הלוחמים שמקריבים את חייהם, המוני המתגייסים להגנה על המולדת – והאזרחים המבוגרים שמתעמתים עם הלוחמים הכובשים: פערי הכוחות בין צבא רוסיה לצבא אוקראינה אולי אדירים, אבל ביומה השלישי של הפלישה הרוסית כבר ברור יותר ויותר שלאוקראינים אין שום כוונה להיכנע – ושהם נלחמים בכל מאודם כדי להביס את כוחותיו של ולדימיר פוטין.
בין שטף הדיווחים הלא פוסק על ההפגזות או הקרבות ברחובות, דווחו בימים האחרונים גם שלל סיפורי גבורה מרגשים. אחד מהם הוא סיפורו של ויטלי שאקון, לוחם צעיר בחיל הנחתים האוקראיני שלפי הדיווחים באוקראינה פוצץ עצמו יחד עם גשר אסטרגטי בניסיון לפגוע בהתקדמות הכוחות הרוסיים בדרום המדינה. אתמול הודיע הנשיא וולודימיר זלנסקי כי יוענק לשאקון אות "גיבור אוקראינה", אות הכבוד הגבוה ביותר במדינה.
הגשר שאותו פוצץ שאקון, גשר הניצ'סק, שכן באזור הקרבות הקשים המתחוללים מאז הפלישה במחוז חרסון. לעבר המחוז הזה, נזכיר, פלשו הכוחות הרוסיים מחצי האי קרים שסופח על ידי רוסיה כבר ב-2014, ועל חלק מהמחוז הם כבר השיגו שליטה בקרבות ביומיים האחרונים. לפי הודעת הצבא האוקראיני, שאקון הוצב על הגשר שהיה ממולכד, ולנוכח התקדמות הכוחות הרוסיים הוחלט לפוצץ אותו על מנת למנוע משיירת טנקים רוסית לעבור בו.
לפי הצבא האוקראיני לשאקון לא נותר די זמן על מנת לברוח – ובכל זאת הודיע בהודעת טקסט לחבריו ליחידה כי הוא מתכוון לפוצץ את הגשר. שניות לאחר מכן, הגשר אכן התפוצץ. לפי הודעת הצבא, פיצוץ הגשר "האט דרמטית" את התקדמות הכוחות הרוסיים, וסיפק לכוחות האוקראיניים את הזמן שהיה דרוש להם על מנת להתארגן מחדש לאחר שנסוגו.
הנשיא זלנסקי הודיע בסוף השבוע שיעניק אות כבוד גם ל-13 חיילים אוקראינים שנהרגו באי זמיני בים השחור, המוכר גם בשם "אי הנחשים", ושלפי אוקראינה סירבו להיכנע לחיל הים הרוסי. הקלטה מחילופי הדברים בין אחד מאותם חיילים לקצין רוסי, רגע לפני כיבוש האי הקטן, העידה היטב על ההתרסה האוקראינית אל מול מכונת המלחמה של המעצמה הגדולה. בהקלטה נשמע הקצין אומר: "זו ספינת מלחמה רוסית. אנחנו מציעים לכם להניח את נשקיכם ולהיכנע. אחרת, נפתח באש. קיבלתם?". אחד החיילים האוקראינים נשמע אז מתייעץ: "לענות לו שיילך להזדיין?". או אז הוא מגביר את קולו ואומר: "ספינת מלחמה רוסית, לכי להזדיין".
זלנסקי חלק כבוד להרוגים באי הנחשים: "כל מגיני האי מתו, אבל הם לא נכנעו. כולם יוגדרו כגיבורי אוקראינה". יצוין כי הרוסים שוללים את הגרסה האוקראינית למה שהתרחש באי. הם טוענים כי שהו בו 82 חיילים אוקראינים, וכי אלו נכנעו לחיל הים הרוסי ולא נהרגו. באוקראינה טענו מנגד כי לא רק ש-13 החיילים נהרגו מירי הספינה הרוסית, אלא שכל התשתית באי נהרסה במתקפה אווירית ובירי ארטילרי.
בתקשורת האוקראינית וברשתות החברתיות הופץ אתמול סרטון המתעד גם הוא מעשה של התרסה בפני הכוחות הרוסיים: בסרטון בן 30 השניות נראה גבר כלשהו עומד על מול שיירה של כלי רכב משוריינים – שעליהם היה הסימון Z המעיד על היותם רוסיים – ומנסה לחסום את דרכם. אחד מכלי הרכב הללו נראה סוטה מנתיבו כדי לעקוף את האיש, אך זה מנסה בכל זאת לחסום אותו וכנראה אף להיתלות על חזית הרכב, ללא הצלחה. "אוקראיני רץ אל מתחת לציוד כבד של האויב כדי שהכובש לא יוכל לעבור", צייץ כלי התקשורת האוקראיני HB שפרסם את הסרטון הזה.
לא ברור היכן צולם הסרטון, שהזכיר לגולשים רבים את "איש הטנק" שהונצח בתמונה מפורסמת מאירועי ההפגנות ב-1989 בכיכר טיאננמן שבבייג'ינג, ובה נראה אדם אלמוני חוסם את דרכם של ארבעה טנקים סיניים. אותה תמונה, שהוגדרה על ידי מגזין "טיים" כאחת מ-100 התמונות המשפיעות בכל הזמנים, הפכה מאז לסמל עבור התנגדות בפני משטרים אוטוריטריים ובפני דיכוי.
סרטון נוסף של התרסה הופץ היום מהעיירה בחמץ' שבצפון אוקראינה, במחוז צ'רניהיב. בסרטון משם, שאמינותו אוששה על ידי רשת CNN, נראים תושבים מתקבצים סביב טנק רוסי. אחד מהם נראה כשהוא יושב על הטנק ובהמשך יורד ממנו ומנסה לעצור אותו במו ידיו. הוא לא מצליח, ואז כורע על ברכיו בניסיון נוסף לעכב את הטנק, אך שניות אחדות לאחר מכן מתרומתם ומאפשר לטנק להמשיך בדרכו. "הם זורקים את האופניים מתחת לטנקים רוסיים", נשמע אדם כלשהו אומר בסרטון שהפך אף הוא לוויראלי ברשתות.
סרטון אחר הופץ היום מהעיר מליטופול שבדרום אוקראינה, עיר שרוסיה טוענת כי הצליחה לכבוש: בסרטון נראה גבר אוקראיני מבוגר פונה לקבוצה של חיילים רוסים ומתעמת איתם מילולית. "מה אתם עושים פה?", הוא שואל אותם. "גם אני רוסי, אבל אני גר במדינה הזו. לכם יש מדינה משלכם ולנו יש את שלנו. אין לכם בעיות במדינה שלכם?". אחד מכתבי העיתון הבריטי "גרדיאן" ציין כי הסרטון מכחיש את טענות משרד ההגנה הרוסי ולפיו הכוחות הרוסיים התקבלו בעיר בפנסיונרים שנופפו להם בדגלים אדומים.
לצד החיילים הסדירים ורבבות חיילי המילואים שהצטרפו למאמץ המלחמתי כחלק מהגיוס הכללי שהוכרז באוקראינה, אלפי אזרחים, אולי רבבות, התגייסו מאז תחילת הפלישה ביום חמישי למה שמכנים במדינה "יחידות ההגנה הטריטוריאליות". הנשיא זלנסקי הכריז כי כל אזרח יהיה רשאי להצטרף לצבא, ובהמשך ממשלתו החלה לחלק רובים לכל דורש ואף הנחתה את התושבים כיצד להכין בקבוקי תבערה בשידורי הטלוויזיה.
לצד המבוגרים שנצפו אף הם מגיעים לתחנות הגיוס, סיפורו של זוג צעיר אחד תפס אף הוא כותרות בתקשורת העולמית: ירינה ארייבה בת ה-21 וסביאטוסלאב פורסין, מהנדס תוכנה בן 23, התגייסו אף הם לצבא האוקראיני ביום הראשון של המלחמה – שהיה גם היום הראשון שלהם כזוג נשוי. בריאיון לרשת CNN סיפרו בני הזוג, תושבי קייב, כי בעקבות הפלישה הרוסית הקדימו את חתונתם שתוכננה במקור להיערך במאי. לאחר מכן אספו כלי הנשק שלהם ועמם התייצבו בסניף של המפלגה בה הם חברים, מפלגת "הסולידריות האירופית".
"אנחנו עושים כל דבר שאנחנו יכולים. יש הרבה עבודה לעשות, אבל אני עדיין מקווה שהכול יהיה בסדר", סיפרה ארייבה. בני זוג, שהכירו בהפגנה בקייב לפני כשנתיים וחצי, סיפרו כי החליטו להקדים את החתונה מכיוון שעתידם כעת לוט בערפל: "המצב קשה. אנחנו הולכים להילחם על אדמתנו, אולי ניהרג – ואנחנו רק רוצים להיות יחד לפני כן", אמרה בת הזוג. ארייבה הדגישה: "אנחנו חייבים להגן על ארצנו. אנחנו חייבים להגן על העם שאנחנו אוהבים ועל האדמה שעליה אנו חיים".
בצל ההפצצות והקרבות המתחוללים כעת בסביבותיה של קייב, המוני אזרחים נמלטו מהעיר לכיוון מערב אוקראינה, ויותר מ-120 אלף כבר חצו את הגבול לפולין. אבל רבים אחרים ממשיכים לתפוס כעת מחסה במקלטים או בתחנות המטרו של הבירה האוקראינית – וגם משם הגיע הבוקר סיפור שריגש את הגולשים ברשתות החברתיות: בצל הדי הפיצוצים נולדה שם אמש, עמוק מתחת לאדמה, תינוקת.
זעקותיה של האם הצעירה, בת 23, עוררו את תשומת לבם של השוטרים האוקראינים שהוצבו במטרו ואלו סיפרו כי סייעו לה ללדת את בתה הקטנה, שקיבלה את השם מיה. הם הזמינו לה אמבולנס והשתיים פונו בהמשך לבית חולים בקייב. נמסר כי מצבן טוב. חנה הופקו, פעילה חברתית מקייב, הייתה זו שדיווחה על המקרה לתקשורת המקומית: "מיה נולדה הלילה במקלט בסביבה מתוחה, תחת ההפגזות נגד קייב. אמה מאושרת לאחר אתגר הלידה. כאשר פוטין הורג אוקראינים – אנחנו קוראים לאמהות של רוסיה ובלארוס להפגין נגד המלחמה של רוסיה באוקראינה. אנחנו מגינים על החיילים ועל האנושיות".