במשך חודשים נאבקה הסתדרות המורים על העלאת שכרם הנמוך של חבריה, ובתום משא ומתן מפרך אמנם הגיעה היום (ד') להסכם שמביא לשיפור בתנאיהם, אבל בעוד חלק מהמורים מרוצים ממנו אחרים סבורים כי מדובר בפשרה לא-מספקת, שתתיר רבות ממצוקותיה של מערכת החנוך על כנן.
ההסכם מול המורים - ואיום השביתה בתיכונים
ההסכם, שמנע ברגע האחרון שביתה במערכת החינוך עם פתיחת שנת הלימודים מחר, יעלה את שכרם של המורים החדשים ל-9,000 שקלים – אף שבשיחות דרשה מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד שכר גבוה יותר – וגם מעמד ההתמדה שיקבלו אחרי 3 שנים במערכת יהיה נמוך יותר מזה שהוצע, ויעמוד על 10,000 שקלים. מנגד, שכר המורים הוותיקים יעלה בלפחות 1,100 שקלים, סכום גבוה יותר מזה שהציע תחילה משרד האוצר. הצדדים הסכימו על "שקט תעשייתי" עד סוף שנת 2026.
רועי, מורה לחינוך גופני שמתחיל שנה רביעית במערכת החינוך, סבור שההסכם הזה לא מיטיב עם המורים: "נראה שההסכם לא מיטיב עם אף אחד, ככה זה כשמתפשרים, מתפשרים על איכות המורים, מתפשרים על חינוך הילדים, מתפשרים על העתיד, כל זה בכדי לרצות אנשים במשרות גבוהות שאין להם שום קשר למה שנעשה בשטח ולא יודעים עם מה מתמודד מורה בכל יום, ויותר מכך, לא יודעים עם מה מתמודד תלמיד בכל יום".
רועי טוען שהשכר שהוסכם עדיין נמוך וכי אין אפשרות להתקיים ממנו ללא עבודה נוספת. "לצערי דאגו לדבר רק על נושא השכר והייתה הרגשה שלא תהיה התפשרות לרגע על הנושא הזה, כי זה היה השיח בתקשורת. בסוף, השכר למורה מתחיל עומד על 9,000 שקלים ברוטו, זה סביב ה-7,400 נטו, זה סכום שאם מורה לא עובד משרה נוספת אחרי הצהריים, הוא לא יכול להתקיים, אני לא מעוניין להשוות את שכר המורים לממוצע במשק או לשכר המינימום. נכון, יש כאלה שמרוויחים 6,000-7,000, אלה אנשים שלא למדו בדרך כלל ובטוח לא אחראים על גידול של דור שלם. מנגד, היום לאחר 4 שנים של לימודים, רוב העובדים מתחילים במינימום ב-10,000 ברוטו ולא צריכים להילחם בשביל 9,000".
לדבריו, בשכר כזה אי אפשר לצפות שכל תשומת הלב של המורה תופנה לתלמידים. "אמנם יש הרבה בעיות במשרד החינוך, הרבה מעבר לשכר, אבל כל עוד זה מה שבעיניכם שווה מורה, אז אל תצפו שהמורה יהיה בפוקוס כל היום על הילדים שלכם – כשהוא חושב מאיפה הוא מצליח לסיים את החודש או איפה עוד להשלים הכנסה. התמקדתי בשכר כי על זה כל השיח, אבל יש הרבה איפה להשתפר מעבר לשכר, אני אמשיך לעבוד ב-3 עד 4 מקומות כדי לפרנס את המשפחה שלי, ואתם תמשיכו לחשוב שאנחנו כמורים צריכים להיות זמינים לכם 24/7 וב-100% פוקוס על הילדים שלכם, רק בשביל ה'מסגרת'".
מנגד, אפיק ארזואן, גם הוא מורה לחינוך גופני, מברך על ההסכם החדש. "מי שמגדל את דור העתיד ראוי להשתכר בהתאם. לא יכול להיות שהשכר של המורים המתחילים או של מורים בכלל יהיה דומה לשכר של עובדים במשק ללא הכשרה וללא תעודה או עובדים שרק סיימו צבא ויוצאים לעבוד בשוק ומרוויחים כמו אותם מורים שבמשך כמה שנים יצאו ללימודים".
לדבריו יש להפוך את מקצוע ההוראה בישראל ליוקרתי ולמשרה שמי מגיעים אליה הם אנשים איכותיים שרואים בעבודתם שליחות – ומתפרנסים בכבוד. "לא נכון שאנשים איכותיים ואנשים מלומדים יירתעו מלהגיע לחינוך בגלל השכר שהוא שכר נמוך מאוד, וזה מהווה משקל במיוחד עם יוקר המחיה. בעיניי השכר למורה מתחיל הוא מאוד מכובד ועם השנים השכר שלו יעלה בהתאם ללימודים".
ארזואן, שהפך למורה לפני שנתיים, מספר כי במהלך הלימודים אנשים איכותיים שלמדו איתו לא הצליחו להמשיך בהוראה בגלל שכרם הנמוך. "הרבה מאוד מהסטודנטים שהיו איתי הם אנשים מלומדים שהחליטו להגיע להוראה כדי לתרום מהידע שלהם לדור העתיד, אך לאורך זמן זה לא מצליח להחזיק מעמד בגלל שהעבודה היא מאוד מאתגרת ולא מתגלמת. לכן, כשמוציאים מהמשוואה את נושא התגמול, זה פותח מקום ליותר אנשים להגיע ולחנך ילדים, ואנחנו צריכים לראות את חינוך הילדים כמשימה לאומית".
ההסכם שהושג הבוקר ישפר את תנאיהם של חברי הסתדרות המורים, אבל מול ארגון המורים העל-יסודיים טרם הושג הסכם דומה ומעל תלמידי התיכונים ממשיך לרחף איום השביתה מחר. גם שם תנאי המורים לא מזהירים: רותי, מורה ומחנכת מהצפון, מספרת למשל כי היא נדרשת לשלם מכספה האישי על ניירות, ניילונים ומתנות שהיא מכינה לתלמידיה – שמספרם עומד על יותר מ-150.
"אצלנו עדיין לא חתמו על הסכם ויש איום שביתה", אמרה. "אני שמחה עבור כל הילדים והנכדים שלי שתיפתח להם השנה, במיוחד שמחה שיוכלו להתכונן היום ולדעת מה צפוי מחר. ולא יילכו לישון בחוסר ודאות. לגבי תוכן ההסכם? אני אישית לא יודעת מה קורה איתי מחר. כבר הכנתי פעילות ליום הגיבוש שבוטל. הכנתי משהו חדש שיתאים למחר. גם זה כרגע בספק".
היא הוסיפה: "אני מבינה קטנה מאוד בכלכלה וכספים. ברור שאנחנו כמורים או לפחות אני עובדים קשה מאוד. ראוי שיתגמלו את המורים. ברור לי גם שממשלת מעבר יכולה לשחק פחות עם עוגת התקציב. מה שלא ברור לי בכלל זה לאן הולכים כל הכספים שישנם בתקציב החינוך, אם בסוף ברמת הפרט אני מוציאה מכיסי אלפי שקלים עבור דברים לתלמידים".
רותי סבורה שיש לבצע "מהפך כולל" במערכת החינוך: "מהפך שבו יוקצו תקציבים לפעילויות העשרה. אני לא רוצה תגמול למורה מצטיינת, אני רוצה תקציב לכיתת המצוינות שלי. ותקציב לכל כיתה שיש לה מורה שחולמת רחוק וגבוה עבור התלמידים שלה. אם אוטובוס עולה לי סביב 2,000-2,500 שקלים לנסיעה, אם סדנה או מרצה מעניין עולים 3,000 אלפים שקלים ומעלה, ואם רוצים להשקיע גם בפריפריה ורוצים להקנות לתלמידים ערכים, כלים וידע – מסתבר שזה עולה כסף".
לדבריה יש לשדרג את שכר המורים, אולם מה שמעסיק אותה כרגע הוא בעיקר העובדה שאין לה תקציב לכל הפעילויות שהיא מתכננת עבור התלמידים. "הלוואי שמישהו שם למעלה יבין שכשם ש'שלושה שותפים באדם' (פתגם של חז"ל) כך גם שלושה שותפים בחינוך – המורים, ההורים והתלמידים. וכשם שכדי שאילן יצמיח פירות לתפארת, יש לעדור ולזבל ולהשקות, ולהתפלל. כך גם משרדי הממשלה הרלוונטיים אמורים לספק קרקע פורייה, שזה בעיקר תקציבים, כדי שאנחנו המורים נוכל לעשות את הקסם הזה שנקרא חינוך".