בתקופה הקרובה צפויה הממשלה להכריע בסוגיית הכנסת פועלים פלסטינים לעבודה בישראל ובשטחי יהודה ושומרון. ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני אמש (ראשון), שעסקה בנושא, הסתיימה אחרי כחמש שעות, ובסופו של דבר כלל לא התקיימה הצבעה.
מערכת הביטחון תומכת בעמדה כי יש לאפשר את כניסת הפועלים או לכל הפחות להגדיל את המכסה שקיימת כיום, למעט המשטרה - הגוף היחיד שמתנגד למהלך. שרי הקבינט האשימו את ראשי מערכת הביטחון בכך שהם עדיין שבויים בקונספציה של לפני 7 באוקטובר - ואלו טענו כי ההתנגדות למהלך נובעת ממניעים פוליטיים ופופוליסטיים.
3 צפייה בגלריה
פועלים פלסטינים מחכים להיכנס לישראל, ימים לפני פרוץ המלחמה
(צילום: MOHAMMED ABED / AFP)
הכותרת
מה למדנו מחודשיים של מלחמה? | נחום ברנע
22:27
בימי שגרה, נכנסים לעבוד בישראל כ-100 אלף פלסטינים וכ-40 אלף מועסקים ביהודה ושומרון. מפרוץ המלחמה, ישראל מאשרת כניסה של כ-5,000-4,000 פועלים פלסטינים בלבד לצרכים חיוניים חריגים כמו חברה קדישא, סיעוד, מפעלי מזון ומפעלים של ציוד רפואי, ורק כ-8,000 עובדים בשטחי יהודה ושומרון במפעלים שמוגדרים חיוניים, בין היתר במישור אדומים ובברקן - שם רוצים להרחיב את הגעת הפועלים לאזורים נוספים, צעד שמתקבל בהחלטת מפקד חטיבה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התייחס לסוגייה היום בפתח ישיבת סיעת הציונות הדתית. הוא הסביר: "יש לי הערכה גדולה לראשי מערכת הביטחון, אבל צריך לזכור שאותם ראשי מערכת, בדיוק עם אותם הטיעונים נלחמו בכל הכוח להכניס את העובדים מעזה. אותה תפיסה ששקט קונה שקט ואם לא יתנו להם להתפרנס הם ירו עלינו - והנה נתנו להם להתפרנס ולאן הגענו".
לדבריו, "מדינה חפצת חיים לא מכניסה את אזרחי האויב שלה אליה בשעת מלחמה כשהרגשות סוערים והרשת מלאה הסתה. התמונות מעזה וודאי מייצרות הרתעה אבל גם רגשות אחרים ואנחנו לא צריכים לקחת את הסיכון הזה. יש מצוקה ואי-אפשר להתעלם ממנה, אנחנו צריכים למצות טוב יותר את החלופות של עובדים זרים. בזמן מלחמה לא נכון למשק הישראלי לקחת על עצמו סיכון ביטחוני - זה הקונספציה שקרסה לנו".
ישיבת סיעת הציונות הדתית. "התפיסה ששקט קונה שקט קרסה"
(צילום: ערוץ כנסת)
בישיבת הקבינט הלילית, כאמור, לא התקבלה הכרעה רשמית בנושא. לדברי המשתתפים בדיון, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביטל את ההצבעה אחרי שהבין שאין לו את הרוב הדרוש למהלך בשל התנגדות השרים. במערכת הביטחון ניסו להציע פשרה, לפיה ייכנסו לישראל בשלב הראשון כ-30 אלף פועלים בעיקר לענפי החקלאות והבניין שסובלים ממחסור חמור בידיים עובדות.
ראשי מערכת הביטחון הזהירו שאם לא יגדל מספר הפועלים הפלסטינים שמורשים לעבוד בישראל, ישנו חשש שחלקם יצטרפו לטרור מאורגן בעקבות מצוקה כלכלית וחוסר היכולת לפרנס את המשפחה. "היום אנו מתמודדים עם טרור יחידים ועלולים לעבור לטרור מאורגן שבו יהיו מעורבים אלה שלא נכנסים לעבוד", הדגישו.
עוד הזהירו גורמים במערכת הביטחון שאי הכנסת הפועלים, שתביא להחמרת המצב הכלכלי ביהודה ושומרון, עלולה לפגוע קשות בלגיטימציה הבינלאומית של ישראל להמשיך בפעולות שצה"ל מבצע מדי לילה בשטחים: ניקוי קיני טרור במחנות הפליטים ומעצרם של מאות מחבלים. הטיעון השלישי שהעלו ראשי מערכת הביטחון הוא הנעת המשק הישראלי שמשלם מחיר כבד בכל יום שבו לא נכנסים פועלים, בעיקר בשל היעדר אלפי ידיים עובדות בענפי החקלאות והבניין.
לפי גורמי ביטחון, העובדה שהפלסטינים לא עובדים ולא מתפרנסים עלולה להביא למציאות של ריבוי פיגועים ולערער את המצב הביטחוני. אלפי פלסטינים מובטלים יושבים בבתיהם כבר יותר מחודשיים, "הם עוקבים אחרי הנעשה בישראל יום יום ומחכים להבין מתי יוכלו לצאת לעבוד. לא ברור כמה זמן זה יכול להימשך והחשש הוא שאת העוני והבעיות הכלכליות ינצלו ארגוני הטרור ביהודה ושומרון וינסו להוציא להפועל פיגועים", הסביר גורם ביטחוני.
מנגד טוענים אנשי ימין, שמתנגדים להכנסת הפועלים, כי מדובר בכניסה מאסיבית של אלפי פלסטינים ללב שטח ישראל והיישובים - וזה מה שישפיע ישירות על המצב הביטחוני. "ראינו כבר מספר פיגועים שבוצעו על ידי מחבלים שהיו עם רישיון עבודה. צריך לזכור שהציבור הישראלי לא יסבול כניסת פועלים פלסטינים כי אין שום סבלנות לזה", הוסיף הגורם.
למרות הטיעונים שהוצגו, בישיבת הקבינט הייתה התנגדות למהלך מקצה לקצה של כמעט כל השרים, כולל יו"ר מחנה הממלכתי בני גנץ. שרים אמרו כי מדובר בכישלון גדול של נתניהו שלא הצליח להעביר החלטה שתמך ורצה בה. הוא הופתע מההתנגדות העזה לסוגיה והבין שכל עוד יש לחימה, האווירה הציבורית לא מאפשרת הכנסת פועלים.
חלק מהשרים מעריכים שנתניהו יחזיר את העניין לשולחן הקבינט בעוד כשלושה שבועות עד חודש. "ההבנה בדיון הייתה שלהגדיל את מספר הפועלים הפלסטינים בשיא המלחמה זה נראה תלוש. זה לא הזמן, מה גם שענפי החקלאות והבניין לא רוצים פה פלסטינים אז אי אפשר להיות יותר צדיקים מהאפיפיור", הסביר אחד השרים בקבינט. שר אחר הוסיף: "זה בלתי נתפס שבאמצע מלחמה נכניס לישראל אלפי אנשים שנמצאים בקטגוריה של 'פוטנציאל לפיגועים'".
בדיון תהו השרים מדוע לא נכנסים לארץ יותר עובדים זרים מחו"ל. התשובה שקיבלו: "בירוקרטיה". סמוטריץ' היה היחיד בקבינט שאף דחף לשינוי מהשורש, וטען כי להפסיק לחלוטין לעבוד עם פועלים פלסטינים ומעתה והלאה להיעזר רק בעובדים זרים.
מעבר לעובדה שהקבינט כלל לא הצביע על הגדלת מספר הפלסטינים שיורשו להיכנס לישראל – מדובר במכה ליוקרה של ראשי מערכת הביטחון, שהמליצו להגדיל את כמות העובדים וגם הציגו את הההיגיון הביטחוני והכלכלי שעומד מאחורי עמדתם. התחושה של המשתתפים בדיון הייתה שראשי מערכת הביטחון לא למדו דבר ממה שאירע ב-7 באוקטובר והם שבויים באותה קונספציה.
השרים הטיחו בהם: "הרי אמרתם את אותם דברים על עזה בעבר. העובדה שהמשטרה הציגה עמדה הפוכה למלל ולשב"כ - היטתה את הכף. המשטרה אמרה שתחת לחץ הפועלים עלולים לעשות פיגוע או לחילופין להביא מידע לפיגוע. גם ככה המשטרה מתמודדת עם שב"חים שמסתובבים ואם יכניסו עוד עשרות אלפים זה יקשה עליהם".
גורמי ביטחון טענו כי השרים דחו את המלצתם משיקולים פוליטיים ופופוליסטיים בלבד ולא משיקולים מהותיים. "הייתה פה קריסה פוליטית ומהותית של ראש הממשלה שמתעלם מההמלצה של כל ראשי מערכת הביטחון למעט משטרת ישראל של בן גביר", אמרו.
