הממשלה אישרה במשאל טלפוני דחוף את ביטול משרד ההסברה והעברת התקציב שלו, 23.8 מיליון שקל, למנהלת תקומה לשיקום יישובי עוטף עזה. בנוסף יעברו 29 תקנים ממשרד ההסברה למנהלת השיקום. מספר העובדים במשרד עומד כיום על אפס.
ההחלטה התקבלה עשרה ימים לאחר ששרת ההסברה גלית דיסטל-אטבריאן, הודיעה על התפטרותה מהתפקיד, כשבמקביל ראש מערך ההסברה החליט למנות את משרד התפוצות לאחראי על פעילות ההסברה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית, לצד הפעילות השוטפת של משרד החוץ.
אטבריאן הסבירה את החלטתה להתפטר בכך ש"על משרד ההסברה הוטלה המשימה של חיזוק החוסן הלאומי. אלא שקיים כבר שר מוכשר מאוד לענייני חוסן לאומי, יש את פיקוד העורף, יש ארגונים אזרחיים שעושים עבודת קודש ואם לומר בכנות - אני לא מצליחה למצוא כעת שום הצדקה לכפל הסמכויות הזה. הפעלת משרד ממשלתי היא עניין יקר ועם ישראל זקוק לכל שקל. וכשאני רואה את משרד ההסברה שהתרוקן מהסמכויות שניתנו לו מלכתחילה - אין לי אלא להודות ביושר שכל יום שבו הוא מופעל מעתה ואילך מהווה בזבוז של כספי ציבור. בקונסטלציה הנוכחית המשרד הזה לא יכול לתרום למדינה תרומה משמעותית וטובת המדינה חשובה לי יותר מהכול".
הדברים שאמרה אטבריאן נכונים לעוד שורה של משרדי ממשלה מיותרים, שבעת הזאת, כאשר מדינת ישראל נכנסת למלחמה ארוכה ומורכבת שתצריך תקציבים רבים לשיקום העוטף, אפשר לסגור ולהפנות את התקציב שלהם – כמעט מיליארד שקל במצטבר לשנת 2024 - לטובת המאמץ המלחמתי והשיקומי.
המשרד המיותר ביותר בממשלה הוא משרדו של יו"ר מפלגת נעם אבי מעוז, שמשמש סגן שר במשרד ראש הממשלה וקיבל תקציב של 285 מיליון שקל לטובת הקמת רשות לזהות יהודית במשרד ראש הממשלה. משרד מיותר נוסף הוא משרד המורשת בראשות עמיחי אליהו, שקיבל תקציב של 74 מיליון שקל לשנת 2023 וסכום זהה לשנת 2024.
המשרד לעניינים אסטרטגיים של רון דרמר קיבל תקציב של 24 מיליון שקל לכל שנה (2024-2023). דרמר ללא ספק שר מוכשר מאוד ומשמש אולי כיועץ הבכיר ביותר לרה"מ נתניהו, אבל בעת הזאת אין צורך באמת במשרד שלו והוא יכול להמשיך לעבוד מלשכת רה"מ ולחסוך עשרות מיליוני שקלים.
בנוסף, אם משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות של אורית סטרוק ייסגר, הוא יחסוך לקופה הציבורית 134 מיליון שקל בשנת 2024. המשרד לשיתוף פעולה איזורי של דודי אמסלם נחשב כבר שנים למשרד מיותר, שניתן היה להפוך למחלקה במשרד החוץ. החיסכון - 21.5 מיליון שקל בכל שנה.
יש לא מעטים בממשלה שסבורים שגם משרדו של עמיחי שיקלי - משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות והשר לשוויון חברתי – הוא מיותר וכי ניתן היה לחסוך 56 מיליון שקל בתפוצות ו-106 מליון שקל בשוויון החברתי בשנה הבאה ולהעביר את התפוצות והמאבק באנטישמיות למשרד החוץ. שיקלי עצמו אמר בריאיון לגלי צה"ל שנבון לבטל משרדי ממשלה שלא מייצרים ערך. מאז פרוץ המלחמה מבצע משרדו של שיקלי פעילות הסברה בעיקר בקהילות יהודיות בעולם וגם הוציא לחו"ל משלחות של משפחות חטופים, שום דבר שמשרד החוץ לא היה יכול לעשות בתקציב הקיים. במלחמה עצמה שיקלי הקים חמ"ל הסברה בשדרות, שאליו הגיעו עיתונאים רבים מדי יום.
בתקופה הזאת עולה השאלה האם יש הצדקה לקיומו של המשרד לענייני מודיעין, שתקציבו הוא 25.6 מיליון שקל לשנה והוא אינו אחראי על אף אחד מגופי המודיעין בישראל. מאז פרוץ המלחמה השרה גילה גמליאל העניקה מספר ראיונות לתקשורת הזרה. ניתן גם לבטל את משרדה של השרה מאי גולן ולהפוך את הרשות לקידום מעמד האישה ליחידת סמך במשרד רה"מ. הפעולה הזו תחסוך מיליוני שקלים. מעבר לכך, לא ברור האם יש הצדקה לקיומו של משרד ירושלים ומסורת (מאיר פרוש), שתקציבו 26 מיליון שקל לשנה.
ובעת הזאת חשוב במיוחד וכדאי לבטל את השרים הכפולים במשרדי הממשלה, שמונו רק לשם חלוקת ג'ובים ודאגה לסקטורים שונים. ברשימה זו ראוי להזכיר את לשכת סגן השר במשרד רה"מ אורי מקלב, שמתוקצבת ב-5.3 מיליון שקל בכל שנה (מקלב אחראי על התחבורה למגזר החרדי); השר במשרד החינוך מטעם ש"ס חיים ביטון, שהוא דוגמה לכינוי משרד מיותר; ביטול הפיצול בין הרווחה והעבודה, שהביא שר נוסף לעולם, יואב בן צור - אין שום סיבה ששר הרווחה יעקב מרגי לא יהיה אחראי גם על זרוע העבודה.
לשכות סגני השרים: סגנית שר האוצר מיכל וולדיגר, משה אבוטבול סגן שר החקלאות ויעקב טסלר סגן השר במשרד התרבות. תקציב כל לשכת סגן שר בשנה: 2.5 מיליון שקל. דהיינו חסכון של 10 מיליון שקל לפחות רק על ביטול לשכות סגני השרים.
ואולי ההוצאה הכי גדולה שניתן לבטלה ולהעבירה למאמץ המלחמתי היא כספי ההסכמים הקואליציוניים, שעומדים על כמעט 14 מיליארד שקל. כבר עתה בהחלטות הממשלה נכתב שהמימון לפינוי התושבים מעוטף עזה וקו העימות בצפון יגיעו מאותם כספים קואליציוניים. זאת התחלה טובה.
חבר הכנסת מטעם יש עתיד, נאור שירי, כתב היום (ראשון) בפוסט שפרסם ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר): "דודי אמסלם - שר לכלום ושום דבר. אורית סטרוק - שרה למשימות לאומיות. אבי מעוז - סגן שר לפירוק החברה. עמיחי אליהו - שר המורשת. יעקב טסלר - סגן שר תרבות וספורט. יצחק וסרלאוף - שר לחוסן לאומי. מאיר פורוש - שר למורשת ישראל. שבעה שרים, אפס עבודה. מאות מיליוני שקלים לפח. לפטר. עכשיו".
חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, מטעם ישראל ביתנו, קראה גם כן לפיטור שרים וסגירת משרדיהם במטרה לשימוש בכספים למימון המלחמה: "ביטול משרד ההסברה והעברת כספיו לשיקום העוטף הוא הסנונית הראשונה, אבל יש בממשלה הזו המון שרים וסגני שרים מיותרים והמון משרדים מיותרים שמוכרחים לסגור ולתת את הכסף לתושבי הדרום, הצפון ולצורך ציוד רפואי וציוד צבאי. אני יכולה לנסות לעזור לשרים המיותרים להיזכר במשרדים שלהם כדי שיתפטרו ויסגרו אותם - משרד המודיעין (שאגב אף גוף מודיעין לא כפוף אליו), משרד ירושלים ומשרד המורשת, המשרד לשוויון חברתי, משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות, המשרד לקידום מעמד האישה, וכל סגני השרים והשרים במשרד ראש הממשלה, כמו אבי מעוז ודודי אמסלם, מוזמנים להתפטר ולהעביר את התקציבים שהם קיבלו גם כן".