אפשר להבין את הקשיים הפיזיים והנפשיים שפוקדים את הלוחמים בשג’אעיה. כבר חודשיים שהם בתוך מלחמה, ואת רובה הם עושים באזור המורכב ביותר ללחימה מהסוג הזה, מול אתגר שאף צבא מודרני לא התמודד איתו. ובכל זאת, אי אפשר להבין כיצד מספר לוחמים הפרו את הוראות הפתיחה באש הבסיסיות ביותר. זה לא אומר שאנחנו לא מגבים את הלוחמים בשדה הקרב או לא מבינים את הסיטואציה הקשה שבה הם נמצאים.
הלב יוצא אליהם, אל מי שנענו לקריאה לשרת את המדינה ולסכן עבורה את חייהם. אולם כפי שאמר הרמטכ"ל באופן בהיר וחד-משמעי: הירי שגרם למותם של שלושה חטופים ישראלים בוצע בניגוד להוראות. אסור לירות על מי שמרים דגל לבן ומבקש להיכנע. כמה נורא לחזור שוב על הקלישאה שכל טירון מכיר: הוראות אלה נכתבו בדם.
דבריו של רב-אלוף הרצי הלוי, שכללו לקיחת אחריות מלאה על התקרית הטרגית, מצטרפים להודעה הרשמית של דובר צה"ל בערב שבת. שניהם מעידים על הדרך הראויה לציון שעליה החליט הצבא: שקיפות מלאה, פרסום הפרטים שנבדקו באופן כמעט מיידי, שיתוף הציבור בתוצאות התחקיר ואמירה ברורה על גבולות המותר והאסור גם בשעת מלחמה.
אלא שכל זה עדיין לא מנקה את המפקדים בדרגים השונים מאחריותם להטמעת ההנחיות האלמנטריות באופן כללי ובפרט באזור לחימה שכזה, היכן שישנה אפשרות לא בלתי סבירה להימצאות חטופים. למרבה הצער, גופות חטופים כבר יצאו מצפון הרצועה ומתבקש היה שהחיילים יתודרכו - אבל מתברר שזה פשוט לא קרה.
מה שעוד מדאיג במחדל הזה הוא שבשטח פוזרו נקודתית סימני מצוקה של החטופים. לפני מספר ימים, במרחק של כמה מאות מטרים מזירת האירוע, גילו הכוחות מבנה שעל קירותיו החיצוניים יש כתובות גרפיטי של SOS באנגלית וכתובות "הצילו" ו"חטופים" בעברית. עם זאת, ביומיים האלו - עד תקרית הירי - המבנה לא נבדק בשל חשד שהוא ממולכד שכן בקרבתו נמצא מבנה עם מטעני חבלה.
בתחקיר הראשוני שהוצג לרמטכ"ל על ידי מפקד פיקוד הדרום, ירון פינקלמן, עלה כי לוחם בכוח, קלע במקצועו, זיהה סמוך לשעה 10:00, באור יום ובראות טובה, את שלושת החטופים כחשודים שלא היו חמושים. כדי להוכיח שהם לא נושאים עליהם מטען הם צעדו ללא חולצה, כמה עשרות מטרים מהמבנה שבו שהו החיילים, בהם הקלע. אחד החטופים אף החזיק דגל לבן, אך בכל זאת הקלע ירה לעברם אש מדויקת ופגע בשניים מהם. חטוף שלישי הספיק לרוץ למבנה סמוך. מיד לאחר הירי הלוחם-קלע צעק "מחבלים".
במבנה של הכוח היה גם מפקד הגדוד, קצין בדרגת סגן-אלוף, שהורה לחדול את הירי כדי לצאת להסתערות לכיוון הדמות שברחה. הכוח בפיקוד המג"ד הגיע למבנה שבו הסתתר החשוד-חטוף, וממרחק של כמה עשרות מטרים שמעו הלוחמים צעקות בעברית מתוך המבנה: "הצילו". למרות זאת, החליט הכוח להסתער, לצעוק לאדם שבתוכו לצאת וכאשר הוא יצא מגרם המדרגות, הוא נורה מטווח קרוב. זו טרגדיה איומה.
לוחמים שסיכנו את חייהם בשביל משימת הצלת חטופים חיים הרגו אותם בטעות בשדה הקרב. האחריות על המפקדים גדולה, כיוון שמתברר שהם לא תדרכו את הלוחמים לקראת אפשרות שבה יפגשו חטופים חיים בזירת הקרב וכיצד לנהוג במקרה כזה. לדברי קצין בכיר, "לא חשבנו שיש אפשרות שנראה חטופים באזור הזה".
לצד שלושת החטופים, 13 חיילים נהרגו במלחמה מאש כוחותינו. אולם בהשוואה למלחמות ובהתחשב בתנאי השטח המורכבים, זהו נתון נמוך יחסית. כמובן שכל הרוג הוא עולם ומלואו וצריך לעשות הכול כדי למנוע כל מקרה שכזה, ולשם כך מתקיימים תחקירים גם תוך כדי הקרבות. השאלה כעת היא לאן הולכים מכאן. הלחץ על הממשלה מצד משפחות החטופים והחטופות הולך וגובר במטרה לקדם עסקה. תנאי חמאס הם בלתי קבילים ובראשם הפסקת הלחימה. הרמטכ"ל הבהיר אמש כי "ללא הלחימה הנחושה, לא נוכל להשיב את החטופים ולא נוכל להחזיר את היישובים בביטחון. עלינו להמשיך בעוז בלחימה, מבלי שנסיט את המבט ממטרותיה".
ואכן, אלמלא הטעויות בשטח, צהל היה מקבל את החטופים ומדובר היה בסיפור הצלחה מרשים, שמוכיח שוב שהתמרון הקרקעי חשוב. אלא שזה לא קרה. לכן צריך להפריד: הלחימה יצרה את הסיטואציה שבה חטופים נמלטו ופגשו חיילים. ההתנהלות של הלוחמים בשטח גרמה לתוצאה המחרידה. ובסופו של דבר, גם אם הלוחמים כשלו והביקורת עליהם ובעיקר על המפקדים לגיטימית, צריך להעביר אותה במשנה זהירות: כדי לנצח במלחמה ובשביל הסיכוי להציל חטופים, אנחנו צריכים לוחמים עם ראש זקוף ורוח קרב. אין לנו צה"ל ספייר.
בגזרה הצפונית, חיזבאללה ממשיך להפעיל אמצעים נוספים מלבד טילי נ"ט וירי מרגמות, כגון כלי טיס בלתי מאוישים שנושאים ראשי נפץ מדויקים נגד כוחות צה"ל. אתמול, כטב"מ כזה הוביל למותו של רב-סמל בכיר (במיל') יחזקאל עזריה, בן 53 מפתח תקווה, לוחם שריון בחטיבה 8, ליד המושב מרגליות בגליל העליון. לאורך כל השבת ביצע חיזבאללה ירי לישראל, לצד מספר שיגורים משטח לבנון. הארגון לקח אחריות על שישה אירועים - בין היתר ירי נ"ט למוצב ישראלי, שיגורים למטולה ולאזור מנרה וירי על חיילי צה"ל בגזרת רמים. 10 רקטות וטילי נ"ט שוגרו בסך הכול לאורך היום מלבנון למרחב הגבול בצפון. כמחציתן יורטו.
אמנם חיזבאללה איבד הרבה לוחמים בגלל ההחלטה של חסן נסראללה לשחוק את ישראל בקו המגע, אבל גם ישראל, שכבר פינתה את היישובים ואין לדעת מתי התושבים והתושבות יחזרו לבתיהם, משלמת שוב מחיר כבד. אולם, במקביל, נדרשת מציאת פתרונות טכנולוגיים לאתגר הכטב"מים. כמו שזה נראה כרגע, המרחב האווירי באזור ימשיך להיות סואן. נתניהו התייחס למצב בגבול הצפון: "קבענו סדר לפעולות - קודם ניצחון מוחץ בדרום. אבל ברור שכשנסיים את חיסול חמאס - לא נוכל להשאיר את גבול הצפון כמו שהוא. אנחנו לא יכולים לסיים את המלחמה כך. אמרנו לאמריקנים: זה חייב להיפתר בדרך מדינית או צבאית, ונפתור את זה".