אחרי שלושה חודשים של הפסקת אש – התחדשו המלחמות הפנימיות ביהדות התורה, בעקבות מינויו של יו"ר יהדות התורה ושר השיכון המיועד יצחק גולדקנופף לקבינט המדיני-ביטחוני. אחרי האיומים מצד דגל התורה, גורמים באגודת ישראל אמרו כי "לנתניהו יש 61 גם בלי הליטאים" והמליצו לליכוד לא למצמץ בעניין. במסגרת היריבות בין חברי הכנסת משה גפני ויצחק גולדקנופף, שוקל גפני לאתגר את נתניהו ולבקש את משרד השיכון לעצמו, אף שהסיכויים שיוכל לעשות זאת קלושים.
מוקדם יותר הודיע גפני, מספר 2 במפלגה החרדית והנציג הבכיר של תנועת דגל התורה הליטאית, כי הוא מסרב להכיר בהסכם הקואליציוני שעליו חתמו בשמה החסידים, בטענה ש"נושאים עקרוניים שהיו בינינו טרם לובנו ולא הגענו להסכמות עליהם". מנגד, באגודת ישראל בראשות גולדקנופף, מאשימים את דגל התורה כי המשבר האידיאולוגי מדומה והוא רק תירוץ לניסיונם לשפר את ההסכם ממניעים פסולים – קידום אינטרסים כלכליים של מקורביהם.
המשבר החל כבר ביום חמישי, אז כתבו חברי הכנסת גפני, אורי מקלב ויעקב אשר לראש הממשלה המיועד: "התפלאנו לשמוע שאתמול נחתם הסכם קואליציוני". הם דרשו מנתניהו לחדש את המשא ומתן מולם כדי לדון בעניינים החשובים לתנועתם, ואיימו במרומז כי "להחתמה נפרדת זו יש משמעות רבה". עוד הבהירו כי ההחלטה בעניין התקבלה על ידי רבני התנועה.
נציגי הליטאים הסבירו כי מלבד אי ההסכמות באותם "נושאים עקרוניים", הופתעו לגלות "נספחים שצורפו להסכם החתום ובהם דברים שהתנגדנו אליהם במהלך המו"מ ואף תפקידים וחברויות בגופים שנמענו מהם עד היום מאז ומתמיד כהוראת רבותינו". כוונתם הייתה לכך שצירופו של הנציג החסידי הבכיר, גולדקנופף, לקבינט המדיני-בטחוני, אינו מקובל עליהם, והוא מהווה מבחינתם עילה לחזרה מההסכם. אלא שבאגודת ישראל טוענים שגפני אישר אישית מול נתניהו את כל פרטי ההסכם, שלח נציג שלו לחתום, ואז הבריז ברגע האחרון.
מעבר לכך, כוונתו של גפני לדרוש לעצמו את משרד השיכון, כך נראה, היא מעין איום חסר אפשרות להתממש. במסגרת ההסכם שאיחד את דגל התורה ואגודת ישראל לכדי מפלגת יהדות התורה, הייתה לגפני האפשרות לבחור ראשון תפקיד - והוא בחר בראשות ועדת הכספים עוד לפני הבחירות. מלבד זאת, גפני שמסרב להתמנות לשר בממשלה לא יוכל לשמש סגן שר במעמד שר, מאחר שהחוק מאפשר זאת רק במקרה שראש הממשלה מחזיק בתיק - ובנימין נתניהו לא יוכל לעשות זאת לאור כתב האישום נגדו.
ולמרות זאת, בסביבתו של יו"ר אגודת ישראל יצחק גולדקנופף אמרו אמש (שבת) כי אם גפני ירצה להיות שר השיכון בכל זאת, או ימצא דרך לשמש סגן שר במעמד שר - גולדקנופף לא יעמוד בדרכו - וישמח לקבל את ראשות ועדת הכספים.
שנים של הימנעות מישיבה סביב שולחן הממשלה
במשך עשרות שנים נהגו הפוליטיקאים החרדים שלא להתמנות לתפקידים רשמיים המטילים עליהם אחריות כוללת לכל פעולות הממשלה, מטעמים אידיאולוגיים-סמליים – חשש שמא צעדים בעייתיים מבחינה דתית שהיא מבצעת ייחשבו כאילו נעשו בתמיכתם. בעבר הם הקפידו לקחת לעצמם רק תפקידי סגן שר במעמד שר, עד שב-2015 החליטה מועצת גדולי התורה החסידית להתיר לנציגיה להתמנות לשרים.
המועצה המקבילה, הליטאית, לא עסקה בנושא, משום שתפקידים אלה בכל מקרה לא הוצעו מעולם לאנשיה, ורק בחודש שעבר, לאחר הבחירות, כשהדבר הפך לרלוונטי, הודיע מנהיג דגל התורה, הרב גרשון אדלשטיין, כי הוא דבק במדיניות הישנה ומתנגד לכך. כעת, תולים גפני וחבריו את המשבר בין היתר בהחלטת גולדקנופף להשתלב בתפקיד בכיר עוד יותר, כחבר קבינט.
נציגי דגל התורה העלו במכתבם דרישה לדון מחדש בחוק הגיוס, במשבר הדיור בציבור החרדי ובתנאי העסקתם של גננות ועובדי הוראה במגזר, אך באגודת ישראל טוענים, כאמור, כי הסיבה האמיתית למשבר היא חילוקי דעות סביב מתווה היציאה מרפורמת הסלולר הכשר שאושרה על ידי הממשלה היוצאת.
שני הצדדים מבקשים את ביטול המהלך שהוביל שר התקשורת יועז הנדל, אך החסידים מאשימים כי הליטאים מתעקשים לעשות זאת באופן שיקדם אינטרסים כלכליים של מקורביהם, ואילו שאר העניינים שהועלו במכתב לנתניהו הם רק תירוץ לכך. לטענתם, לא ייתכן שאנשי דגל התורה "התפלאו" מההסכם, כפי שתיארו, משום שנציגיהם הכירו את כל פרטיו ואף הוזמנו לחתום עליו יחד עם החסידים.
פורסם לראשונה: 23:01, 24.12.22