שבוע בדיוק לאחר הדיווח ב"ג'ואיש כרוניקל" לפיו מנהיג חמאס יחיא סינוואר תכנן להבריח את עצמו לצד חטופים ישראלים דרך ציר פילדלפי לסיני ומשם לאיראן, העיתון היהודי-בריטי עדכן כי נפתחה חקירה בעקבות ההאשמות נגד הכתב אילון פרי, שחתום על הידיעה. "אנו מודעים להאשמות הנוגעות לעיתונאי עצמאי, שאנו מתייחסים אליהן ברצינות רבה".
הם הוסיפו כי הג'ואיש כרוניקל הוא העיתון היהודי הוותיק בעולם ותמיד שמר על הסטנדרטים הגבוהים ביותר של יושרה עיתונאית. החקירה בעיצומה ויהיה עדכון בבוא העת".
בשיחה עם הורי חטופים ציטטה שרה נתניהו את הפרסום הכוזב ומהווה למעשה תיקוף לטענת ראש הממשלה שאסור ליסוג מהציר ולו לזמן קצר. בעקבות זאת נתקפו אותם הורים בחרדה גדולה ופנו למערך השבויים והנעדרים בדרישה לעדכן אותם על החשש הנורא החדש הזה. "כמובן שהחשש מתבסס על אפס עובדות ומאה אחוז שקר ותרעלה", אמר אתמול גורם בכיר ל-ynet.
ב-ynet חשף רונן ברגמן כי הפרסום של הג'ואיש כרוניקל היה כוזב, ובא אחרי שורת פרסומים כוזבים אחרים מפי אותו כתב, חלקם מסייעים לנתניהו (יש רק 20 חטופים שנותרו בחיים, והם כפותים ליד סינוואר, שאין סיכוי שישחרר אותם) וחלקם סתם פנטזיה (אנשי מוסד, רבים מהם לבושים בירוק, מסתתרים על עצים מסביב לבית שבו התאחסן הנייה, ומנווטים משם את מבצע החיסול) התברר כי לא רק הסיפורים הם פנטזיה, אלא במידה רבה גם הכותב עצמו, אילון פרי.
ב"הצינור" פורסם כי שמו האמיתי אינו אלון פרי, אלא אלי יפרח, והוא לא היה, כפי שטוענת הביוגרפיה שלו, גם לוחם במבצע אנטבה, גם פרופסור באוניברסיטה, גם מסתערב וגם עיתונאי במשך 25 שנה. אלא שמדובר בחייל שנכלא והסתבך בנסיבות קשות. כששואן עימת אותו עם העובדות ענה לו יפרח: "מה זה השטויות האלה? גם אם זה נכון זה לא אייטם בכלל. אתם לא יודעים לפרגן. אתם עם דפוק מלא שנאת חינם ואם חמאס לא היה, אתם הייתם מזמן מושמדים ומפוזרים בתפוצות".
רונן ברגמן חשף ב-ynet כי בסוף השבוע נפתחה חקירה פנימית בצה"ל כדי לנסות לברר מי עושה שימוש מניפולטיבי במסמכי שלל מסווגים של חמאס שנתפסו בעזה – או בכאלה שרק לכאורה נלקחו מחמאס - ומעביר אותם לתקשורת הבינלאומית כדי לנסות ולהשפיע על דעת הקהל בישראל בנושא עסקת החטופים.
הפרשה גורמת דאגה וכעס רב במערכת הביטחון, ויש להניח שהיא מעצימה את המתח בינה לבין ראש הממשלה נתניהו ואנשיו, מתח שממילא הגיע לשיא חדש בעקבות המחלוקת העמוקה השוררת בין הצדדים סביב העסקה.
הכעס נוגע לשני פרסומים: הראשון - אותו פרסום בג'ואיש כרוניקל הבריטי, עיתון קטן ודל השפעה; והשני ב"בילד" הגרמני, העיתון הגדול ביותר במדינה ובהתאם בעל השפעה רבה. בשני הפרסומים נטען לחשיפה של מסמכים פנימיים וסודיים ביותר של חמאס, כביכול היישר מקולמוסו או מחשבו של יחיא סינוואר. בשני המקרים משקפים הלך רוחו, הוראותיו והאסטרטגיה של מנהיג הארגון בדיוק את הדברים שנתניהו טען בנאום ובראיונות שסיפק בשבוע שעבר, ולפיהם סינוואר מנסה לזרוע פילוג בציבור הישראל, הוא אינו מעוניין באמת בעסקה ומתכנן להבריח חטופים דרך המנהרות תחת ציר פילדלפי למצרים ומשם לאיראן.
