שלושה נשיאים, שלושה ראשי ממשלה מכהנים, שבעה ראשי ממשלה לשעבר - ומלך אחד. ה"וושינגטון פוסט" חושף הערב (יום ג') את שמותיהם של הפוליטיקאים הבכירים ביותר שמספרי הטלפון שלהם מופיעים לדבריו ברשימה של 50,000 המספרים שהיו לכאורה, בחלקם לפחות, מטרות פוטנציאליות של תוכנת הריגול "פגסוס", אותה פיתחה חברת NSO הישראלית.
סערת "פגסוס" ו-NSO בעולם – עוד כותרות:
• מדריך: כך הופכת "פגסוס" את הטלפון לכלי ריגול
• מנכ"ל NSO: "רשימת מספרי הטלפון לא קשורה אלינו"
• סערה עולמית: מהומה בפרלמנט ההודי, חקירה בצרפת
• נציבת זכויות האדם של האו"ם: "נחצה קו אדום"
ברשימה, שב"וושינגטון פוסט" הדגישו כי לא ברור אם הטלפונים בה נפרצו בהכרח, מופיעים בין היתר מספריהם של נשיא צרפת עמנואל מקרון, נשיא עיראק ברהם סאלח ונשיא דרום אפריקה סיריל רמפוזה. גם מספרי הטלפון של ראש ממשלת פקיסטן אימראן חאן, ראש ממשלת מצרים מוסטפה מדבולי וראש ממשלת מרוקו סעד א-דין אל-עות'מאני מופיעים ברשימה הזו. בין ראשי הממשלה לשעבר שמופיעים בה נמנה ראש ממשלת לבנון לשעבר סעד אל-חרירי. המלך היחיד שמופיע ברשימה - מלך מרוקו מוחמד השישי.
ה"וושינגטון פוסט" הוא אחד מ-17 כלי תקשורת בעולם שחברו יחד לצורך חשיפת המידע מההדלפה של הרשימה הענקית, המעידה לכאורה על היקף השימוש הנרחב שעשו ממשלות שונות בתוכנת הריגול הישראלית, שמאפשרת לפרוץ לטלפונים ולשלוף מהם כמעט כל מידע אפשרי - ואף להפעיל בסתר את המיקרופון של המכשיר או את המצלמה שלו. בעיתון ציינו בדיווח הערב כי פנו למנהיגים השונים, אך איש לא נענה לפנייתם לבחון את הטלפונים במעבדה, בבדיקה שתוכל להראות אם הטלפונים אכן נפרצו על-ידי התוכנה או לא.
בעיתון האמריקני הוסיפו כי יחד עם שותפיו מכלי התקשורת האחרים, שהקימו את מה שהם מכנים "פרויקט פגסוס", הוא הצליח לאשש את בעלותם של אותם מנהיגים על מספרי הטלפון שברשימה - בעזרת בחינת רישומים פומביים וספרי טלפונים של עיתונאים, וכן באמצעות פניות לגורמי ממשל שונים. תחקירנים צלצלו לטלפונים הללו, וברוב המקרים זכו לניתוקים, או שהמספרים הוחלפו בהמשך. כמה מהמנהיגים שאליהם התקשרו אנשי העיתון ענו, ואחרים החזירו הודעת SMS. כך או כך, איש כאמור לא הסכים להעביר את הטלפון שלו לבדיקת מעבדה.
לפי "הפוסט", מלבד אותם מנהיגים בכירים ברשימה מופיעים מספרי טלפון של יותר מ-600 פקידי ממשל ופוליטיקאים מ-34 מדינות. בין המדינות הללו, כך לפי העיתון: אפגניסטן, אזרבייג'ן, בחריין, בהוטן, סין, קונגו, מצרים, הונגריה, הודו, איראן, קזחסטן, כוויית, מאלי, מקסיקו, נפאל, קטאר, רואנדה, סעודיה, טוגו, טורקיה, איחוד האמירויות, בריטניה וארה"ב.
כלי התקשורת השותפים לחשיפה מדגישים כי הרשימה המדוברת לא כוללת בהכרח מספרי טלפון שנפרצו, אלא היא כוללת מספרים שישנו חשד כי ממשלות שהיו לקוחותיה של NSO ביקשו לעקוב אחריהם באמצעות תוכנת הריגול שלה. עורכי התחקיר ציינו כי ביצעו ניתוח מעבדתי מעמיק ל-67 טלפונים שנכללו ברשימה זו. הבדיקה העלתה כי ביותר ממחציתם, 37 טלפונים, נמצאו עדויות לפעילות של תוכנת הריגול הישראלית. ניתוח המעבדה הזה מצא גם ראיות לכך שזמן קצר בלבד חלף מרגע שמספרי הטלפון הללו הוזנו ברשימה ועד שנפרצו בידי פגסוס - לעתים שניות אחדות.
מרוקו במוקד: רצתה לעקוב אחרי נשיא צרפת?
עם זאת, ב"וושינגטון פוסט" מדגישים כי עדיין לא ברור מה מטרת אותה רשימה ענקית של מספרי טלפון, שבה נכללו גם כ-180 מספרים של עיתונאים מרחבי העולם. בדיווחים השונים לא צוין מי הדליף אותה, אלא רק שהיא הועברה לידי כלי התקשורת על ידי ארגון זכויות האדם "אמנסטי אינטרנשיונל" וארגון התקשורת הצרפתי Forbidden Stories.
במקביל לדיווח ב"פוסט", ב"לה מונד" הצרפתי ששותף לחשיפת ההדלפה דיווחו הערב כי מרוקו היא שאחראית להכללתו של מספר הטלפון של נשיא צרפת עמנואל מקרון ברשימת יעדי הריגול הפוטנציאליים לכאורה. מרוקו היא לפי הדיווחים אחת הלקוחות של NSO, אך גם ב"לה מונד" הדגישו כי לא ברור אם הטלפון של מקרון אכן נפרץ.
בעיתון דיווחו כי גם הטלפונים של ראש ממשלת צרפת לשעבר אדואר פיליפ ו-14 שרים אחרים היו לכאורה יעדים לריגול ב-2019. בארמון האליזה מסרו הערב כי אם הדיווח נכון, אזי מדובר במקרה חמור. בהודעה של לשכת מקרון נמסר עוד כי הרשויות בצרפת חוקרות את הדיווחים השונים. במרוקו פרסמו גם הם הודעה, שבה הכחישו את הדיווח ומעורבות כלשהי של הרשויות ברבאט בתוכנת הריגול הישראלית.
כלי תקשורת נוסף ב"פרויקט פגסוס", ה"גרדיאן" הבריטי, דיווח כי נראה שמי שהכליל ברשימה את שמו של מלך מרוקו היו שירותי הביטחון של ארצו. בעיתון לא סיפקו הסבר לאפשרות הזו. בעיתון ציינו כי ברשימה נכללו גם שמותיהם של מזכ"ל ארגון הבריאות העולמי טדרוס אדהנום גברייסוס ונשיא הנציבות האירופית שארל מישל. שמותיהם של השניים צורפו ל"רשימת גורמי העניין" גם כן על ידי מרוקו, כך לפי העיתון, בשנת 2019 (כאשר מישל שימש כראש ממשלת בלגיה). על פי ה"גרדיאן" שמו של ראש ממשלת פקיסטן אימראן חאן הוכנס לרשימה על ידי הודו, ושמו של סעד אל-חרירי הוכנס אליה בשנים 2018 ו-2019, כאשר שימש כראש ממשלת לבנון. לפי העיתון האחראית לכך הייתה איחוד האמירויות.
תוכנת "פגסוס" עומדת כבר שנים במוקד ההאשמות נגד NSO: מבקרי החברה טוענים כי היא מאפשרת לממשלות שונות בעולם, מסעודיה ועד הונגריה, לעקוב אחר עיתונאים ומתנגדי משטר ולפגוע בהם או בפעילותם. בחברה דוחים את ההאשמות נגדה וטוענים כי מוצריה נמכרים אך ורק למטרות של לוחמה בפשיעה וטרור.
סערה עולמית: מהומה בפרלמנט ההודי
ב-NSO הכחישו מאז ההדלפה שלשום כי הרשימה המדוברת אכן מהווה רשימת יעדים של תוכנת הריגול, וכינו את הדו"ח "שקרי ולא מבוסס". בחברה מדגישים כי הם מקפידים על שמירה על זכויות אדם. רק בחודש שעבר טענה החברה כי ניתקה את הקשר עם כמה לקוחות שניצלו לדבריה לרעה את תוכנת הריגול, ולדבריה היא ספגה בשל כך נזק כספי רב.
לדברי NSO ההדלפה נעשתה כחלק מ"קמפיין מאורגן ומתוזמר היטב על-ידי בעלי עניין ידועים". מנכ"ל NSO שלו חוליו התראיין ל"כלכליסט" וטען כי מדובר ב"רשימה מהונדסת", שאין לה קשר לחברה שלו. "יש פה ניסיון לבנות משהו על בסיס חוסר מטורף של מידע", אמר חוליו. "אומרים שדלפה הרשימה, מאיפה היא דלפה? אל תגידו מי הדליף, אבל מאיפה היא דלפה? למי היא שייכת? מי החזיק אותה? למה אין את הנתונים האלו? זה האבסורד פה".
גם את הדיווחים הערב הכחישו ב-NSO. בחברה מסרו: "עמנואל מקרון, המלך מוחמד השישי וטדרוס גברייסוס אינם ומעולם לא היו יעדים של פגסוס. כל פקידי הממשל הצרפתים והבלגים או הדיפלומטים שהוזכרו ברשימה - אינם ומעולם לא היו יעדים של פגסוס. המספרים ברשימה לא קשורים לקבוצת NSO, והם מעולם לא היו. זוהי אינה רשימה של יעדים או יעדים פוטנציאליים של לקוחות NSO, וההסתמכות המתמשכת שלכם על הרשימה הזו ועל הקשר בין אנשים ברשימה הזו לבין יעדי ריגול פוטנציאליים היא שגויה ומטעה".
התחקיר על השימוש המטריד לכאורה בתוכנה של NSO עורר ביומיים האחרונים תגובות נזעמות בעולם. בניו דלהי קיימו בצהריים מפלגות האופוזיציה מחאה בפרלמנט ההודי בעקבות הדיווחים שממשלת הודו עקבה בעזרת "פגסוס" אחרי עשרות עיתונאים, פעילים ופוליטיקאים הודים, בהם רהול גנדי, ממנהיגיה הבכירים של האופוזיציה.
בצרפת הודיע היום משרד התובע בפריז, עוד לפני הדיווחים בנוגע למקרון, כי פתח בחקירה בעקבות דיווח באתר התחקירים Mediapart שלפיו שניים מעיתונאיו של האתר נפלו קורבן לריגול מצד השירותים החשאיים של מרוקו, תוך שזו משתמשת בתוכנת הריגול של NSO. מרוקו הכחישה גם את הטענות הללו.
בישראל, שר הביטחון בני גנץ התייחס בצהריים לראשונה לתחקיר על "פגסוס", ומבלי לנקוב בשמה של NSO אמר: "אנחנו מודעים לפרסומים שקשורים בשימוש במערכות שפותחו בחברות סייבר ישראליות מסוימות". השר גנץ הדגיש כי "ישראל היא דמוקרטיה מערבית ליברלית" וכי היא משתפת פעולה עם מערכות בינלאומיות לבקרה על הייצוא, וטען: "מדינת ישראל מאפשרת את ייצוא אמצעי הסייבר אך ורק לממשלות, ואך ורק למען שימוש חוקי ובמטרה למנוע ולחקור פשעים וטרור. המדינות שקונות את המערכות האלה חייבות לעמוד בדרישות האלה ולהתחייב להן. כרגע אנחנו לומדים את האינפורמציה שפורסמה בנושא".