אותנו אם הם לא יחזרו".
עומרי שתיוי, אח של החטוף עידן, בכיכר החטופים
(צילום: satview)
ארנון בר דוד בכיכר החטופים
(צילום: satview)
מיה רגב, ששוחררה מהשבי עם אחיה, איתי, השתתפה בעצרת בבית החולים שיבא שם היא עוברת שיקום. "לפני 100 ימים חשבתי שאחזור מהמסיבה לאמא ואבא. נחטפתי באכזריות", אמרה "איתי ואני חזרנו, עומר ואורי עדיין שם כבר 100 ימים. 50 ימים עברו מאז שחזרתי, מנסה לשקם את עצמי. 100 ימים שהחיילים מקריבים את חייהם למען החטופים ולמעננו, שהם לא מתקלחים, לא שותים - 100 ימים שהם לא בני אדם. אני מתפללת שהם מספיק חזקים שיש להם מספיק אוכל כדי להחזיק עוד יום".
בעצרת בשיבא השתתפה גם ירדן גונן, אחותה של רומי, המוחזקת בשבי. "אחותי הקטנה היא קרן שמש, היא אחד הדברים הכי טובים בחיים שלי, אחת החברות הכי קרובות אליי בשנים האחרונות וכל מה שהיא רצתה לעשות זה ללכת ליהנות, להפיץ את האהבה שלה לריקוד וליהנות. ברגע של הכי תחושת חופש מוגזמת כשהלילה מתחיל להתפזר ועולה האור, זה רגע אופורי שהכל עוצר ויש תחושת חמימות - זה בדיוק הרגע שבו הרסו להם הכל". ירדן קראה: "אחותי עדיין שם ואני לא יודעת ממה שקורה איתה בשישה שבועות אחרונים. אני לא מאמינה שהגענו ליום ה-100 והלוואי שלא נגיע ליום ה-101".
שירית ירושלמי, אמה של עדן, המוחזקת בשבי חמאס, נשאה גם היא דברים העצרת בשיבא, וסיפרה כי בתה "נחטפה מהמסיבה שבה הייתה אמורה לברמן. עדן דיברה איתנו בטלפון במשך שלוש שעות וחצי עד לרגע שהבנו שהמחבלים ראו אותה ועדן הספיקה לומר לנו 'תפסו אותי' ובמקביל שמענו את המחבל אומר לה 'תעל'. מאז 7 באוקטובר חיינו נעצרו וכל מטרתנו היא להחזיר את עדן שלנו הביתה בריאה ושלמה בנפשה ובגופה".
בעצרת שהתקיימה בחברת כאל, נשא דברים רונן, בן דוד של רון בנימין, תושב רחובות, שהגיע בבוקר 7 באוקטובר לרכיבת אופניים עם חברים ליד קיבוץ בארי. "ב-5 באוקטובר נפגשנו בחתונה של האחיין טל. דיברנו על אופנועים ואופניים, הוא הראה לי את הקעקוע החדש שלו '777' לפי תאריך הלידה שלו: 7.7.70", סיפר. "ביום שבת הארור, 7 באוקטובר בשעה 7 בבוקר, שוב 777 - הוא נתקל בחוליית מחבלים ומאז נעלמו עקבותיו. במשך חודשיים הוא הוגדר נעדר עד שהתבשרנו שהוא מוחזק בשבי. בהקלטה האחרונה רון מעדכן את אשתו איילת שהוא בדרך הביתה, שלא אכפת לו אם יש טילים ואם מסוכן, הוא חייב לחזור למשפחה שלו. אבל רון לא הגיע".
רובי חן, אביו של איתי, שנחטף מנחל עוז, השתתף בעצרת במכללה האקדמית נתניה. "אני מדמיין את הבן שלי בחדר חשוך. מי יודע באיזה מצב מורעב, בלי מים. אנחנו שומעים על התעללות בנשים אבל תדעו שמתעללים גם בגברים. הדמות שלו דועכת ונעלמת לי", אמר.
13 צפייה בגלריה
רונן בן דודו של רון בנימין. "רון היה ב-7.10 בדרכו הביתה - אבל לא הגיע"
(צילום: דוברות כאל)
13 צפייה בגלריה
מוזיאון אנו באוניברסיטת תל אביב
( צילום: איציק בירן, מיצג הסרט הצהוב של האומן דורון גזית במוזאון אנו באוניברסיטת תל אביב)
הראשונה להכריז על השביתה הייתה ההסתדרות, והיו"ר ארנון בר דוד נאם בכיכר החטופים, לאחר צעדה שיצאה מבית ההסתדרות. "לפעמים אני מתעורר בבוקר ושואל את עצמי אם זה אמיתי או חלום מה שקרה", אמר בר דוד. איך מודדים בכלל 100 ימים? עד עכשיו קיוויתי שיקרה נס, שנגיע לעסקה. היום בשעה הזו אנחנו עוצרים, לא שובתים - מזדהים. מאות אלפי עובדות ועובדים עוצרים היום את מדינת ישראל ל-100 דקות כדי לזכור ולהזכיר לעולם ש-136 חטופים עדיין מוחזקים בשבי החמאס ועוצרים להזכיר למשפחות שאנחנו כאן ולא נפסיק עד שהם יחזרו הביתה. אסור לנו לחזור לפלגנות".
בנוסף כוללת השביתה גם את החברות הגדולות בארץ, בהן מטא ישראל, קבוצת פז, הסוכנות היהודית, בתי חולים, חברות ביטוח ופיננסים, מכוני מחקר ועמותות שונות. רשת "ביג" הצטרפה גם היא לשביתה, וכלל עובדי הרשת לובשים חולצות צהובות להזדהות.
בנוסף שבתו כהזדהות גם המכללה האקדמית הדסה ירושלים, ישראכרט, פלייטיקה, נמל חיפה, תנובה, AT&T, Hp indigo & Scitex, קרן ההון סיכון AnD ventures, אלביט מערכות, המכללה האקדמית בית ברל, מכללת קיי לחינוך, מותג הטיפוח Sabon, הנוער העובד והלומד, חברת מורפיסק, חברת ריסקיפייד, Team 8, קבוצת רציו ו-Wix.
מיה רגב בשיבא בעצרת לציון יום ה-100 למלחמה
על לוחות הזמנים ברכבת ובאוטובוסים מופיעים כעת מספר החטופים העדכני. בשורת היעד כתוב: "מעזה לישראל", ובתזמון: "עכשיו". חברת אל על שינתה את מספר טיסת הדגל שלה לניו יורק, LY001, ל-LY100, לציון מניין הימים. הטיסה מתבצעת במטוס "ירושלים של זהב", הנושא גם את הכיתוב STAND WITH ISRAEL.
בנוסף, ברחבי הארץ ניתן לראות את מיצבי הסרט הצהוב המזוהה עם המאבק להשבת החטופים. סרט צהוב ענק יעטוף מבני ציבור מרכזיים, דוגמת הכנסת ומכון ויצמן.
גם במוסדות אקדמיים עוצרים הלימודים גם ל-100 דקות, כשבחלק מהאוניברסיטאות מתקיימים טקסים והפגנות. באוניברסיטת רייכמן, שבה מתארחים במעונות חלק מתושבי כפר עזה, מתקיים גם כן טקס בשעות הצהריים. באוניברסיטת תל אביב התקיים טקס במוזיאון "אנו" - מוזיאון העם היהודי, ולאחר מכן הפגנה וצעדה לכיכר החטופים.
ארגון המורים הצטרף אף הוא לעצירה ל-100 דקות, ומ-11:00 נעצרה הפעילות השגרתית בבתי הספר, ובמשך שעה ו-40 דקות עוסקים בתיכונים בפעילות חינוך והסברה על החטופים והקניית עקרונות וערכים הומניטריים בנוגע למצב החמור של שהייה בשבי.
בעצרת שנערכה הבוקר בבתי החולים של הדסה בעין כרם ובהר הצופים בירושלים לציון יום ה-100 לשבי החטופות והחטופים, השתתפו פצועי המלחמה ומטופלים הנמצאים בתהליך השיקום. מנהל בית החולים הדסה עין כרם, פרופ׳ יניב שרר, הדגיש: "כולנו מחכים להשבת כל החטופים, ובהם קרינה, בתם בת ה-19 של אירה ואלברט ארייב, שעובד בהדסה. האור ינצח את החושך. החטופים בליבנו כל הזמן ולא נאבד את התקווה".
ד"ר תמר אלרם, מנהלת בית החולים הדסה הר הצופים סיפרה על כפיר שנפצע בלחימה בבארי ומטופל במחלקת השיקום. "על החולצה של כפיר מופיע הכיתוב I Love Be'eri עם לב אדום. והלב עטוף בתחבושת. אז נדמה שהמילים והדמיון נגמרים בכל פעם שאנחנו חושבים על החטופים אבל הלב, הלב ממשיך להאמין שישובו. ביכולתנו להמשיך לקוות ולהניח תחבושות על הפצעים. לרפא ולשקם ולקוות שמשם תגיע הבשורה לאנושות כולה".
בכיכר החטופים בתל אביב מתקיימת עצרת המחאה שהחלה אמש, שאליה הגיעו עשרות אלפי בני אדם, ותסתיים הערב בשעה 20:00. לקריאת נעילתה הערב ינאמו בה הנשיא יצחק הרצוג ויו"ר האופוזיציה יאיר לפיד. העצרת המשיכה הבוקר תחת גשם כבד, בשעה 06:29 ניגן ה-DJ ארטיפקס, שניגן בפסטיבל ברעים באותה שעה לפני 100 ימים, ובהמשך הזמרת שולה חן, שרה את השיר "בוא הביתה" בקריאה להשבת כל החטופים.
גבריאלה ליימברג, שנחטפה מקיבוץ ניר יצחק עם אחותה ובתה, סיפרה כי לפני 100 ימים, ב-7 באוטובר, המחבלים "הוציאו אותנו מהממ"ד העלו אותנו על טנדר, קודם את מיאה ואותי ואחר כך אספו את קלרה, פרננדו ולואיס". ליימברג שיתפה: "הימים היו נורא ארוכים, והיו המון הפצצות. זו רולטה רוסית. בלילות התחבקתי עם הכלבה שלנו בלה. הייתי נשארת ערה ומסתכלת כל הזמן מי נכנס מי יוצא, רציתי לשמור על בתי מאיה".
איתי רגב, שנחטף מפסטיבל המוזיקה ברעים ושוחרר משבי חמאס יחד עם אחותו מיה, סיפר: "בשבי, הייתי ביחד עם עומר שם טוב והגעגוע אליו רודף אותי יום-יום. יום אחד שם, שרתי לו 'הכאב גדול ואין לאן לברוח, עשה שייגמר כי לא נותר בי כוח'. כשסיימתי לשיר, עומר אמר שלא ייגמר לנו הכוח ואנחנו נצא מכאן. עוד שבוע, הזמן של עומר בשבי מכפיל את הזמן שאני הייתי. חייבים להתעורר. כל דקה ושנייה קריטית ומחייבת עסקה עכשיו".
