חזרו לישראל, אבל חלק מבני המשפחה נשארו מאחור: עבור חלק מהמשוחררים אמש (רביעי), בפעימה השישית של עסקת החטופים, האושר אינו שלם. בני הזוג של רז בן עמי וליאת אצילי נותרו בשבי, וכך גם הגיסה של ירדן רומן גת.
אלון גת והבת הקטנה גפן, רק בת 3, חיכו כמעט חודשיים לאמא שנחטפה לעזה - אחרי שנפרדו בעת המנוסה מהמחבלים. היום ירדן רומן גת, בת 36, פגשה אותם, אבל אחותו של אלון, כרמל, עדיין בשבי.
הגעת החטופים למעבר רפיח
(צילום: אלקאהרה אלאחבאריה)
רק חודש לפני המלחמה ומתקפת הפתע של חמאס עזבה המשפחה את קיבוץ בארי, בין היתר עקב המצב הביטחוני. הם עברו לגבעתיים, נסעו לטיול מדרום אפריקה וחזרו לארוחת חג משפחתית בקיבוץ, אצל הוריו של אלון.
אמו של אלון נרצחה על ידי המחבלים ואחותה של אלון, כרמל, נחטפה. לאחר שהן הוצאו מהבית, ארבעה מחבלים חמושים לקחו את אלון, ירדן וגפן בטנדר שגנבו בקיבוץ והחלו לנסוע לכיוון גדר הגבול עם עזה.
מהעדות של אחותה של ירדן, רוני, עולה כי מעט לפני שהמחבלים הגיעו עם השלושה לגדר הגבול, התקרב אליהם טנק של צה"ל: "המחבלים החמושים קפצו מהרכב והתחילו לברוח. אלון וירדן, שהחזיקה את גפן על הידיים, ניצלו את ההזדמנות וקפצו מהרכב גם הם, והחלו לברוח אל השדות. הם רצו לכיוון מוצב צה"לי קרוב, אבל כשהתקרבו הבינו שהוא נטוש, אז החליטו לא להתקרב.
"בשלב הזה המחבלים כבר הבחינו בהם והתחילו לרדוף אחריהם ולירות לעברם. ירדן העבירה את גפן לידיים של אלון, והם רצו שניהם תוך כדי שיורים עליהם, מנסים לתפוס מחסה. ירדן הסתתרה, אלון המשיך לרוץ עם גפן על הידיים - ואז הם התפצלו. במשך קרוב ל-24 שעות אלון וגפן הסתתרו בתוך קבוצת שיחים. הם שמעו את המחבלים מסתובבים סביבם חיכו לרגע המתאים לברוח. בבוקר, ביום שאחרי, הם חברו לחיילים".
אחיה של ירדן סיפר כי כבר באותו יום הם "ארגנו כוחות של גששים, של מאבטחים, שיחפשו אותה. אלון הראה להם את הנקודה ואני נשארתי עם גפן, שאמרה לי, 'אבא הולך לחפש את אמא, היא הלכה לאיבוד ואנחנו צריכים למצוא אותה". היום אמא ירדן חוזרת הביתה.
המורה ליאת שוחררה מהשבי, בעלה עדיין בעזה
54 ימים חיכו לליאת אצילי, בת 49 מניר עוז, בבית הספר הבשור, שם היא משמשת כמורה. אמש היא חזרה משבי חמאס בעזה כחלק מהפעימה השישית, אבל בעלה אביב, חקלאי ומנהל מוסך בן 49, עדיין בשבי חמאס.
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן שוחח עם הוריה של אצילי, שמחזיקה גם באזרחות אמריקנית. "הם מלאי הערכה. דברים מתקדמים היטב", הוא אמר לכתבים והוסיף: "היא בטוחה ובקרוב תהיה בבית עם שלושת ילדיה".
ב-7 באוקטובר יצא אביב, רתך ואמן שיצר יצירות המתעדות את השדות והסביבה החקלאית בניר עוז, להילחם לצד כיתת הכוננות במחבלים. איש בקיבוץ לא ראה אותו מאז. ליאת, שגם מדריכה ביד ושם, תתאחד עם שלושת ילדיה, בני 18, 20 ו- 22. הצעירה שבהם, איה, הייתה באותה שבת בקיבוץ סמר בערבה, שם היא בשנת שירות. הגדולים, עופרי ונטע, היו בקיבוץ בעת הטבח וניצלו.
ההודעה האחרונה שליאת כתבה בקבוצת וואטסאפ של חברים ב-7 באוקטובר הייתה: "מחזיקה מעמד". היא עוד הספיקה לשוחח עם אופיר כוכבי, חבר של בעלה שהוקפץ למילואים, ולספר לו שאביב, שיצא כאמור להילחם במחבלים, עדיין בחיים. אבל זמן קצר לאחר מכן ליאת נחטפה, וגורלו של אביב אינו ידוע. מאוחר יותר הבית של השניים נמצא כשהוא שרוף ומפויח. המחבלים ירו ברבי, כלבת המשפחה, נכה בעלת שלוש רגליים.
כוכבי, שהיה האחרון לשוחח עם ליאת, סיפר: "התקשרתי אליה בבוקר והיא נשמעה מאוד מאוד נסערת. היא בחורה מאוד רגועה. היא גרה בעוטף עזה, וכשהיו פצמ"רים זה קפצונים. באותו בוקר הייתה בהלה בקול שלה. שאלתי אותה מה קורה, והיא אומרת לי 'זוועה'. שאלתי אותה איפה אביב, הוא בכיתת הכוננות של הקיבוץ, והיא אמרה שהוא בחוץ - נלחם במחבלים. זה היה עוד מוקדם בבוקר".
"אין לי קיבוץ, ואין לי מדינה"
תלמה אצילי (78), אמא של אביב, התחבאה בממ"ד ושרדה את הטבח - בשעה שהמחבלים הרסו ובזזו את ביתה. "כולנו, חברי קיבוץ ניר עוז שנותרו, פצע מדמם. אנחנו רסיסים. אין לי קיבוץ לחזור אליו, ואין לי מדינה", אמרה. "היינו בטוחים כל השנים שאף אחד לא יוכל לגרש אותנו, אבל גורשנו מביתנו בהרגשה של השפלה".
חברי הזוג סיפרו כי ליאת ואביב הם "אנשים שרוצים לעשות טוב בעולם הזה. הם גרו ק"מ וחצי מגבול עזה, הם ידעו שיש אויב בצד השני, אבל ראו בזה ציונות. אביב תמיד היה מצטט שהתלם האחרון שנעבד הוא הגבול של ישראל".
בחודש שעבר חבריהם של ליאת ואביב ערכו למענם אירוע. "לא נשקוט ולא ננוח עד שתשובו אלינו", הצהירו. החברים כתבו לבני הזוג מכתב, בתקווה שיעשה את דרכו אליהם. "תקשיבו, אנחנו ממש מתגעגעים ומודאגים. נעלמתם לנו בן רגע ואנחנו ממש שבורים. לפני כשלושה שבועות השתנה עולמנו. מרצחים קרי דם הסתערו על הקיבוץ ולקחו אתכם איתם. נעלמתם לנו לתוך הרצועה דרך השדות שכל כך אהבתם", כתבו החברים.
הם הוסיפו: "אנחנו יודעים שזה יעציב אתכם, אבל אנחנו רוצים לעדכן אתכם מה קורה אצלנו. המצב חרא. הניצולים הגיבורים של הטבח בניר עוז פונו לאילת. המומים וחבולים יושבים יחד בלובי ובמרפסת, ולא מבינים איך יכול להיות שזה קרה להם. לנו. איך ברגע אחד גן העדן שלנו הפך לגיהינום, הבתים מלאי החיים הפכו למלכודות מוות, הילדים הצוחקים הפכו לחטופים, הירוק הפך שחור".
החברים הבהירו: "בתוך העצב, השכול והיגון שהפכו להיות כל הווייתנו מאז שהלכתם, שבורים ונחושים אנחנו מישרים מבטינו קדימה אל האופק ומסרבים לקרוא לזה סוף. לא נשקוט ולא ננוח עד שתשובו אלינו. נשקם את ניר עוז. קיבוצכם. ביתכם. נאסוף דמעותינו אחת אחת ונשקה בהן את שדות הנגב השחורים עד שיוריקו שוב. נעשה זאת משום שזוהי משימתנו. משום שזהו חזונכם. זהו התפקיד ההיסטורי שהגורל הפקיד בידינו, ולא נרפה ממנו עד אשר נשיג את יעדינו. עד שתשובו אלינו. עד שתחזור ניר עוז להיות גן של עדן. עד הניצחון".
רז חזרה, בלי הבעל אוהד
גם בעלה של רז בן עמי עדיין בין החטופים ברצועה. 54 ימים אחרי שרז בת ה-57 תועדה מובלת יחפה לרצועה מקיבוץ בארי, היא שוחררה מעזה, אבל בעלה אוהד נשאר בשבי חמאס. הבנות של אוהד ורז שרדו את הטבח ב-7 באוקטובר, ובהתכתבויות מאותו בוקר סיפרו להם ההורים על הזוועה בקיבוץ. "הרבה מחבלים בתוך הבית. באמבטיה, בקומה השנייה, זהו, אצלנו בממ"ד", כתב אוהד לבת אלה.
לפני שבועיים ציינו הבנות את יום הולדתה ה-57 של רז בכיכר החטופים, שם צוין במקביל גם יום הולדתה התשיעי של אמילי הנד. "אני אפילו לא יודעת אם היא זוכה לחגוג את יום ההולדת הזה", אמרה אז אלה - אבל מאמש, ארבעה ימים אחרי אמילי, גם רז חופשיה ומחוץ לשבי.
במטה משפחות החטופים והנעדרים סיפרו כי רז "מלאת יצירתיות ותמיד חיובית לעולם. בשנים האחרונות היא עוברת בין כמה תחומי יצירה - ציור, תכשיטים בפימו, שרשראות חרוזים ועוד. לאחרונה החלה להתנדב בקיבוץ עם בני הגיל השלישי בתחום של עבודות יד".
עוד נמסר: "רז היא מודל למשפחתיות. הבית שלה ושל משפחתה הוא בית חם, ירוק, מלא עציצים וצמחים. ב-13 השנים האחרונות היא מתמודדת עם נגעים במוח ובעמוד השדרה. היא סובלת מכאבים עזים אבל אף פעם לא מתלוננת. לצד הקושי הפיזי, רז מתעקשת בכל שישי לבשל ארוחות שישי ולבלות יחד עם המשפחה".
מורן נחטפה מהמסיבה ברעים אחרי שהגשימה חלום
מורן סטלה ינאי (40), אמנית ומעצבת תכשיטים מבאר שבע, הגשימה חלום והעזה לראשונה למכור את יצירותיה בדוכן משלה.
זה קרה במסיבת הטבע ליד קיבוץ רעים, ובאותו הלילה היא כתבה באינסטגרם: "זהו צעד גדול בשבילי". בבוקר מורן נחטפה על ידי המחבלים, ותועדה בסרטון שחמאס הפיץ בטיקטוק. מאז המשפחה הייתה באפלה עד היום, שבו מורן, הקטנה מבין שלוש אחיות, יצאה מאפלת השבי בעזה לעבר האור של ישראל.
"היא מעצבת מוכשרת שרק החלה את דרכה בעולם העיצוב", נמסר מטעם מטה משפחות החטופים והנעדרים. "היא נפש חופשיה שרק רוצה לעשות טוב לעולם".
פורסם לראשונה: 00:25, 30.11.23
