בגיל 36 מוביל מוחמד בן סלמאן ממלכה שלמה, שהיא ללא ספק אחת המדינות המשפיעות ביותר במזרח התיכון ובעולם כולו. למרות שהוא מוגדר עדיין כיורש העצר של סעודיה, מצבו הבריאותי של אביו דורש ממנו למלא בפועל את התפקיד רם הדרג, הרווי באחריות וביכולת השפעה.
סדר יומו של בן סלמאן עמוס לעייפה. הוא מתחיל במאבקים מול יתר הנסיכים בבית המלוכה הסעודי, עובר במשחקי כוח עם אנשי הדת והגוורדיה הוותיקה, ומסתיים בסכסוכים דיפלומטיים עם נשיא ארה"ב. חמש שנים אחרי שהפך לשליט בפועל של סעודיה, ניתן כבר לשרטט כיצד תיראה המדינה תחת שרביטו של בן סלמאן, כשיעלה לכס המלוכה ברגע האמת.
ביצור השליטה בממלכה
במשך שנים אחדות השורות בין הנסיכים הבכירים בממלכה הסעודית הייתה מקור עוצמה. המאבקים הפוליטיים התנהלו מאחורי הקלעים ובפועל נשמר מאזן הכוחות במשפחת המלוכה, כאשר המלך מתפקד כראשון בין שווים.
בשנים האחרונות נראה שהמציאות השתנתה, וסעודיה תחת שלטונו של המלך סלמאן אינה כפי שהייתה. סלמאן ערך שינויים נרחבים בארמון המלוכה, הדיח את אחיינו יורש העצר מכל תפקידיו, שלפי דיווחים הושם במעצר בית יחד עם מקורביו ונסיכים נוספים בבית המלוכה.
במקום אחיינו, המלך מינה את בנו, מוחמד בן סלמאן, לתפקיד שר ההגנה וליורש העצר. ברבות השנים הוא ביסס את מקומו כמוציא לפועל של התהליכים המרכזיים במדינה, ויש הטוענים שאף הפך למקבל ההחלטות היחיד במדינה, ושאביו, המלך סלמאן, אינו מתערב בצעדיו.
כשבן סלמאן נכנס לתפקידו התרחשה לא פחות מסערה בממלכה. עוד לפני שהתחיל להתעסק עם האתגרים מבחוץ היה עליו לייצב את הזירה הפנים-סעודית ולהשתיק גורמי מחאה פוטנציאליים, שהם אולי האיום המשמעותי ביותר על סמכותו ויכולתו לשלוט.
יורש העצר המודח ויורש העצר החדש
כמי שהפך למוציא לפועל המרכזי של תהליכים במדינה, בן סלמאן החל לצמצם את סמכויותיהם של שאר הנסיכים בבית המלוכה. בעבר ניתן היה להשיג קונצנזוס בקלות רבה יחסית, במסגרת פורום משפחתי שמנה כמה עשרות נסיכים. אבל היום מספר הנכדים של מייסד השושלת אבן סעוד נאמר במאות, וקיים קושי להגיע לתמימות דעים שהייתה בעבר.
מספר סבבי מעצרים של נסיכים ואנשיהם במערכות השלטון בסעודיה צמצמו את הסכנה הפוטנציאלית לניסיון הפיכה או למרידה, זאת לאחר מחאות, חלקן פומביות, בעקבות צמצום ההטבות שמגיעות לאותם נסיכים מעצם היותם בני משפחת המלוכה. ועדיין, אין ספק שלפחות עין אחת של בן סלמאן תמיד מופנית לעבר הזירה פנימית, שממנה יכולה להיפתח הרעה.
חזון וקידמה
במקביל לצעדים שמוביל בן סלמאן נגד מתנגדיו מבית ומחוץ, הוא פועל לחיזוק חוסנה של הממלכה. באפריל 2016 הוא הציג את התוכנית השאפתנית שלו – "חזון סעודיה 2030", שמטרתה לצמצם את תלות הממלכה בהכנסות מנפט לטווח הארוך, באמצעות גיוון מקורות הכנסה והתייעלות.
כדי ליישם את התוכנית, בן סלמאן מקדם את פיתוח ענפי המשק המקומי ויצירת מקורות הכנסה חדשים, ופחות תנודתיים משוק הנפט, לצד צעדי התייעלות. בין המגזרים שפיתוחם צוין בתוכנית: ייצור, כרייה, תיירות, בריאות ופיננסים. יותר משש שנים אחרי השקת התוכנית, עדיין לא ברור עד כמה המאמצים להפחתת התלות בנפט מצליחים. אבל בן סלמאן לא מוותר וממשיך בכל הכוח, כמו גם בתחומים אחרים במדינה.
יורש העצר בן סלמאן מקדם הקלות רבות לאזרחים ולתיירים בשנים האחרונות. בין היתר, נפתחו לראשונה בהיסטוריה של המדינה תיאטראות ובתי קולנוע, צעד שעד לאחרונה היה נראה דמיוני בממלכה הדתית-שמרנית. טורניר פורמולה 1 הגיע לממלכה, שבשטחה מתקיימים מדי שנה פסטיבלי ענק של תרבות ומוזיקה בהשתתפות מאות אלפי מקומיים וזרים.
מגזר התיירות זוכה להשקעות אדירות, מתוך כוונה להתחרות ביתר מדינות המפרץ שכבר מזמן הפכו למוקדי תיירות ופיננסים בינלאומיים.
פרויקט הדגל של התכונית היא "ניאום" – עיר העתיד, שצפויה לקום לא הרחק מאילת ומפרץ עקבה. "ניאום היא החזון לאופן שבו העתיד צפוי להיראות", מצהירה הכותרת שניתנה למיזם באתרו הרשמי.
לצד החזון לעתיד, בשנים האחרונות חל שיפור מסוים במעמד הנשים בסעודיה, ויש לא מעט שמייחסים זאת למאמציו הכבירים של יורש העצר להביא את המדינה לקידמה, תוך התחשבות בקולות הצעירים שחשופים מאוד למתרחש במערב.
הצעירים בסעודיה נחשפים יותר ויותר למגמות כמו תנועת MeToo ולקמפיינים ברשתות החברתיות, מושפעים מהם ומאמצים אותם. בן סלמאן, כך נראה, שומע את אותם קולות ונאבק במוקדי ההשפעה הדתיים ובמערכות השמרניות כדי לשמר את האהדה שיש לו בקרב האוכלוסייה הצעירה במדינה.
כדי להבין את הפער בתפיסה של מקום האישה בחברה מספיק להתבונן רק בנתון אחד – זכות הבחירה לנשות הממלכה ניתנה רק ב-2011, אפילו אחרי שכנותיה במפרץ. מדובר באיחור משמעותי. במסגרת השינויים האחרונים בנושא, בשנים האחרונות נחקק חוק גיל מינימום לנישואין – גיל 18, וגם המגבלה המתוקשרת ביותר על נשים בסעודיה, האיסור לנהוג, הוסרה.
השינויים האלה לא הופכים את סעודיה למדינה דמוקרטית או ליברלית, המציאות עדיין רחוקה מכך, אבל בשטח נראה שדברים מתחילים לזוז. סעודיה היא מונרכיה אבסולוטית, שאוסרת על קיומן של מפלגות פוליטיות, עצרות פוליטיות או מחאות, ומתנהלת לפי הדין האסלאמי – השריעה. האסכולה האסלאמית הווהאבית השולטת במדינה מגבילה מאוד את חייהם של האזרחים, ובעיקר של הנשים.
כוחה של סעודיה היה טמון לאורך השנים בהשפעה על העולם המוסלמי והערבי בהיותה "שומרת המקומות הקדושים לאסלאם". בן סלמאן מבקש לערוך שינויים הכרחיים בכל תחומי החיים בממלכה, ולא חושש להתעמת גם עם הממסד הדתי, שהוא בן ברית שמבטיח את שרידות שלטונו.
"העץ התימני" שסיבך את בן סלמאן
בנוסף להתמודדות עם האתגרים בחזית הפנימית, בן סלמאן מנהל מספר חזיתות חיצוניות במזרח התיכון מול איראן ושלוחותיה. מהחות'ים בתימן וחיזבאללה בלבנון, ועד לקטאר ותנועת האחים המוסלמים. בן סלמאן, המפקד הישיר של הצבא בעצם היותו שר ההגנה, נוקט במדיניות אקטיבית וחסרת פשרות נגד איראן וארגוני הטרור. לא אחת הוא דיבר על הצורך להיאבק בקיצוניות הדתית-אסלאמית, שבין היתר יצאה בעבר גם משטחי ממלכתו.
14 צפייה בגלריה
כוחות הקואליציה הסעודית נלחמים בתימן. בן סלמאן יודע שהעוצמה הצבאית הינה מרכיב עיקרי בבניית מעמד של מעצמה
(צילום: AFP)
בן סלאמן יודע שהעוצמה הצבאית הינה מרכיב עיקרי בבניית מעמדה של מדינה כמעצמה, ולכן הוא מקצה לכך לא מעט משאבים. תקציב הביטחון של סעודיה נחשב לאחד הגבוהים בעולם, כשלפניה רק מדינות בודדות. ב-2017 הייתה סעודיה יבואנית הנשק השנייה בעולם, אחרי הודו. כיום היא נחשבת לאחת המדינות החמושות והמצוידות ביותר בעולם עם ציוד צבאי מתקדם.
יתרה מכך, סעודיה גיבשה סביבה כ-41 מדינות סוניות שמהוות מעין ברית צבאית-סונית, שמפקדתה יושבת בבירה הסעודית ריאד. במציאות המזרח-תיכונית, חוזקה של מדינה נקבע גם באיכות של צבאה, ובן סלמאן מבין זאת היטב.
חודשים ספורים אחרי שהחלה מלחמת האזרחים בתימן, הודיעה סעודיה על יציאה למבצע צבאי במדינה השוכנת מדרום לממלכה. ההחלטה הסופית התקבלה בידי מוחמד בן סלמאן, מתוקף סמכותו כשר ההגנה.
14 צפייה בגלריה
הפצצת בית זיקוק סעודי על ידי החות'ים. אחד המבחנים המשמעותיים למנהיגותו של בן סלמאן
(צילום: רויטרס)
המבצע, שזכה לכינוי "סופה נחרצת", נועד לתמוך בכוחות צבא תימן מול המורדים החות'ים, שנתמכים בידי יריבתה של סעודיה משכבר הימים – איראן. סעודיה ותימן חולקות גבול משותף ארוך מאוד, וההשתלטות של החות'ים על אזורים נרחבים בתימן, בעיקר בסמוך לגבול, מהווה איום מובהק על ביטחון סעודיה וכלכלתה, שכן עתודות נפט רבות ממוקמות במרחב הזה. המבצע הראשון התגלגל למצע שני, ומשם למעורבות גדולה מדי של הסעודים במלחמה הפנימית בתימן.
אין ספק שזה היה אחד המבחנים המשמעותיים למנהיגותו של בן סלמאן, שעד היום מסרב להודות בכישלון ולהיכנע. החות'ים אמנם נבלמו באופן יחסי, אבל עדיין שולטים על שטחים נרחבים בתימן, והאיום על סעודיה רק התגבר. ערים בדרום סעודיה היו נתונים באופן כמעט יומיומי למתקפות ארטילריות וכטב"מים, ויעדים "איכותיים" בעומק הממלכה, בהם הבירה ריאד ומתקני הנפט הלאומיים, הותקפו לא פעם.
בשבועות האחרונים נצפתה רגיעה במצב, או יותר נכון הקפאה שלו, מצד כל הגורמים המעורבים, זאת בניסיון לדחוף את המאמצים להביא לסיום המלחמה.
משוחח עם אויבים, קשוח עם מתנגדים
כבר חודשים נראה שבן סלמאן מחפש את הסולם שיוריד אותו מהעץ התימני הגבוה מדי שעליו טיפס, והוא היה מוכן ללכת כל כך רחוק עד כדי פתיחת ציר ישיר מול טהרן. תחילה מאחורי הקלעים, אולם בהמשך הודיע יורש העצר בעצמו כי סעודיה מנהלת מגעים עם איראן, שאולי יביאו לחידוש היחסים בין שתי המדינות העוינות.
"סעודיה רואה באיראן מדינה שכנה ושואפת לקיים עמה יחסים טובים", אמר לפני כשנה בריאיון לערוץ טלוויזיה ערבי. עם זאת, הוא ציין כי יש בעיה עם התנהלותה השלילית – בין אם בקשר לתוכנית הגרעין ופרויקט הטילים הבליסטיים ובין אם בכל הנוגע לתמיכתה במיליציות פורעות חוק.
"אנחנו לא רוצים שהמצב של איראן יהיה קשה", הוסיף בן סלמאן. "להפך, אנחנו רוצים שהיא תתפתח ושיהיו לנו אינטרסים משותפים כדי לקדם את האזור והעולם לשגשוג".
ראש ממשלת עיראק, מוסטפא אל-כזמי, שבבירתו נערכו אותן שיחות בין סעודיה לאיראן, ציין כי לאחר מספר סבבים השיחות התקדמו מאוד. עם זאת, עדיין נראה שמדובר יותר בגישושים ובניסיון למשוך זמן ברקע אירוע משמעותי יותר – שיחות המשא ומתן בין איראן למעצמות סביב הסכם הגרעין.
מבחינת סעודיה, איראן חמושה בנשק גרעיני זה איום משמעותי, ואף קיומי, ולכן היא תשאף להבטיח את הביטחון הלאומי שלה בכל אחד מהתרחישים האפשריים. במציאות כזאת, בן סלמאן מראה גמישות יחסית ונכונות לשוחח גם עם יריביו באזור.
מקרה בוחן אחר שמעיד על הנחרצות של בן סלמאן לפעול נגד אלה שלא סרים למרותו באזור הוא המקרה הקטארי. בצעד שנחשב דרמטי, הודיעו ב-5 ביוני 2017 סעודיה, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין על ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם קטאר.
ארבע המדינות האשימו בהודעה משותפת את קטאר בסיכון הביטחון הלאומי שלהן ובהפעלת טרור, האשמות שנדחו על הסף בדוחא. בנוסף לכך, סעודיה הורתה לסגור את כל המעברים היבשתיים והימיים שלה, וכן את המרחב האווירי שלה עבור היריבה החדשה. בהמשך, מדינות נוספות באזור הצטרפו לחרם, או לכל הפחות צמצמו את היקף היחסים עם קטאר.
על המהלך כולו ניצח מוחמד בן סלמאן, בתור המנהל בפועל של יחסי החוץ בסעודיה, בתיאום עם בעלי בריתו – מוחמד בן זאיד, אז יורש העצר של איחוד האמירויות וכיום נשיאה, ונשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי.
בן סלמאן מתקבל בכבוד במצרים
(רויטרס)
ניתוק היחסים עם קטאר לא הגיע בהפתעה, אלא לאחר שנים רבות שחוו עליות ומורדות ביחסים בין שתי המדינות. הסיבה המרכזית למהלך הייתה הסירוב של קטאר להיענות לתכתיבים של סעודיה בזירה האזורית, ובמאבק המאוחד של מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC) באיראן.
באותם ימים היה נראה שמוחמד בן סלמאן מוכן ללכת עד הסוף בעניין הקטארי, ואף צוטט באיום שייצור תעלה לאורך הגבול היבשתי שמחבר את קטאר לסעודיה, וכך יהפוך את המדינה לאי בודד.
זה כמובן לא קרה, ולאחר שנים של גישושים, עליות ומורדות, ובעיקר מאמצי תיווך קדחתניים מצד שליחי הממשל האמריקני הקודם – חודשו היחסים בין המדינות והחרם הסתיים בינואר 2021.
עשו סולחה. בן סלמאן מקבל את פניו של אמיר קטאר
(רויטרס)
בשנה וחצי שחלפו מאז כבר צפינו בהחזרת שגרירים, ואפילו בפגישות חמות ומחויבות של מנהיגי האזור, ובייחוד של יורש העצר בן סלמאן ואמיר קטאר.
ספק עד כמה הצליח בן סלמאן להכניע את הקטארים במהלך הזה ולשנות את מדיניותם, אבל הוא כן הצליח להראות פעם נוספת מנהיגות ויכולת לסחוף יחד איתו את המדינות החזקות במרחב.
החיסול שסיבך את בן סלמאן
לא הכל הולך חלק ליורש העצר הפעלתן, ואירוע אחד השפיע מאוד על יחסיו עם מדינות המערב, חיסולו של העיתונאי הסעודי-אמריקני הגולה ג'מאל חשוקג'י. ב-2 באוקטובר 2018 נכנס חשוקג'י לקונסוליה הסעודית באיסטנבול ומאז נעלמו עקבותיו. ארוסתו הטורקיה שליוותה אותו אל הקונסוליה, אך לא נכנסה פנימה, סיפרה שחיכתה זמן רב שייצא, אולם הדבר לא קרה. אנשי הקונסוליה הכחישו כל קשר להיעלמותו, אך מאוחר יותר התבהרו הפרטים ונקבע שחשוקג'י חוסל על ידי צוות מיוחד שנשלח מסעודיה.
חשוקג'י נכנס לקונסוליה הסעודית, ממנה לא יצא בחיים
שנה לפני כן עזב חשוקג'י את ביתו בסעודיה ועבר לארה"ב, זאת לאחר שטען להתנכלות ומעקב מצד הרשויות במדינה. הוא שימש פרשן בכיר מאוד במספר כלי תקשורת בינערביים ובינלאומיים, ובראשם ה"וושינגטון פוסט", שבו פרסם טורי ביקורת על בית המלוכה הסעודי, ובעיקר על פועלו של בן סלמאן. טורקיה ומדינות נוספות האשימו את בן סלמאן באחריות לחיסול, ודו"ח של ה-CIA קבע שהוא זה שנתן את ההנחיה הסופית לחסל את העיתונאי המורד.
החיסול הציב את בן סלמאן מול ביקורת משמעותית וחריפה מצד מדינות המערב ובראשן ארה"ב, במפלגה הדמוקרטית האמריקנית אף קראו לנקוט נגדו בצעדים אקטיביים. עוד לפני שנבחר לנשיאות, ג'ו ביידן השמיע במספר הזדמנויות ביקורת על הנסיך הסעודי בעקבות החיסול, ומרגע שנכנס לבית הלבן נוצר מעין נתק בין השניים.
14 צפייה בגלריה
המלך סלמאן, יורש העצר ובנו של חשוקג'י. הציב את בן סלמאן במול ביקורת משמעותית וחריפה מצד המערב
(צילום: רויטרס)
מדובר במציאות בעייתית מאוד עבור שני הצדדים, שכן ארה"ב וסעודיה הן בעלות ברית עם היסטוריה ארוכה של שיתוף פעולה. ביידן נותר במלכוד – מצד אחד קיים הצורך לשמר את היחסים התקינים עם סעודיה, ומנגד ניצבו אנשי מפלגתו שדרשו ממנו להחרים את בן סלמאן.
בשלבים מסוימים החלו גורמים אמריקניים לחפש דרכם מחדש לארמון המלוכה בריאד, אך הם נתקלו בכתף קרה. בן סלמאן דרש כבוד של מלכים ולא הסתתרות מתחת לשולחן, בדיוק כפי שזכה בעת שבבית הלבן הנשיא היה דונלד טראמפ.
הנתק הממושך מאז נבחר ביידן לנשיאות גבה מחיר כבד מצד ארה"ב, שהבינה שוב בחודשים האחרונים שהיא זקוקה לבעלות בריתה במפרץ, במיוחד אחרי פרוץ המלחמה באוקראינה. מחירי האנרגיה שוברים שיאים ומחייבים להאיץ את תהליכי הפקת הנפט והגז כדי שייבלמו או לפחות בשביל למתן את עלייתם.
בסעודיה לא מיהרו להיענות לבקשה האמריקנית, ועשו זאת לבסוף רק כשזה היה נוח עבורם. בן סלמאן קיבל את מבוקשו – זכה לחיזורים מצד ארה"ב והמערב, ואלה כאילו שכחו את הביקורות שהשמיעו עד לפני רגע. בביקורו הראשון במזרח התיכון ביידן יגיע היום גם לסעודיה וייפגש עם יורש העצר, חרף הביקורת שיספוג על כך מבית.
זו ללא ספק תהיה תמונת הניצחון של בן סלמאן, שבמקרה הנוכחי הוכיח שהסבלנות וההמתנה משתלמות. ביידן אגב, לא יזכה כנראה לקבלת הפנים המפוארת והחמה לה זכה קודמו בתפקיד טראמפ, ואף יתארח בעיר החוף ג'דה ולא בבירה ריאד.
ארה"ב אינה היחידה שצפויה "לשכוח" את תקרית חשוקג'י, אחרי שנשיא טורקיה ארדואן ויתר על המשפט נגד בן סלמאן שנפתח בארצו וביקר לאחרונה בסעודיה, אחרי שנים של מחלוקות. מנהיגים מערביים נוספים שנמנעו מיצירת קשר פומבי עם בן סלמאן כבר חזרו בהם, והנותרים מתמעטים ככל שעובר הזמן.
יחסים עם ישראל מתחת לשולחן
התמורות שהתרחשו במזרח התיכון מאז אירועי "האביב הערבי" ב-2011, הובילו את ישראל וסעודיה לנטוש את דרך החשיבה המסורתית שלפיה הגדירו אויבים ובני ברית, והציבו בחזית את ביטחון המדינה. המאמץ שמובילות שתי המדינות, כל אחת בדרכה, לשם בלימת איראן ושלוחותיה במרחב האזורי, מאפשר להרחיב את שיתוף הפעולה.
בהתאם לכך, ניכרת בעת האחרונה התגמשות במדיניות הסעודית כלפי ישראל, ששיאה בא לידי ביטוי בהצהרה של בן סלמאן למגזין "אטלנטיק", שלפיה הוא מכיר בזכות קיומה של ישראל, ולא שולל את האפשרות לקיים איתה יחסים דיפלומטיים בעתיד.
14 צפייה בגלריה
בן סלמאן. הצהיר בריאיון שמכיר בזכות קיומה של ישראל ולא שולל יחסים דיפלומטיים
(צילום: AP)
בן סלמאן אינו הראשון להציג קו מתון יחסית כלפי ישראל, אך אין ספק שבכל הקשור לגיבוש עמדתה כלפי ישראל, סעודיה עברה כברת דרך ממשית. עם זאת, בשל העובדה שמגעים פומביים עם ישראל יציגו אותה כבוגדת באינטרס הפלסטיני, בית המלוכה הסעודי בוחר להשאירם מתחת לרדאר.
יש הסבורים שסלמאן מלך סעודיה מייצג את הגישה המסורתית-שמרנית יותר כלפי ישראל ולא יקדם נורמליזציה פומבית עמה כל עוד לא תהיה התקדמות ממשית מול הפלסטינים. בנו יורש העצר נתפס כפרגמטי יותר וכאחד שמבין את הלך הרוח וצורך השעה, ועדיין, גם הוא לא ממהר להתקדם בציר הישראלי ללא תמורה הולמת מבחינתו.
הסכם עם ישראל נחשב מבחינת הסעודים לצעד משמעותי ביותר, וחרף הידיעות על התחממות מסוימת ועל מגעים שמתנהלים מאחורי הקלעים, עדיין לא זכינו לראות נורמליזציה פומבית אמיתית. כן נרשמו הישגים כמו מתן אישור חציית המרחב האווירי לחברות התעופה הישראליות בדרכן למפרץ - ורגע לפני הגעת ביידן, גם אישור מלא לטיסות מעל שמי המדינה. בנוסף התפרסמו עוד ועוד עדויות על שיתופי פעולה עסקיים מתפרסמות, כמו גם שיתופי פעולה ביטחוניים-מדיניים שמתרחשים מתחת לפני השטח.
הסעודים מבינים שהם ככל הנראה המסמר האחרון שמחזיק את השער שמנתק בין ישראל ליתר העולם הערבי-מוסלמי, ובהינתן הסכם בינם לבין הישראלים יוסרו החסמים האחרונים שמחזיקים מדינות אחרות באזור ובעולם בכלל.
14 צפייה בגלריה
האיים טיראן וסנפיר. סעודיה רוצה אותם אצלה ומוכנה לשלם לישראל במחוות דיפלומטיות
(צילום: AFP)
לאחרונה התרבו דיווחים על מתן מחוות סעודיות לישראל שייתפסו כקידום מסוים של נורמליזציה ביחסים. הסיבה לכך היא שהסעודים זקוקים לישראל בעניין טכני קטן. מצרים של א-סיסי מבקשת להעביר לידי סעודיה את האייטם טיראן וסנפיר בים האדום, ובעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים, השתיים צריכות לקבל את אישורה הפורמלי של ישראל למהלך.
בין כל אלה, הנסיך הדומיננטי ממשיך לנווט את הספינה הגדולה והמשפיעה באזור בשקט יחסי, בלי הרבה הופעות בתקשורת או רעש ציבורי, תוך הפגנת קור רוח, נחרצות, אך גם פרגמטיות כשנדרש.
עד שאביו, סלמאן בן ה-86, יעביר לידיו את השלטון באופן רשמי, הוא ימשיך לפעול מאחורי הקלעים ולמשוך בחוטים שמקדמים את מדיניות החוץ של הממלכה ואת המהפכות הפנימיות שמשנות במידת מה את פניה של סעודיה. בחמש שנים שהוא יורש העצר בן סלמאן הספיק לעשות הרבה, ואין ספק שהעתיד יהיה מסקרן עוד יותר.
פורסם לראשונה: 18:49, 18.06.22
