השר המיועד לביטחון לאומי, ח"כ איתמר בן גביר, תקף אמש (מוצאי השבת) את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אחרי שבשישי נודע כי היא צפויה להתנגד להצעת החוק שנחשפה ב-ynet ואשר מעניקה לו סמכויות חסרות תקדים על מדיניות המשטרה. "אני מתקשה להבין איך היועמ"שית הזדרזה לקבוע עמדה בהצעת חוק שהוגשה רק ביום חמישי", מסר בן גביר.
"אותה יועמ"שית שאפשרה לעמר בר-לב לקבל החלטות פוליטיות במשרד לביטחון הפנים, ונתנה ידה לכל מהלך דורסני ובלתי חוקי שקידמה הממשלה, כגון מינוי רמטכ"ל ואישור הסכמים מדיניים בתקופת בחירות ועוד, הספיקה לגבש עמדה שלילית בתוך יממה אחת בלבד נגד הצעת החוק שלי, שתכליתה העצמתה של הדמוקרטיה הישראלית, והחזרתה של המשטרה לפעול על פי רצון העם. זו הצהרה מאכזבת מאוד של היועמ"שית, שמעמידה בסימן שאלה גדול את עמדותיה המקצועיות", הוסיף.
למרות התנגדותה הצפויה של בהרב-מיארה לחוק, לנוכח כוונת הקואליציה העתידית להעביר פסקת התגברות בנוסח שעדיין אינו ידוע, ייתכן שגם פסילה אפשרית של החוק בבג"ץ לא תהיה סוף פסוק. חוות הדעת המתגבשת של היועמ"שית קובעת, כך נראה, שהחוק בנוסחו המקורי משנה "סדרי בראשית" ביחסי הכפיפות בין השר הממונה למשטרה. השר, כך נטען, לא יכול לקבוע מדיניות שקשורה בפתיחה בחקירות ובהמלצות המשטרה להעמדה לדין, שכן אגף החקירות והתביעה המשטרתית אמור להיות בלתי תלוי בדרג הפוליטי - והסמכויות נובעות מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה. השר יכול, עם זאת, להנחות על תעדוף בחקירות של נושאי רוחב כמו תופעות אלימות, גניבות רכב ועוד.
סיבה נוספת להתנגדות היא שאין מקום להשוואה בין צה"ל למשטרה: בעוד שהצבא שכפוף לשר הביטחון ולממשלה פועל נגד אויבי המדינה, המשטרה פועלת למען האזרחים ולא נגדם. לכן, על פי התפיסה בדמוקרטיה, המשטרה צריכה להיות מבודדת וחפה מהשפעות פוליטיות. השר אמנם יכול להיות מעורב בדיונים על מדיניות כוללת והעדפות נושאים מסוימים, כמו למשל הטיפול בפשיעה בחברה הערבית, ואף למנות את המפכ"ל - אך הוא לא יכול לקבוע את כל המדיניות בעצמו.
2 צפייה בגלריה
בן גביר בחגיגת בת המצווה של בתו של בן גביר, ביום חמישי. "המשטרה תישאר ממלכתית"
(צילום: עמית שאבי)
בהצעת החוק נקבע גם שתקציב המשטרה ייקבע בנפרד - ובאשר לכך נטען בחוות הדעת המתגבשת כי הדבר לא סביר, שכן מי ששולט בחלוקת התקציב נהנה בעצם מהיכולת "להוריד את השאלטר", ומחזיק למעשה בשליטה על הדרג המקצועי.
לפי הצעת החוק של השר המיועד בן גביר, המפכ"ל יהיה נתון למרות הממשלה וכפוף לשר, והמשטרה תהיה נתונה למרות הממשלה והשר הממונה על המשטרה מטעם הממשלה. בהצעה נכתב כי לשר לא תהיה סמכות בנוגע לענייני חקירה ובנוגע לפתיחת תיקים, ניהולם וסגירתם, אבל כן תישמר לו הזכות להכתיב מדיניות בתחומי חקירות, טיפול בתיקים והעמדה לדין כללית.
בנוסף, אם עד כה לפי החוק המפכ"ל היה המפקח על משטרת ישראל, על סדרי ניהולה ועל הפעלתה, מעתה הוא יופקד על ניהולה, הפעלתה ופיתוח יכולותיה - אבל "הכול בהתאם להתוויית המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר". כך, למשל, השר - בן גביר לפי ההסכם הקואליציוני - יוכל לקבוע שתפילה של יהודים בהר הבית לא תוביל להעמדה לדין.
הצעת החוק הזו הובילה להתנגדות מצד בכירים במערכת אכיפת החוק ובמשטרה בהווה ובעבר. המפכ"ל יעקב שבתאי - שמאז תוצאות הבחירות מנסה ליישר את ההדורים עם בן גביר ואף השתתף ביום חמישי בבת המצווה של בתו - הצהיר בשישי כי יפעל לשמור על עצמאות המשטרה והבטיח: "רוחות הפוליטיקה לא יחדרו למשטרת ישראל, כפי שלא חדרו עד היום. משטרת ישראל תישאר ממלכתית".
בן גביר טוען ל"המרדה" מצד מתנגדיו
מנגד, בן גביר עצמו התייחס בשישי למתקפות נגדו, וחזר על נרטיב ה"המרדה" שמקדם מחנה נתניהו בימים האחרונים נגד ראש הממשלה היוצא יאיר לפיד. השר המיועד טען שלפיד ובני גנץ מתסיסים את השטח ו"עלולים חלילה להביא לאינתיפאדה". לטענתו, "מותר שתהיה מחלוקת, אבל אני סבור שבמדינה כזו השר הוא זה שצריך להכתיב את המדיניות. נכנסתי מתחת לאלונקה, ואני רוצה להיכנס למשרד מאוד לא פשוט כדי להחזיר את הביטחון לאזרחים. כל מחלוקת צריכה להיות בדרך לגיטימית ולא בדרך של התססה והמרדה".
פורסם לראשונה: 20:33, 10.12.22
