הגל הרביעי של הקורונה בישראל ממשיך להכות, והעומס על המחלקות הייעודיות בבתי החולים עדיין ניכר. לפי הנתונים המעודכנים של משרד הבריאות, 1,035 חולי קורונה מאושפזים ברחבי הארץ, מתוכם 713 במצב קשה ו-202 נזקקים לתמיכה נשימתית. האם יש צורך בהגבלות נוספות? האם מתווה החינוך נכון? המומחים מנסים לעשות סדר.
פרופ' יהודה אדלר, מומחה לקרדיולוגיה פנימית ומנהל רפואי ויועץ הקורונה לרשויות המקומיות, טוען כי רואים את יעילות החיסונים אבל זה לא מספיק להורדת תחלואה. לדבריו, "במצב הקיים אנחנו רואים שאין ירידה בחולים הקשים, כלומר התחזיות של המומחים לא תופסות מציאות והסיבה היא שצריך להבין שהחיסונים חשובים אבל זה לא הדבר היחידי וצריך להתנהל נכון עם הקורונה.
"אי אפשר רק חיסונים ולתת לאנשים להתקהל ברמות כאלה כמו הפאנג'ויה או בהופעות. זה לא יכול לעבוד ולכן אנחנו עדים לכך שמספר החולים הקשים אפילו עולה, ואין לי ספק שצריך להחמיר את ההגבלות כי הרבה מקרי מוות היו נמנעים. צריכים להגביל את מספר האנשים באירועי הפנים והחוץ ולמנוע התקהלויות. גם בממדים המינימליים צריכים להיות עם מסכה, אי אפשר להיכנס למקום סגור ללא מסכה. כמובן שצריך להמשיך לחסן ולהמשיך לשכנע את הלא-מחוסנים להתחסן כי הם מהווים את רוב החולים הקשים כיום בבתי החולים".
לדברי פרופ' אדלר, מערכת החינוך לא הוכנה בצורה טובה. "אין קפסולות, לימודים בחוץ, הקטנת כיתות. כל הרעיון של 'כיתה ירוקה' הוא רעיון מוטעה כי אם יש חולה, כולם צריכים ללכת לבידוד ולהיבדק. המון מהדברים שהיו צריכים להיעשות לא נעשו. אני מסכים לחלוטין עם ראש הממשלה שאמר שהוא לא רוצה שיהיה פה דור של זומבים. הם צריכים ללכת ללמוד אבל לא הכינו את מערכת החינוך נכון. מכיוון שהשלטון המרכזי הוכיח שהוא לא מסוגל להתמודד עם הקורונה, צריך להעביר את כל השליטה לראשי הערים".
על מבצע החיסונים אמר פרופ' אדלר: "מה שמעודד בינתיים זה שאין ספק שהחיסון השלישי עוזר ברמות מאוד גבוהות ואני ממליץ לכולם לקחת אותו. יש עוד ארבעה מיליון שצריכים לקחת אותו. אני מאוד מעודד מפייזר על כך שהם מתכוונים להגיש המלצה ל-FDA לאפשר לחסן ילדים בני 12-5 כי הילדים האלה הם מקור הדבקה נוראי של מבוגרים ואני סבור שאם נגזור הגבלות נכונות ונמשיך עם החיסונים, מצבנו יהיה טוב יותר. הקבינט צריך להתכנס כל יומיים והוא אחראי על המצב שאנו נמצאים בו. איך הוא יכול לא להתכנס כשיש 713 חולים קשה?".
פרופ' דורון גזית מצוות ניטור התחלואה של האוניברסיטה העברית בירושלים טוען גם הוא כי יש להדק הגבלות, במיוחד על לא-מחוסנים. "אנחנו במצב שההגבלות, במיוחד על הילדים, הן יחסית משמעותיות. לעומת זאת, ההגבלות על המבוגרים הן לא מאוד משמעותיות. לצד זה צריך לעשות הגבלות בצורה הגיונית. כרגע ההגבלה הגיוניות העיקרית היא לאסור על לא-מחוסנים להיכנס למקומות גם אם הם עשו בדיקות אנטיגן כי האמינות של הבדיקות היא נמוכה יחסית. זו הגבלה שיכולה מאוד לעזור בהורדת התחלואה.
"אנחנו לא מגבילים התקהלויות ענק מהסיבה היחידה: נראות. אם רוצים להתיר את ההתקהלויות האלה זה צריך להיות למחוסנים בלבד. כרגע המצב הוא שברירי ובבתי החולים המצב בעייתי. אנחנו רוצים לראות ירידה בתחלואה במספר המאומתים, אנחנו מצפים שגם בבתי החולים נראה הקלה בשבועות הקרובים וגם שהחזרה ללימודים תביא לירידה של בין 3,500 ל-5,500 מאומתים בממוצע שבועי".
בלי סגרים, אבל גם בלי התקהלויות גדולות
בקבינט המומחים הלאומי לקורונה שמייעץ לממשלה סבורים שיש לשנות את המדיניות. ביום רביעי התכנס קבינט המומחים לדיון ובו קבע כי למרות התקווה לירידה בתחלואה בזכות מבצע החיסונים, לא ניתן ולא סביר להמשיך במסלול הקיים. המומחים הוסיפו כי "מתחייב שינוי מדיניות לתקופת הביניים עד אשר תוכח ירידה משמעותית ומתמדת בתחלואה הקשה".
המומחים ציינו כי אין מקום לשקול סגרים, אך גם אין היגיון או סבירות בקיום התכנסויות נרחבות לטובת אירועים כגון תרבות וספורט בתקופה של שיא הדבקה לא נשלטת, כאשר עשרות חולים צעירים מגיעים לטיפול במצב קשה מדי יום. המומחים המליצו להגביל את ההתקהלויות במקומות סגורים ללא יותר מ-300 איש. לדבריהם, לאחר שתפחת ההדבקה ניתן יהיה לפתוח שוב אירועים מסוג זה.
הישיבה האחרונה של קבינט הקורונה נערכה ב-30 באוגוסט, יומיים לפני פתיחת שנת הלימודים. על רקע הביקורת הרבה שספג על כך שאינו מכנס את השרים ולא מחמיר את מגבלות ההתקהלות, כינס הערב ראש הממשלה נפתלי בנט דיון מומחים בנושא הקורונה.