100 אזרחים נרצחו מתחילת השנה בחברה הערבית. צריך לשוב ולהדהד את המספר הנורא והמחריד והכואב הזה: 100 נרצחים. 100 אזרחים שנרצחו לאחר תקופה ארוכה שבה החברה הערבית עוברת תהליך היסטורי משמעותי, ומציבה בראש סדר העדיפויות הפוליטי-חברתי שלה את הרצון לייצר כאן סדר יום אזרחי איכותי. 100 אזרחים שנרצחו דווקא בתקופה פוליטית ששואפת, או לפחות מצהירה על כוונותיה, להניף את הדגל האזרחי בחברה הערבית.
ומה עושה הממשלה בפועל? בכל יום ובכל שיח אנו שומעים תשובה אחת שחוזרת על עצמה: איסוף נשק וחיזוק כוח השיטור. זה הפתרון שמוצע. ועכשיו נשלף גם שפן נוסף מהכובע: צה"ל והשב"כ. ומתי נראה סוף כל סוף את התוצאות המקוות? גם כאן יש תשובה שהוגדרה כחלק מתוכנית הפעולה הממשלתית: בעוד 10 שנים. כלומר, אנו נדרשים לשבת בינתיים בשקט, לספור בכל יום את מתינו, עד שנגיע ל-1,000 נרצחים, כדי שאולי משהו ישתנה כאן. רק אולי.
האומנם זה הפתרון? האם חיזוק כוח השיטור הוא המענה שמשקף סדר יום אזרחי? ובכן, ממש לא. המענה הזה לחלוטין אינו משקף סדר יום אזרחי, אלא את סדר היום של האתמול.
חשוב להדגיש בקול ברור: סדר יום אזרחי אינו סיסמה חלולה. סדר יום אזרחי משקף בראש ובראשונה חזון: בסדר היום האזרחי החברה הערבית היא שחקן מפתח במנועי הצמיחה של ישראל. בסדר היום האזרחי החברה הערבית משגשגת ומובילה בתעשייה ובתעסוקה, השלטון המקומי מעניק שירותים ציבוריים ברמה גבוהה, הביטחון האישי בדיוק כמו בכל יישוב אחר בישראל, כל תלמיד מקבל הזדמנות שווה להצליח, כמו כל ילד אחר במדינה, שירותי הבריאות מתקדמים, ועתודות המגורים עולות בקנה אחד עם הביקוש והצרכים.
בסדר יום אזרחי מעניקים חינוך אמיתי לכולם, בונים פארקים (כן, גם בנגב), מנגישים תחבורה ציבורית, מקימים מרכזי השקעות, פותחים מרכזי קניות, סוללים כבישים, מנגישים תעסוקה איכותית ובונים תשתיות ברמה גבוהה
במילים פשוטות: בסדר יום אזרחי כל אזרח בחברה הערבית מקבל שירותים ציבוריים בדיוק כמו כל אזרח אחר – לא יותר, אבל גם לא פחות. בסדר יום אזרחי אין עוד מקום לשיח פטרוני נוסח "נעשה אחת ולתמיד סדר ביישובים הערביים". סליחה, זה שיח של האתמול.
בסדר יום אזרחי מעניקים חינוך שוויוני אמיתי לכולם, בונים פארקים ציבוריים (כן, גם בנגב), מתקני כושר ומשחקים, מנגישים תחבורה ציבורית, מקימים מרכזי השקעות רציניים והשכלה גבוהה, פותחים מרכזי קניות וקניונים, סוללים כבישים חדשים, מחברים מסלולי רכבת, מנגישים תעסוקה איכותית, ובונים תשתיות ברמה גבוהה. בסדר יום אזרחי לא יהיה מצב שבו 30% מבין הצעירים הערבים לא לומדים, והאבטלה מרקיעה שחקים.
הממשלה הזו, שלכאורה הוקמה עם רצון לקדם סדר יום אזרחי ערבי, חייבת להתבונן על המציאות מגבוה ולהפנים לעומק את משימתה. הממשלה חייבת להפוך את הפירמידה ולייצר כאן מהלך אזרחי אמיתי, מהלך שמשקף חזון ותוכנית פעולה מקיפה, תוכנית שנוגעת לכל אחד ממשרדי הממשלה ולכל נותני השירותים הציבוריים (ממש לא רק למשרד לביטחון הפנים). רק בדרך הזו, אבל רק בדרך הזו, ניתן יהיה להתמודד עם גל האלימות. אין דרך אחרת.
- איברהים נסאסרה הוא תושב לקיה, פעיל חברתי, יזם כלכלי-חברתי בחברה הבדואית, מייסד ויו"ר קבוצת תמאם
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com