דניאל אלוני, שנחטפה לרצועת עזה עם בתה אמיליה בת ה-6 ושוחררה אחרי 49 ימים, סיפרה ל-ynet כי ראש הממשלה בנימין לא שוחח איתה מאז שחזרה מהשבי. לדבריה, "מעולם לא פגשתי אותו ולא קיבלתי פנייה לפגוש אותו. לא היה שום עניין לפגוש אותי או את בני משפחתי".
(צילום: תומר שונם הלוי, ליאור שרון)
בהמשך אמרה אלוני, שגם אחותה שרון אלוני-קוניו ובעלה דוד קוניו נחטפו יחד עם אחיו אריאל קוניו ובת זוגו ארבל יהוד, כי הדבר אכזב אותה. "לאחר כמעט חמישים ימים שאנשים יצאו מהשבי - ובפעימה הראשונה יצאו אך ורק נשים וילדים קטנים - אף אחד מטעם לשכת ראש הממשלה לא חיכה לנו ולא דיבר איתנו. לדעתי זה מחדל נוראי, זה פוגע מאוד. עם עדן גולן היה לו זמן לדבר אחרי שהיא סיימה לשיר באירוויזיון. אבל לדבר איתנו, עם בני משפחתי או עם בני משפחות אחרות של החטופים שחזרו או נמצאים שם? לזה כנראה אין לו זמן".
כמה מתהפכת הבטן בימים האחרונים?
"הבטן מתהפכת לנו כבר הרבה-הרבה מאוד ימים, ולא רק בימים האחרונים. אבל כשיש ברקע שוב דיבורים על עסקה שנרקמת, התקווה מרימה את ראשה באופטימיות מאוד-מאוד זהירה. כבר ידענו כל כך הרבה טלטלות סביב הנושא הזה של עסקאות שנראה שהנה הן בפתח, הנה זה קורה, ואז שוב נופלת העסקה. אז בוודאי שיש הרבה אופטימיות עכשיו, במיוחד שבאמת מרגיש שזו הפעם הראשונה אולי, שעכשיו יש ויכול להיות שיתוף פעולה מצד חמאס. אבל אני פתחתי את הטלוויזיה היום בבוקר, ואני שוב שומעת שרוצים לטרפד את העסקה בגלל שיקולים קואליציוניים - לרצות את בן גביר וסמוטריץ' ועוד כל מיני קולות שהם נגד עסקה, וכנראה תמיד היו נגד. זה מאוד מקשה, מאוד מפריע".
שוחררת אחרי 49 ימים. אתמול ספרנו 9 חודשים.
"אני תמיד אומרת שאני מתביישת ומאוד נזהרת לדמיין מה עובר על אנשים אחרי כל כך הרבה זמן. נכון לנקודת הזמן שבה אנחנו היינו שם ושוחררנו, ותמיד אני אומרת את המשפט 'על אדי התקווה האחרונים', מאוד-מאוד-מאוד קשה לי לדמיין או לתאר היכן האנשים האלו היום, מה עובר עליהם, איך הם חווים את החוויה הכל כך נוראית הזו. אנשים שלפני תשעה חודשים נשללה חירותם בצורה הכי ברוטאלית. אנשים שמתעללים בהם, נשים שאונסים אותן, ואני לא רוצה לחשוב עוד על אילו דברים נוראיים שקורים שם".
ברמה האישית - את ואמיליה מצליחות לחזור לשגרה?
"כאם, אני מנסה באמת כמעט מהיום שחזרנו לייצר לה שגרה בריאה. אחרי זמן מה החזרתי אותה לגן. אנחנו לא מפונים, היינו רק אורחות, אז היא חזרה לבית שלה בסופו של דבר. היא חזרה לחוג החברים והחברות שלה, לגן שהיא מכירה, בעצם לכל הסביבה כפי שהיא הכירה לפני שעזבה אותה ב-7 באוקטובר. ובאמת אני עושה ניסיון אדיר, ומצליחה גם לא רע, לייצר לה תחושת ביטחון".
עוד הוסיפה אלוני כי "השגרה שלי היא אחת - שגרה שהיא כולה נתונה להחזרת החטופים. אם זה במערך הסברה שאני עושה בחברות על בסיס שבועי, אם זה להתראיין בתקשורת, אם זה כל מיני אירועים ופעילויות של מטה החטופים. אני לא חזרתי לעבודה הקודמת שלי, אין אפשרות כרגע במצב שבו בני משפחתי ועוד הרבה מאוד חטופים עדיין נמצאים שם, לא יכולים לדבר ולצעוק ומייחלים שמישהו ידבר ויילחם עבורם.
"איך אומרת תמיד אחותי? כשדוד נפרד ממנה - יותר נכון, נלקח ממנה באכזריות יומיים לפני שהיא שוחררה - המשפט האחרון שלו היה 'תילחמי עלינו, תילחמי עליי'. אז אני לא רוצה להשאיר את אחותי לבד במאבק הזה, ולא עוד 119 חטופים. זה בהחלט מאבק עיקש, מאבק שלנו, של המשפחות, ולכן כל השגרה היא סביב נושא השבת החטופים. כולי תקווה שהפעם השיחות והמשא ומתן כן יניבו עסקה, עסקה אמיתית שתחזיר את כולם, לא בפעימות".
לסיכום פנתה אלוני לנתניהו: "תן מרחב תמרון לצוות המשא ומתן, תן להם לחזור לעסקה. תן לנו את זה. אתה חייב את זה לחטופים, אתה חייב את זה למשפחות החטופים. אנחנו לא נהיה שלמים, לא נתאושש מהמכה הזאת של 7 באוקטובר אם החטופים לא יהיו כאן. אני חוששת שאם הפעם שוב יהיה איזשהו ניסיון לטרפד עסקה, או שמשהו ייכשל והשיחות האלה שוב ייפלו וצוות המשא ומתן יחזור בידיים ריקות הביתה, יעבור עוד הרבה מאוד זמן - אם בכלל - שבו נזכה לדבר על נושא החטופים".
